הצגת המקור של הדף "שרידן דאוני"

{{מנהיג
| מקום לידה = [[לאראמי (ויומינג)|לאראמי]], [[טריטוריית ויומינג]], [[ארצות הברית]] {{דגל ארצות הברית לפי שנה|שנה=1884|גודל=22}}
| מקום פטירה = [[סן פרנסיסקו]], [[קליפורניה]], [[ארצות הברית]] {{דגל|ארצות הברית}}
| מפלגה = {{סמל|המפלגה הדמוקרטית||+}}
| תפקיד1 = {{תפקידים מוויקינתונים}}
}}
'''שרידן דאוני''' (ב[[אנגלית]]: '''Sheridan Downey'''{{כ}}; [[11 במרץ]] [[1884]] – [[25 באוקטובר]] [[1961]]) היה [[עורך דין]] אמריקאי וחבר [[הסנאט של ארצות הברית]] [[המפלגה הדמוקרטית|דמוקרטי]] מטעם [[קליפורניה]] בין השנים [[1939]] ל-[[1950]].

== ביוגרפיה ==
=== ראשית חייו ===
דאוני נולד ב-[[11 במרץ]] [[1884]] ב[[לאראמי (ויומינג)|לאראמי]], מקום מושבו של [[מחוז אולבני (ויומינג)|מחוז אולבני]] בדרום מזרח [[ויומינג]], והיה בנם של אוונג'לין ויקטוריה אוון ו[[סטיבן וילר דאוני]]. הוא התחנך בבתי ספר ציבוריים של לאראמי, ולמד באוניברסיטת ויומינג. דאוני למד בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת מישיגן, והתקבל ללשכת עורכי הדין ב-[[1907]]. בשנת [[1914]], בית הספר העניק לדאוני את התואר שלו נכון למחזור הבוגרים של 1907.<ref name=":0">{{Cite web|last=Downey|first=Sheridan|title=Downey, Sheridan|url=http://bioguide.congress.gov/scripts/biodisplay.pl?index=D000469}}</ref> הוא עסק בעריכת דין בלאראמי, ובשנת [[1908]] הוא נבחר לתובע המחוזי של מחוז אולבני כרפובליקני. ב-[[1910]] נישא להלן סימונס; נולדו להם חמישה ילדים. בשנת [[1912]], דאוני פיצל את ההצבעה הרפובליקנית של ויומינג בכך שעמד בראש מרד "[[אייל קורא|האייל הקורא]]" של המדינה בתמיכה ב[[תאודור רוזוולט]], ובכך הוביל לניצחון דמוקרטי בכל המדינה.

=== פוליטיקה ===
ב-[[1913]] עבר דאוני ל[[סקרמנטו]], [[קליפורניה]], והמשיך לעסוק בעריכת דין עם אחיו, סטיבן ווילר דאוני. במהלך שנותיו הראשונות בקליפורניה, הוא הקדיש את מרבית זמנו ומרצו לעריכת הדין שלו ולתחומי נדל"ן שונים. בשנת [[1924]] הוא תמך במסע הבחירות של [[רוברט לה פולט]] מטעם המפלגה הפרוגרסיבית לנשיאות, ובשנת [[1932]] הוא הפך ל[[המפלגה הדמוקרטית|דמוקרט]] ופעל למען בחירתו של [[פרנקלין דלאנו רוזוולט|פרנקלין ד' רוזוולט]].

באוקטובר [[1933]] הכריז דאוני כי הוא מתמודד על תפקיד [[מושל קליפורניה]]. לאחר סדרה של פגישות עם הסופר [[אפטון סינקלייר]], שגם לו היו תכנונים על ריצה לתפקיד המושל, דאוני הסכים להתמודד על [[סגן מושל קליפורניה]] בעוד סינקלייר התמודד על תפקיד המושל. המצע הפוליטי שלהם היה תוכנית סוף העוני בקליפורניה (EPIC). <ref>{{Cite web|last=Sinclair|first=Upton|date=August 6, 2012|title=The Plan to End Poverty in California|url=https://socialwelfare.library.vcu.edu/eras/great-depression/the-plan-to-end-poverty-in-california-epic/|website=VCU Libraries}}</ref> המתנגדים כינו את המרוץ "אפי ודוני". EPIC החלה כתנועת המונים, שקראה למהפכה כלכלית כדי להוציא את קליפורניה מהשפל. פלטפורמת EPIC קראה לתמיכת המדינה ביצירת מקומות עבודה, תוכנית מסיבית של עבודות ציבוריות ומערכת נרחבת של פנסיות בחסות המדינה ושינויים קיצוניים במבנה המס.
[[קובץ:TownsendF2.jpg|שמאל|ממוזער| דאוני מדבר עם פרנסיס טאונסנד]]
תוך זמן קצר, יותר מ-2,000 מועדוני EPIC צמחו ברחבי המדינה, וההמנון ה-EPIC הפופולרי ביותר, "Campaign Chorus for Downey and Sinclair", הפך ל[[תקליט|תקליט פונוגרף]] על ידי Titan Records להפצה המונית. הוא כלל את קולו הדובר של דאוני, הקריין ג'רי ווילפורד ושירתם של שלושה גברים המכנים עצמם "השלישייה האפית". בעוד EPIC הובסו על ידי הרפובליקני פרנק מריאם בנובמבר [[1934]]. דאוני, שספג פחות רפש מסינקלייר במהלך הקמפיין, נותר כוח פוליטי בר-קיימא במדינה. דאוני למעשה גרף 123,000 קולות יותר מחברו המתמודד. דאוני זכה למוניטין בכל המדינה בתור אלוף בפוליטיקה פרוגרסיבית.

