הצגת המקור של הדף "שגרירות גרמניה בישראל"

{{נציגות דיפלומטית
| תמונה = [[קובץ:Adgar 360.jpg|200px|המגדל בו נמצאת השגרירות]]
| כיתוב = [[מגדל אדגר 360]], בו שוכנת השגרירות
| מפה={{לשוניות2|רוחב=100%|זיהוי=1|שם1=מפת מיקום|שם2=מפה דינמית|תוכן1={{ממי|כיוון כתב=שמאלה}}|תוכן2={{מפה דינמית/תל אביב-יפו|סמל סמן=embassy}}}}
| שגריר = [[שטפן זייברט]]
| עיר = {{סמל|תל אביב-יפו|15|+}}
| חלק מ = [[יחסי גרמניה–ישראל]]
| מדינה מיוצגת = {{דגל|גרמניה||+}}{{ש}}{{דגל|גרמניה המערבית||+}} (1965-1990)
| שטח האמנה = {{דגל|ישראל||+}}
| תאריך פתיחה = אוגוסט 1965
}}
'''שגרירות גרמניה''' ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] היא הנציגות הדיפלומטית של [[גרמניה]] ב[[ישראל]]. השגרירות הוקמה ב-1965 על ידי [[גרמניה המערבית]], ועם [[איחוד גרמניה מחדש|איחוד גרמניה]] ב-1990 הפכה לשגרירות גרמניה המאוחדת ([[גרמניה המזרחית]] לא החזיקה מעולם בנציגות בישראל).

השגרירות ממוקמת ב[[מגדל אדגר 360]] שברחוב השלושה 2, ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]]. בשגרירות נמצאים גם [[קונסול דיפלומטי|קונסוליה]], מחלקות שונות וה[[נספח צבאי]]. ה[[שגריר]] הנוכחי (מאז 2022) הוא [[שטפן זייברט]].

המחלקות בשגרירות כוללות את המחלקה המדינית המקשרת בין הממשלה הגרמנית לממשלה הישראלית ומעדכנת על אותן התפתחויות, הנספחות הצבאית שאחראית על קשרים בין [[משרד ההגנה הגרמני]] {{אנ|Federal Ministry of Defence (Germany)}} ו[[משרד הביטחון]], מחלקה לעניינים משפטיים וקונסולריים, המחלקה הכלכלית שעובדת בשיתוף פעולה עם [[לשכת המסחר ישראל-גרמניה]], מחלקת התרבות שמשתפת פעולה בין היתר עם [[מכון גתה]], מחלקה לעבודה ורווחה ומחלקת עיתונות.

==היסטוריה==
{{להשלים|פסקה=כן|נושא=ישראל|נושא2=מדינות אירופה}}
[[קובץ:Paulus protest.jpg|200px|ממוזער|שמאל|עמוד מתוך עלון מחאה על מינויו של [[רולף פאולס]] לשגריר [[גרמניה המערבית]] הראשון בישראל. העלון הופץ בהפגנה שהתקיימה בתל אביב באוגוסט 1965.{{תמונה להחלפה}}]]
בשנת 1965 החליטו ממשלות ישראל ו[[גרמניה המערבית]] לכונן ביניהן [[יחסים דיפלומטיים]] ולפתוח באופן הדדי שגרירויות. [[רולף פאולס]] התמנה לשגרירה הראשון של גרמניה בישראל והחל בתפקידו ב-[[19 באוגוסט]] [[1965]]. שיגור השגריר היה מלווה בהיסוסים משני הצדדים. גרמניה עמדה תחת לחץ של מדינות ערב שלא לקיים יחסים דיפלומטיים עם ישראל, ואילו ישראלים רבים לא ראו בעין יפה קיום יחסים דיפלומטיים עם גרמניה שני עשורים בלבד לאחר [[השואה]]. במאי 1965 קיבלה [[הכנסת]] החלטה על כינון היחסים. ישראל שלחה ל[[בון]] את השגריר [[אשר בן נתן]], וגרמניה שלחה ל[[תל אביב]] את השגריר פאולס. מינויו לשגריר בישראל גרר גל נרחב של מחאות בציבור הישראלי, חלק מההפגנות כנגד מינויו היו סוערות ואלימות. ביטויי המחאה בישראל הבליטו את היותו של פאולס קצין ב[[ורמאכט]] הנאצי, את עיטורו ב[[צלב הברזל]] הנאצי ואת שירותו כנספח צבאי בשגרירות גרמניה בטורקיה.

פאולס התקבל אצל הנשיא [[זלמן שזר]] ומסר לו את כתב האמנתו ב־[[19 באוגוסט]] [[1965]]. השגריר החדש התקבל ברגשות של כאב וזעם. מכוניתו הותקפה באבנים, ואלפי מפגינים הפגינו כנגדו. [[מנחם בגין]] נשא נאום שבו האשים את ישראל כי בקבלה את האמנתו של פאולס כשגריר היא בוגדת בזכרם של קדושי השואה.

פאולס הוכיח בתפקידו רגישות ודיפלומטיה, ופעולתו הראשונה כשגריר הייתה ביקור ב[[יד ושם]]. במהלך כהונתו פעל פאולס לחיזוקם של היחסים בין גרמניה וישראל.

