הצגת המקור של הדף "קייב"

{{פירוש נוסף}}
{{עיר
| סוג יישוב = עיר
| שם בשפת המקור = Київ
| תמונה =
| כיתוב = [[פוטומונטז']] של קייב
| שטח = 800
| גובה = 179
| תאריך ייסוד = [[482]]
| צפיפות = 3,299
| תאריך צפיפות = 2013
| מטרופולין = 3,275,000
| אזור זמן = +2
| אתר אינטרנט = [http://www.kmr.gov.ua www.kmr.gov.ua]
| מפה = {{מפת איתור/אוקראינה|מדינה=קייב}}
| מפה מפורטת = {{מפת מיקום|מדינה=אוקראינה|שם=קייב|אורך=30.5233333333333|רוחב=50.45|מפורט=כן|כותרת=לא|סוג=בירה}}
}}
'''קייב''' (ב[[אוקראינית]]: '''Київ''' -{{כ}} [[IPA]]: {{שמע|קובץ=Uk-Київ.ogg|תיאור={{משמאל לימין|[ˈkɪjiu̯]}}}}) היא [[עיר בירה|עיר הבירה]] והעיר הגדולה ביותר של [[אוקראינה]]. העיר נמצאת בצפון המדינה על גדות הנהר [[דנייפר]], שחוצה אותה לאורכה. בעבר שימשה העיר כבירת [[רוס של קייב]], המדינה הראשונה של העמים ה[[סלאבים]]. בשנת 2022 חיו בה באופן רשמי 2,952,300 תושבים{{הערה|שם=Kiev statistical report|{{cite web | url=http://www.kyiv.ukrstat.gov.ua/p.php3?c=527&lang=1 | title=Головне управління статистики м.Києва - Населення (1990-2021рр.) | publisher=Department of Statistics, [[Kiev City State Administration]] | date=January 2022 | accessdate=22 August 2024 }}}}, אך ישנן הערכות שבפועל האוכלוסייה גדולה יותר{{הערה|1=[http://korrespondent.net/kyiv/194785 В Киеве - до 1,5 млн неучтенного населения, אתר korrespondent.net{{כ}}, 15 ביוני 2007] (רוסית)}}. מבחינה מנהלית העירייה מנותקת מ[[קייב (מחוז)|מחוז קייב]] שסובב אותה.

קייב היא מוקד חשוב של תעשייה, מדע, השכלה ותרבות ב[[מזרח אירופה]], ובית למספר רב של תעשיות [[היי טק]], מוסדות להשכלה גבוהה ומוקדים היסטוריים בעלי חשיבות עולמית. בעיר יש תשתית רחבה ומאוד מפותחת של תחבורה אזרחית, במיוחד מערכת [[הרכבת התחתית]] של העיר הנקראת [[הרכבת התחתית של קייב|קייבסקיי מטרופוליטן]].

בשנת [[1990]] הוכרזו [[קתדרלת סופיה הקדושה]] ו[[לאוורת קייב-פצ'רסק]] בעיר, כ[[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]].

==היסטוריה==
[[קובץ:Монумент Незалежності України Майдан.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[מאידאן נזאלז'נוסטי]], הכיכר המרכזית בעיר.]]
חפירות ארכאולוגיות מצביעות על התיישבות במקום לפני 15,000 עד 20,000 שנה. האגדה מספרת כי העיר נוסדה בין [[המאה ה-5]] ל[[המאה ה-6|מאה ה-6]] על ידי שלושת האחים קִיי, שצ'ק וחוריב (ב[[רוסית]] וב[[אוקראינית]]: '''Кий, Щек, Хорив''' בהתאמה) ואחותם ליביד (באוקראינית: Либідь; ברוסית: Лыбедь) על גדות נהר הדנייפר (Днепр), וכי הם קראו לה על שם אחיהם הבכור קיי. כזכר לסיפור ייסודה של העיר באגדה, ישנו פסל על גדות הנהר ובו מופיעים ארבעתם על [[רפסודה]]. בשונה מבאגדה זו, נהוג להניח שקייב נוסדה בידי ה[[כוזרים]] במטרתם להגן על דרכי המסחר באזור, ושם העיר הוא כוזרי ומובנו ב[[כוזרית]] "יישוב על גדת נהר": "קי" בכוזרית פירושה "גדת נהר" ו"ייב" הוראתה "יישוב".