לאחר תבוסתו של סינקלייר, דאוני הפך לעורך דין המעורב עם ד"ר פרנסיס טאונסנד, התובע הראשי של תוכנית טאונסנד ל[[פנסיה|קצבאות]] זקנה [[ממשלה|ממשלתיות]]. <ref>{{Cite web|last=DeWitt|first=Larry|date=December 2001|title=The Townsend Plan's Pension Scheme|url=https://socialwelfare.library.vcu.edu/social-security/the-townsend-plan/|website=VCU Libraries}}</ref> תוכנית הפנסיה של טאונסנד בסך 200 דולר לחודש זכתה למספר עוקבים בקליפורניה, במיוחד בקרב פנסיונרים. תמיכתו של דאוני הובילה לכך שהוא כתב ''Why I Believe in the Townsend Plan (1936).'' בשנת [[1936]], השניים התרחקו, כאשר טאונסנד תמך במועמד מפלגת האיחוד לנשיאות ויליאם למקה מ[[דקוטה הצפונית]], ודאוני נותר דמוקרט מחויב ל[[פרנקלין דלאנו רוזוולט]].

=== הסנאט של ארצות הברית ===
[[קובץ:Sheridan_Downey,_from-_"$30_every_Thursday"_pension_plan_out_as_President_discusses_political_situation_with_California_candidates._Washington,_D.C.,_Sept._27._Sheridan_Downey,_who_defeated_Senator_William_Gibbs_LCCN2016874059_(cropped).jpg|ימין|ממוזער| שרידן דאוני ב-27 בספטמבר 1938]]
בשנת [[1938]] נבחר דאוני ל[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט של ארצות הברית]] שם כיהן עד להתפטרותו בנובמבר [[1950]].{{הערה|שם=:0}} הוא התמודד כתומך בתוכנית הפנסיה הממשלתית "שינקן וביצים" והביס את הסנאטור המכהן [[ויליאם גיבס מקאדו]] בפריימריז הדמוקרטי ביותר מ-135,000 קולות. למרות הגיבוי החזק שקיבל מקאדו מ[[הבית הלבן]] והופעה אישית בקמפיין של הנשיא פרנקלין רוזוולט כדי לתמוך במקאדו, דאוני זכה בפריימריז ולאחר מכן ניצח בבחירות הכלליות, והביס את פיליפ בנקרופט הרפובליקני ב-54% מול 46%. ב-[[24 באוקטובר]] 1938 הופיע דאוני על שער המגזין [[טיים (מגזין)|"טיים"]].

אף על פי שהוא נחשב ל[[ליברליזם|ליברל]] מובהק, דאוני כסנאטור הפך לדמוקרט [[שמרנות|שמרן]] שזכה לתמיכת אינטרסי ה[[נפט]] הגדולים של קליפורניה. הוא תמך במאמצים של חברות נפט וחקלאות להשיג שליטה ממשלתית, ולא פדרלית, על משאבי הנפט של קליפורניה. הוא גם פעל לפטור את [[העמק המרכזי (קליפורניה)|העמק המרכזי של קליפורניה]] מחוק הטיוב של 1902 כדי לסייע לחוות חברות. בסנאט, דאוני גם הציג שורה של הצעות חוק פנסיה, ובשנת [[1941]] הוא מונה ליושב ראש ועדה מיוחדת של הסנאט לביטוח זקנה.

הוא נקט עמדה מוקדמת שתמכה ב[[גיוס חובה|גיוס צבאי]] אך התנגד לתוכניות של [[הקבינט של ארצות הברית בממשל פרנקלין דלאנו רוזוולט|ממשל רוזוולט]] להלאים תעשיות בזמן מלחמה. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], הוא קרא להקמת ועדה שתחקור את מעמדם של [[אפרו-אמריקאים|שחורים]] ומיעוטים אחרים בכוחות המזוינים ותמך ב[[האומות המאוחדות|או"ם]] לאחר המלחמה, בשליטה בינלאומית ב[[אנרגיה אטומית]], בהגדלת ההטבות לחיילים משוחררים והעלאות שכר פדרליות. בתום המלחמה התנגד להמשך הגיוס הצבאי.

במהלך שנותיו בסנאט, דאוני ייצג לעיתים קרובות את האינטרסים של תעשיית ה[[קולנוע]] החזקה של קליפורניה. המעבר שלו מתומך ה[[ניו דיל]]ר ליברלי לדמוקרט שמרן זכה להכרה רשמית לאחר סיום המלחמה.

