הצגת המקור של הדף "אבן האזל (מקום מקראי)"

'''אֶבֶן הָאֶזֶל''' ('''אָֽזֶל''' ב[[צורת הפסק]]) הוא שם מקום ב[[בנימין (חבל ארץ)|ארץ בנימין]], שבו קבעו [[יהונתן]] ו[[דוד]] להיפגש בסתר כדי לקיים את מבחן החיצים: "וּבָאתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִסְתַּרְתָּ שָּׁם בְּיוֹם הַמַּעֲשֶׂה וְיָשַׁבְתָּ אֵצֶל הָאֶבֶן הָאָזֶל" ({{תנ"ך|שמואל א|כ|יט}}). במקום זה הסתתר דוד קודם לכן בהזדמנות אחרת.

== משמעות השם ==
בהמשך ({{תנ"ך|שמואל א|כ|מא|ללא=פרק}}) נאמר שאחר שנתן יהונתן לדוד את אות החיצים "דָוִד קָם '''מֵאֵצֶל הַנֶּגֶב'''". מקובל במחקר שמקור אחד לשני הביטויים. ה[[פשיטתא|תרגום הסורי]] מתרגם בפסוק י"ט: "על גנב כאפא הי", כלומר "אצל האבן ההיא", ובפסוק מ"א: "מן לות כאפא", כלומר: "מאצל האבן". ב[[תרגום השבעים]] נוסח B, בפסוק י"ט נאמר (בתרגום לעברית): "אצל האֶרְגָּב ההוא", ובפס' מ"א: "מאצל האַרְגָּב".<ref name=":0">שמואל אפרים ליונשטאם, אנציקלופדיה מקראית כרך א' טור 46.</ref> את המלה "ארגב" מפרשים על פי רוב על סמך הפירוש הרווח של "רגב" ב[[ספר איוב]] ({{תנ"ך|איוב|כא|לג|ללא=ספר|קצר=כן}}) כלשון גושי אדמה או גל אבנים.<ref>טורטשינר, פירוש לספר איוב, עמוד 267 (על המלה רגב)</ref> אבל לפי דעה אחרת פירושו הנכון של רגב באיוב הוא רטיבות ([[נפתלי הרץ טור-סיני|טורטשינר]]). ב[[סורית]] קיימת המילה (אַ)רְגִיב במובן של פסל. ורמז לזה אפשר למצוא גם בתרגום הלטיני הקדום לפסוק י"ט: apud lapidem Argabel, כלומר: "אצל האבן אַרְגַּבְאֵל". אולי ראו הסופרים במלה "ארגב" לשון עבודה זרה. ותיקנו "האזל" – או כלשון נחל אוזל, כלומר נוזל, או בכוונת הַלְז (ודווקא הַלָּז הייתה הנוסחה המקורית לפי חוקרים אחרים). במלה "הנגב" אפשר ונשתמר זכר לאותיות האחרונות של ארגב. ואולי השתבשה נגב מהגרסה המורכבת (אב)ן (אר)גב.<ref name=":0" /><ref>מ.צ. סגל, ספר שמואל, קיוב תרע"ט, עמוד 87.</ref>

מכל מקום, אין נתונים כדי לזהות את המיקום המדויק יותר של אבן זו.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אתרי המקרא]]