מן [[המאה ה-9]] שימשה קייב כבירתה של [[רוס של קייב]], עד שבעקבות חלוקות אדמותיה איבדה את מעמדה המרכזי ונכבשה על ידי ה[[האימפריה המונגולית|מונגולים]] ב-[[1240]]. בשנה זו כבש [[באטו חאן]] את העיר במסגרת [[הפלישה המונגולית לנסיכויות הרוסיות]] וכוחותיו הרסו אותה ושדדו את אוצרותיה. ב-[[1362]] נכבשה העיר על ידי ה[[הדוכסות הגדולה של ליטא|ליטאים]]. בעקבות [[איחוד לובלין]] ב-[[1569]] הועברה ל[[ממלכת פולין (1569-1385)|ממלכת פולין]] תחת המסגרת המשותפת של [[האיחוד הפולני-ליטאי]]. ב-[[1667]], לאחר [[מרד חמלניצקי|מרד הקוזאקים]] של [[בוגדן חמלניצקי]], היא סופחה לקיסרות הרוסית תחת תנאי [[הסכם אנדרוסובו]]. בשנת [[1853]] נבנה הגשר הראשון מעל הדנייפר.

ב-[[1917]] בכיבוש גרמני, פולני, שימשה כבירת [[הרפובליקה העממית של אוקראינה]], אך נכבשה על ידי ה[[בולשביקים]] ב-[[1920]] בסופו של דבר. [[עיר בירה|בירת]] אוקראינה נקבעה אז ב[[חרקוב]], וקייב חזרה למעמדה כעיר הבירה ב-[[1934]]. ב-[[1941]] בעקבות [[קרב קייב (1941)|קרב קייב]] נכבשה קייב על ידי [[גרמניה הנאצית]] וב-[[5 בנובמבר]] [[1943]] שוחררה. העיר הוכרזה כ[[עיר גיבורה]] של [[ברית המועצות]]. ב-1961 פקדה את העיר [[מפולת בוץ]] הידועה
בשם [[מפולת הבוץ בקייב|טרגדיית קורניבקה]] אשר בה נספו לפי מקורות לא רשמיים כ-1,500 מתושבי העיר. ב-[[1986]] נפגעה העיר מ[[אסון צ'רנוביל]], שאירע כ-100 ק"מ צפונית לעיר.

בשנת [[1977]], האולפן האוקראיני לסרטים דוקומנטריים הוציא סרט על ההיסטוריה של קייב<ref>{{יוטיוב|D6GH7dV2-YU|קייב (1977)}}</ref>.

מ-[[1991]] קייב היא בירת אוקראינה העצמאית. בשנים [[2004]]–[[2005]] התרחשה בעיר [[המהפכה הכתומה]], שבראשה עמד [[ויקטור יושצ'נקו]]. ב-[[2012]] קייב, הייתה אחת מארבע הערים שאירחו את [[יורו 2012]] ובשנים [[2013]]–[[2014]] פרצו מחאות, הפגנות ועימותים אלימים באירועים שכונו [[יברומאידן]]. העימותים האלימים הביאו לעשרות הרוגים ולהשתלטות ארגוני האופוזיציה הלאומניים על בנייני ממשל ובניין עיריית קייב. בפברואר 2014 הודיע ראש העירייה על עזיבתו את מפלגת השלטון, [[מפלגת האזורים (אוקראינה)|מפלגת האזורים]].
ב־[[24 בפברואר]] [[2022]] התחילה [[הפלישה הרוסית לאוקראינה]] שבמהלכה התרחש [[קרב קייב (2022)|הקרב על קייב]] שהסתיים ב-31 במרץ 2022.