=== בחירה מחדש ===
[[קובץ:Senator_Sheridan_Downey_in_1940.jpg|ממוזער| דאוני בוושינגטון הבירה]]
לאחר בחירתו מחדש לסנאט ב-[[1944]], כשהביס את סגן המושל הרפובליקני פרדריק פ. האוזר ב-52% לעומת 48%, דאוני החל בדחיפה לפרויקט [[העמק המרכזי (קליפורניה)|קליפורניה סנטרל ואלי]], שהחל במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] כחלק מה[[ניו דיל]]. המגוון העצום של פרויקטים של עבודות ציבוריות, כגון סכרי חשמל ותעלות השקיה.

בספר משנת [[1947]] בשם ''They Would Rule the Valley'', דאוני טען כי החקלאים של העמק המרכזי, ששלטו בזכויות המים על בסיס חוקי המדינה, יגיעו לעימות עם הלשכה הפדרלית לטיוב. דאוני הודה כי חקלאי סנטרל ואלי הפרו מבחינה טכנית את חוק הטיוב של [[1902]], אך הגן על הפרות אלו של החוק הפדרלי לפי הצורך מכיוון שבהקשר של החקלאות בקליפורניה, ההגבלה הפדרלית לא הייתה מעשית. דעותיו הפוליטיות של דאוני הפכו אותו לפגיע. הלן גאהגן דאגלס אתגרה אותו בפריימריז. ב-[[1950]] דאוני נשר מהמירוץ, בטענה לבריאות לקויה, והטיל את תמיכתו בפריימריז הדמוקרטי מאחורי מנצ'סטר בודי, המוציא לאור השמרני והעשיר של העיתון "לוס אנג'לס דיילי ניוז". הוא אפילו ציין שאם דאגלס תנצח בפריימריז, וכך אכן היה, הוא יתמוך בנציג ארצות הברית הרפובליקני [[ריצ'רד ניקסון]] בבחירות הכלליות. במרוץ דאגלס-ניקסון שלאחר מכן, ניקסון ניצח במה שמבקריו כינו מסע הכפשה. מהמירוץ הזה, ניקסון יצא עם הכינוי "טריקי דיק". דאוני התפטר ממושבו בסנאט ב-[[30 בנובמבר]] 1950, מה שאיפשר למושל למנות את ניקסון, מה שהקנה לו יתרון ותק על פני סנאטורים חדשים אחרים שנבחרו ב-1950.

=== חיים מאוחרים יותר והישגים ===
לאחר שעזב את הסנאט, דאוני עסק בעריכת דין ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון הבירה]], עד מותו ב[[סן פרנסיסקו]] ב-[[25 באוקטובר]] [[1961]]. דאוני שימש גם כ[[לוביסט]] המייצג את העיר [[לונג ביץ']] וקונצרניות ה[[נפט]] הגדולות שחכרו את החוף הנרחב שלה. עם מותו, הוא תרם את גופתו למרכז הרפואי של [[אוניברסיטת קליפורניה]] בסן פרנסיסקו. המסמכים שלו מאוחסנים בספריית בנקרופט ב[[ברקלי (קליפורניה)|ברקלי]].

במהלך שנותיו בסנאט, דאוני תואר לעיתים קרובות כקל, אפרפר וחתיך להפליא. הקריירה הפוליטית שלו אפיינה במובנים רבים את הפיכתם של מיליוני פרוגרסיבים רפובליקנים שתמכו ב[[תאודור רוזוולט]] ובתנועת "האייל הקורא" של [[1912]] לתומכים דמוקרטיים של [[פרנקלין רוזוולט]] וה[[ניו דיל]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]]. במהלך שנות ה-30 ותחילת [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]], דאוני היה אחד הפוליטיקאים הפרוגרסיביים המשמעותיים ביותר בקליפורניה. בעוד שלעיתים קרובות הוא היה בצל בפוליטיקה של המדינה על ידי פרוגרסיבים רפובליקנים כמו [[היירם ג'ונסון]] ו[[ארל וורן]], דאוני הותיר חותם משמעותי בגלל התמיכה הבלתי נלאית שלו לקצבאות זקנה, עבודה מאורגנת וצדק גזעי. פנייתו השמרנית לאחר בחירתו מחדש ב-[[1944]], כאשר ייצג יותר ויותר את האינטרסים של עסקים גדולים, ארגונים חקלאיים גדולים ותעשיית הנפט, הסתירה את המוניטין ההיסטורי שלו ככוח ליברלי ומתקדם חד פעמי בפוליטיקה של קליפורניה.

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{Find a Grave}}
* {{ביו-קונגרס}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:דאוני, שרידן}}
[[קטגוריה:ריצ'רד ניקסון]]
[[קטגוריה:חברי הסנאט של ארצות הברית מקליפורניה]]
[[קטגוריה:סנאטורים חברי המפלגה הדמוקרטית]]
[[קטגוריה:עורכי דין אמריקאים במאה ה-20]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1884]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1961]]