ב-[[1977]] התבצר [[אנדריי קילצ'ינסקי]], צייר ישראלי, בבניין השגרירות כשהוא חמוש ב[[אקדח]] כמחאה על ה[[אנטישמיות]] והסחבת בהליכים המשפטיים נגד פושעים נאצים בגרמניה{{הערה|{{מעריב||החשוד בנסיון לחטוף גרמנים- נעצר ל־ 5ימים|19771013|116}}}}. במאי [[1978]] הצית עצמו קילצ'ינסקי על יד השגרירות על אותו רקע ונפגע קל מכוויות. בדצמבר 1978 התבצר במרכז התרבות של השגרירות עם בת ערובה, במחאה על חוק ההתיישנות הגרמני המונע העמדה לדין של פושעים נאצים{{הערה|{{דבר||נעצרו 3 אנשים שהשתלטו על מכון התרבות הגרמני בת"א|19781212|20}}}}{{הערה|{{מעריב|אבי רז|קילצ'ינסקי פלש שוב למוסד גרמני בתל־אביב - נמנע ונעצר|19781212|147}}}}.

באוקטובר 1980 הפגינו פעילי "האיגוד היהודי העולמי לנפגעי השלטון הנאצי" מול השגרירות, כמחאה על פעילות [[נאו-נאציזם|נאו-נאצית]] ב[[מערב אירופה]], ובתביעה לתשלום פיצויים לנפגעי [[השואה]]<ref>{{דבר||הפגנה נגד פעולות הניאו-נאצים באירופה ליד שגרירות גרמניה|19801021|56}}</ref>.

בינואר 1983 הוטל [[רימון יד]] בחצר השגרירות, בשם ארגון בשם "בל נשכח"<ref>{{דבר|דנקה הרניש|שמירה למוסדות גרמניים בעקבות הרימון בשגרירות|19830131|4}}</ref>{{הערה|תום שגב, '''המיליון השביעי''', ו, 3, עמ' 359.}}.

מאז [[1984]] מארגנת שגרירות גרמניה בישראל טקס אזכרה שנתי ב[[בית הקברות לחיילים הגרמנים בנצרת]].

==שגרירים==
{| class="wikitable"
|-
! style="width:220px"| שם
! style="width:90px"| תקופה
|-
|[[רולף פאולס]]
|1965–1968
|-
|[[קארל הרמן קנוקה]]
|1968–1971
|-
|[[גסקו פון פוטקאמר]]{{הערה|{{מעריב|אינגה דויטשקרון|פון פוטקאמר ־ מועמד לשגריר בון בישראל|19710228|51}}}}
|1971–1974
|-
|[[פר פישר]]{{הערה|{{מעריב||פר פישר - שגריר החדש של בון בישראל|19740924|20}}}}{{הערה|{{דבר|שלמה שפיר|חילופי הביקורים - סימן לאיכות היחסים|19750708|107}}}}
|1974–1977
|-
|[[קלאוס שולץ]]
|1977–1981
|-
|[[נילס הנסן]]
|1981–1985
|-
|[[וילהלם הס]]{{הערה|{{מעריב||שלום לשגריר|19900731|69}}}}
|1985–1990
|-
|[[אוטו פון דר גאבלנץ]]{{הערה|{{מעריב||אוטו פון דר גאבלנץ - שגריר חדש של גרמניה המערבית בישראל|19900719|83}}}}
|1990–1993
|-
|[[פרנץ ברטלה]]
|1993–1996
|-
|[[תאודור וולאו]]{{הערה|[https://mfa.gov.il/MFAHEB/PressRoom/Spokesman/2000/Pages/levi_maarav_eropa.aspx פגישת השר לוי ושגרירי מערב אירופה], משרד החוץ, 20 ביוני 2000}}
|1996–2000
|-
|[[רודולף דרסלר]]{{הערה|{{ynet|אי.פי.|השגריר הגרמני יחל בתפקידו למרות התבטאותו|55849|9 באוגוסט 2000}}}}
|2000–2005
|-
|[[הרלד קינדרמן]]
|2006–2011
|-
|[[אנדריאס מיכאליס]]
|2011–2015
|-
|[[קלמנס פון גטצה]]
|2015–2018
|-
| [[סוזאנה ואזום-ראינר]]
|2018–2022
|-
|[[שטפן זייברט]]
|מאז 2022{{הערה|{{Cite news|url=https://www.tagesspiegel.de/politik/ex-regierungssprecher-postet-videonachricht-seibert-wird-neuer-botschafter-in-israel/28499270.html|title=Seibert wird neuer Botschafter in Israel|date=2022-07-12|publisher=Der Tagesspiegel|language=de|access-date=2022-07-12}}}}
|}

== ראו גם ==
* [[נציגויות דיפלומטיות בישראל]]
* [[יחסי גרמניה–ישראל]]
* [[שגרירות ישראל בברלין]]

== קישורים חיצוניים ==
* {{אתר רשמי|http://www.tel-aviv.diplo.de}}
* [http://www.auswaertiges-amt.de משרד החוץ הגרמני]

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}{{שגרירויות בישראל}}
[[קטגוריה:יחסי גרמניה–ישראל]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: שגרירויות|גרמניה]]