==סביבה==
===גאוגרפיה===
קייב בנויה משני צידי [[דנייפר|נהר הדנייפר]] שזורם דרומה ל[[הים השחור|ים השחור]]. גאוגרפיית קייב שייכת לאזור הגאולוגי של [[פולסיה]] אך ייחוד מבנה הקרקע מייחד אותה מהאזור הסובב אותה. החלק העתיק יותר (החלק המערבי) מיוצג על ידי מספר רב של גבעות מיוערות, עמקים ונהרות קטנים. הרמה היא חלק מהאזור הרחב יותר הנקרא "Prydniprovska" שמתחבר לגדה המערבית של נהר הדנייפר. העיר התרחבה מזרחית לנהר רק במאה ה-20.
חלקים נרחבים של עמק הדנייפר יובשו מלאכותית על ידי הטמנת חול והם מוגנים על ידי [[סכר]]ים.
הדנייפר יוצר מערכת של פלגים, איים ונמלים בתוך תחומי העיר. העיר היא אזור מפגש של נהרות ה[[דסנה]] עם [[מאגר המים קייב]] (בצפון) ו[[מאגר המים קניב]] (בדרום).

===מבנה העיר===
[[קובץ:Лавра.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[לאוורת קייב-פצ'רסק]], [[אתר מורשת עולמית]].]]
[[קובץ:Вулиця Хрещатик травнева.JPG|ממוזער|שמאל|250px|[[רחוב חרשצ'אטיק]], הרחוב הראשי בעיר.]]
[[קובץ:Крещатик 38 дробь 2 Киев 2012 01.JPG|ממוזער|שמאל|250px|חנות כלבו [[צום (קייב)|צום]]]]
[[קובץ:Адміністрація Президента України-3.JPG|ממוזער|שמאל|250px|[[בית הכימרות]] ולשכת נשיא אוקראינה]]
[[קובץ:Metro Vystavkovyi Tsentr.JPG|ממוזער|שמאל|250px|[[הרכבת התחתית של קייב]]]]
[[קובץ:Kyiv Boryspil Terminal F.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[נמל התעופה הבינלאומי בוריספיל]]]]
קייב היא בירת אוקראינה, והיא העיר הגדולה והמטופחת ביותר במדינה. רחובותיה רחבים, הבתים העתיקים (יחסית) במרכז העיר שמורים היטב. השדרה המרכזית רחבה וציבור גדול מתכנס בה בימי חופשה וחגים לטיול או להפנינג.
בעיר מקומות היסטוריים רבים, פארקים מפוארים וגדולים ואטרקציות רבות.

כמו כן בקייב מוקמת האנדרטה ב[[באבי יאר]] (Бабий Яр) לזכר יהודי קייב שהובלו למוות על ידי הכוחות הנאצים ב[[מלחמת העולם השנייה]]. פסל ענק לכבוד [[אמא מולדת (קייב)|אמא מולדת]] (Родина Мать)

==== העיר העתיקה ====
החל מימי שלטונו של [[יארוסלאב הראשון, נסיך קייב]] בראשית [[המאה ה-11]] הוקפה העיר, בירת [[רוס של קייב]] בחומה שהגדירה את תחומי העיר. ראשיתה ב[[שער הזהב של קייב]] (השער הדרומי), ממנו נמתחה החומה אל כיכר העצמאות של ימינו ([[מאידאן נזאלז'נוסטי]]), שם ניצב שער ליאדזסקי ("שער הפולנים"). משם נמשך קו החומה במעלה הגבעה, לאורך רחוב קוסטולנה לכיוון [[מנזר כיפת הזהב של מיכאל הקדוש]]. משם המשיכה החומה לאורך תוואי רחוב ז'יטומיר של ימינו עד ל"שער היהודים" ומשם לאורך תוואי רחוב ירוסלביב ואל של ימינו חזרה לשער הזהב. במרכז המתחם הוקמה [[קתדרלת סופיה הקדושה]].

==== גבעת וולדימיר ====
גבעה השוכנת במרכז העיר, על גדתו הימנית של הדנייפר. על הגבעה מספר מונומנטים ומבני דת ושלטון מרכזיים בהם [[מנזר כיפת הזהב של מיכאל הקדוש]], [[כנסיית אנדריי הקדוש (קייב)|כנסיית אנדריי הקדוש]] ו[[משרד החוץ (אוקראינה)|משרד החוץ]].

==== פודיל ====
{{ערך מורחב|פודיל}}
אזור היסטורי של קייב ו[[ראיון (חלוקה מנהלית)|ראיון]] מנהלי המשתרע למרגלות גבעת וולדימיר ומצפון לה. זהו אחד מאזוריה העתיקים של העיר, ערש חיי המסחר והמלאכות של העיר עדיין קיימים בו הרבה מסממניו ההיסטוריים והאדריכליים. אחד מאזורי העסקים, המסחר והתחבורה העיקריים של קייב. בעוד שדרומו ומרכזו משמרים את האווירה ההיסטורית, בצפונו נמצא [[אזור תעשייה]].

באזור זה נמצאים הנמל, ה[[פוניקולר]] של קייב, [[גלגל ענק]], האוניברסיטה הלאומית של קייב - האקדמיה מוהילה, ביתו של [[איוואן מזפה]], ביתו של [[פטר הגדול]] ועוד.

==פוליטיקה וממשל==
<gallery mode="packed" heights="100px">
קובץ:Вулиця Хрещатик, 36. Місто Київ.JPG|האדמיניסטרציה העירונית
קובץ:Kiev Cabinet of Ministers.jpg|[[בית ממשלת אוקראינה]]
קובץ:Ministry of Foreign Affairs of Ukraine.JPG|בניין [[משרד החוץ (אוקראינה)|משרד החוץ]]
</gallery>
בעיר פועלת המועצה העירונית המחוקקת (Київська міська рада), ובה 120 חברים. עיריית קייב היא גוף ההוצאה לפועל והארגון המנהל את ענייני העיר ובראשה עומד ראש העירייה, המכונה ראש האדמיניסטרציה העירונית (ב[[אוקראינית]]: Київська міська державна адміністрація).

===ראש העירייה===
{{ערך מורחב|ראש עיריית קייב}}
ראש עיריית קייב הוא [[ראש הרשות המבצעת]] של העיר קייב והוא ראש השלטון המקומי החשוב ביותר באוקראינה. העומד בראשות העיר קייב הוא אזרח אוקראיני הנבחר ב[[בחירות ישירות]] על ידי תושבי קייב לתקופת כהונה בת 4 שנים. ראש העירייה הנוכחי הוא [[ויטלי קליצ'קו]], שנכנס לתפקידו ב-5 ביוני 2014 לאחר שזכה ב-57% מהקולות בבחירות לראשות העיר שנערכו ב-25 במאי 2014.

===חלוקה מנהלית===
[[קובץ:Kiev map english.png|ממוזער|300px|שמאל|מפת עשרת רבעי קייב.]]
מבחינה מנהלית, העיר קייב מחולקת לעשרה רבעים (ראיונים) שכוללים תת-חלוקה ליחידות טריטוריאליות משלהן.

בשנת [[2001]] נערך ארגון מחדש לחלוקה המנהלית של העיר ובמסגרתה מחולקת העיר לרבעים הבאים:
* [[קובץ:COA of Darnytsia Raion UHT.svg|20px]] [[דרניצקי (רובע)|רובע דרניצקי]] (''Дарницький район'')
* [[קובץ:Coat of Arms of Desna Raion UHT.svg|20px]] [[דסניאנסקי (רובע)|רובע דסניאנסקי]] (''Деснянський район''; על שם נהר דסנה)
* [[קובץ:COA Dniprovskyi Kyiv Ukraine.svg|20px]] [[דניפרובסקי (רובע)|רובע דניפרובסקי]] (''Дніпровський район''; על שם [[נהר דנייפר]])
* [[קובץ:COA of Holosiiv Raion UHT.svg|20px]] [[הולוסייבסקי (נפה)|רובע הולוסייבסקי]] (''Голосіївський район'')
* [[קובץ:COA Obolonskyi, Kyiv, Ukraine.svg|20px]] [[אובולונסקי (נפה)|רובע אובולונסקי]] (''Оболонський район''); כולל השכונה הכפרית והפארק [[פושצ'ה-וודיציה]]
* [[קובץ:COA Pecherskyi, Kyiv, Ukraine UHT.svg|20px]] [[פצ'רסקי (נפה)|רובע פצ'רסקי]] (''Печерський район'')
* [[קובץ:COA of Podil Raion Big.svg|20px]] רובע [[פודיל]] (''Подільський район'')
* [[קובץ:COA Shevchenkivskyi, Kyiv, Ukraine UHT.svg|20px]] [[שבצ'נקובסקי (נפה)|רובע שבצ'נקובסקי]] (''Шевченківський район''; על שם [[טאראס שבצ'נקו]])
* [[קובץ:COA Solomianskyi, Kyiv, Ukraine UHT.svg|20px]] [[סולומיאנסקי (נפה)|רובע סולומיאנסקי]] (''Солом’янський район'')
* [[קובץ:COA Sviatoshynskyi, Kyiv, Ukraine UHT.svg|20px]] [[סביאטושינסקי (נפה)|רובע סביאטושינסקי]] (''Святошинський район'')

מרבית הרבעים נקראים בשם שכונות, אישים ומיקומים היסטוריים בעיר.

העיר מחולקת למעשה לשניים. הגדה הימנית של נהר הדנייפר והגדה השמאלית (ובה מספר איים גדולים המסופחים לרבעים שבגדה השמאלית).

הגדה הימנית (Правий Берег) ממוקמת בחלקו המערבי של הנהר ובה האתרים ההיסטוריים של העיר ומרבית מבני הממשל והעסקים.

הגדה השמאלית (Лівий Берег), הממוקמת בחלקו המזרחי של הנהר סופחה לעיר רק במהלך [[המאה ה-20]] והיא ברובה אזורי מגורים. אזורי תעשייה גדולים ושטחים ירוקים פזורים משני צדי הנהר.

הרפורמה בחלוקה המנהלית של העיר שיצאה לדרך באוקטובר 2001 צמצמה את מספר הרבעים מ-14 לעשרה: שבעה בגדה הימנית של ה[[דנייפר]] ושלושה בגדה השמאלית של הנהר. לרבעים הוענקו שמות גאוגרפיים וגבולות הרבעים עברו בצירי התנועה הראשיים.
[[קובץ:Адміністративний поділ Києва.gif|ממוזער|250px|'''החלוקה המנהלית לאחר 2001:'''{{ש}}''Г'' — רובע הולוסייב{{ש}}
Дар — רובע דרניציה{{ש}}Дес — רובע דסנה{{ש}}Дн — רובע דנייפר{{ש}}О — רובע אובולון{{ש}}Печ — רובע פצ'רסק{{ש}}Под — רובע פודול{{ש}}Св — רובע סביאטושין{{ש}}Сол — רובע סולומינקה{{ש}}Ш — רובע שבצ'נקו]]

=== אוכלוסייה ושטחי הרבעים ===
{| class="wikitable" width="60%"
|- bgcolor="#D7D7D7"
! רובע !! שטח בקמ"ר !! אוכלוסייה
|- bgcolor="#EBEBEB"
| colspan=3 | '''''הגדה הימנית:'''''
|-
| רובע הולוסייב || 156 || 228 130
|-
| רובע סביאטושין || 110 || 326 421
|-
| רובע סולומינקה || 40 || 335 563
|-
| רובע אובולון || 110 || 311 173
|-
| רובע פודול || 34 || 185 609
|-
| רובע פצ'רסק || 27 || 133 762
|-
| רובע שבצ'נקו || 25 || 222 804
|- bgcolor="#EBEBEB"
| colspan=3 | '''''הגדה השמאלית:'''''
|-
| רובע דרניציה || 134 || 301 752
|-
| רובע דנייפר || 67 || 342 945
|-
| רובע דסנה || 148 || 351 193
|}

=== חדש מול ישן ===
{| class="standard"
|-
! רבעים חדשים (לאחר 2001)
! שם הרבעים הישנים (עד 2001)
|-
! רובע הולוסייב
| רובע מוסקבה (ב-2016 הפך לרובע בנדרה) וחלק מרובע חרקוב
|-
! רובע דרניציה
| חלק מרובע דרניציה ורובע חרקוב
|-
! רובע דסנה
| רובע ואטוטין
|-
! רובע גנייפר
| רובע דנייפר וחלק מרובע דרניציה
|-
! רובע אובולון
| רובע מינסק וחלק מרובע פודול
|-
! רובע פצ'רסק
| רובע פצ'רסק וחלק מרובע מוסקבה לשעבר (רובע בנדרה כיום)
|-
! רובע פודול
| רובע פודול וחלק מרובע שבצ'נקו
|-
! רובע סביאטושין
| רובע לנינגרד וחלק מרובע ז'ובטני
|-
! רובע סולומינקה
| רובע זאליזניצ'ני וחלק מרובע ז'ובטני ורובע רדיאנסק
|-
! רובע שבצ'נקו
| רובע שבצ'נקו וחלק מאובע רדיאנסק ורובע קייב הישנה'
|}

===רבעים היסטוריים===
* רובע זאליז'טני (אפריל 1938 - אוקטובר 2001), הפך לרובע סולומיאנקה.
* רובע ז'ובטני (1920 בקירוב - 2001), הוקם על אדמת שוליאבקה. היום זהו רובע סולומיאנקה.
* רובע מינסק (עד 1975), שינה שמו לרובע אובולון.
* רובע קייב הישנה (היה קיים עד 2001) ואוחד עם הרובע הסובייטי ליצירת רובע שבצ'נקו.
* הרובע הסובייטי (התקיים עד 2001), אוחד עם רובע קייב הישנה ליצירת רובע שבצ'נקו.
* רובע לנינגרד (אפריל 1973 - 2001), אוחד עם רובע ז'ובטני, הרובע הסובייטי ורובע שבצ'נקו ליצירת רובע סביאטושין
* רובע ראחיב-סביאטושין (ינואר 1924 - אפריל 1973) היה חלק מרובע סביאטושין עד 1973 והפך לרובע לנינגרד.
* רובע סביאטושין ההיסטורי (1918 - 1924), הוקם כחלק מהרפורמות של [[פבלו סקורופדסקי]]. הפך לחלק מרובע ראחיב-סביאטושין.
* רובע מוסקבה (1921 - 2001), הפך לרובע הולוסייב
* רובע חרקוב (עד 2004), אוחד עם רובע דרניציה

===חוק וסדר===
על [[אכיפת החוק]] ושמירת הסדר בעיר אחראית [[משטרת קייב]] (רשמית, מינהל משרד הפנים בקייב){{הערה|1=[http://mvs.gov.ua/mvs/control/kyiv/uk/index משטרת קייב - האתר הרשמי] {{אוקראינית}}}}. משטרת קייב אחראית על סידורי ה[[אבטחה]] במקומות הציבוריים לרבות [[הרכבת התחתית של קייב]] שבה פועל כוח שיטור נפרד. מערכת הרכבת התחתית של קייב נחשבת בחלקיה השונים לבונקר צבאי ועל כן בכניסותיה מותקנות מערכות אזעקה באמצעות לייזר נגד מסתננים.

{{תמונה רחבה|Panorama of Podil.jpg|1200px|'''[[צילום פנורמי|תצלום פנורמי]] של אזור היסטורי [[פודיל]]''' }}

==יהודים==
[[קובץ:Kiev34.jpg|ממוזער|שמאל|250px|[[בית הכנסת הכוראלי הגדול (קייב)|בית הכנסת הגדול]] ברובע [[פודיל]]]]
[[קובץ:Yaroslaviv Val St., 7 Kyiv 2012.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[בית הכנסת הקראי בקייב]]]]
{{ערך מורחב|קהילת יהודי קייב}}

אזכורים על יהודים בקייב נמצאו החל מ[[המאה ה-10]]. [[מכתב קייב]] המפורסם, ה[[מסמך]] העתיק ביותר הקיים היום שבו מוזכרת העיר בשמה, נכתב בשפה העברית על ידי אנשי הקהילה הכוזרית-יהודית בעיר. בכרוניקות הרוסיות מסופר שיהודים מ[[הממלכה הכוזרית]] ניסו לייהד את הנסיך [[ולדימיר הראשון]], אך הוא בחר להתנצר. [[בנימין מטודלה]] ו[[פתחיה מרגנסבורג]] מזכירים את קייב כעיר גדולה של יהודים. חסרות ידיעות על היישוב היהודי בתקופת הכיבוש ה[[מונגולי]], אך בכיבוש ה[[ליטא]]י ידוע שוב על קהילה יהודית. בשנת [[1482]] העיר נכבשה על ידי מושל [[חצי האי קרים|קרים]] [[מנגלי-גירי]], יהודים רבים נהרגו ואחרים נלקחו בשבי לקרים. ב-[[1495]] כשהעיר חזרה לליטא נגזרה על היהודים גזירת גירוש, שבוטלה ב-[[1503]] על ידי המלך [[זיגמונד הראשון, מלך פולין|סיגיזמונד]]. ב-[[1619]] הסוחרים הנוצרים הצליחו ללחוץ על השלטונות, ולהשיג גירוש נוסף ליהודים. ב-[[1648]] גייסותיו של [[בוגדן חמלניצקי]] טבחו יהודים רבים. בשנת [[1654]] לאחר הכיבוש הרוסי נאסר על היהודים להתיישב בקייב, כמו בכל רוסיה של אז, ועד [[חלוקת פולין]] לא ידוע על קהילה יהודית במקום.
ב[[חלוקת פולין השנייה]] ב-[[1793]] חודשה הקהילה היהודית על ידי יהודים מ[[בלארוס]] וליטא והתחילה לגדול במהירות.

ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] משפחת ברודסקי ששלטה על תעשיית ה[[סוכר]] ובנתה ברוסיה מסילות ברזל ממקום מושבה בקייב התפרסמה מאוד ברוסיה. אילי ההון היהודים [[ישראל ברודסקי]] ובניו [[אליעזר ברודסקי|אליעזר]] ו[[אריה לייבוש ברודסקי|אריה לייבוש]] בנו בעיר [[בית-כנסת]] מרכזי, [[בית הכנסת קורל של ברודסקי|הנושא את שמם]], בתי ספר למלאכה ובתי חולים. ב-[[26 באפריל]] [[1881]] התבצע בעיר [[פוגרום]] כנגד האוכלוסייה היהודית, מספר אנשים נהרגו, 20 נשים נאנסו ועונו ומאות דירות ועסקים יהודיים חובלו ונבזזו. המשטרה המקומית סייעה למתפרעים. בין [[18 באוקטובר|18]] ל-[[20 באוקטובר]] [[1905]] התקיים בעיר פוגרום נוסף נגד האוכלוסייה היהודית, כאשר המשטרה סייעה שוב לפורעים ואף הסיתה נגד היהודים. בשנת [[1911]] התקיים בעיר [[משפט בייליס]], כשיהודי הואשם ב[[עלילת דם]]. המשפט גרם שוב למעשים אנטישמיים בעיר, אפילו לאחר זיכויו של הנאשם. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] יהודים רבים מ[[בלארוס]] ו[[ליטא]] מצאו בעיר מקלט. ב[[מלחמת האזרחים ברוסיה|מלחמת האזרחים]] בין [[1919]] ל-[[1921]] על העיר שלטו גדודים שונים, הנלחמים זה בזה, כשהיהודים הם הסובלים המרכזיים, מאות נהרגו, ואלפים נפצעו באותה תקופה.

בעיר התקיימה קהילה [[יהדות קראית|קראית]] של [[קראי מזרח אירופה]]. על אף שבשלהי המאה ה-19 מנתה הקהילה הקראית בקייב פחות מ-300 נפש, אחת המשפחות הבולטות בה הייתה משפחתם של האחים משה ושלמה קוגן, שעשו הון במסחר [[טבק (חומר גלם)|טבק]]. משפחה זו הקימה את [[בית הכנסת הקראי בקייב]], מבנה מפואר הניצב לא רחוק משער הזהב. בית הכנסת נחנך ב-[[1902]] ותפקד עד תחילת השלטון הסובייטי.

בשנת 1939 נמנו בעיר רבתי 224,236 יהודים{{הערה|{{וואלה!|נדב מנוחין|האדמה עדיין זועקת: העבר המדמם של סמלי המלחמה באוקראינה|3502634|27 באפריל 2022}}}}.

====בשואה====
{{ערך מורחב|באבי יאר}}
ב־[[19 בספטמבר]] [[1941]] התקדמו ה[[נאצים]] מזרחה וכבשו את קייב. לפני הכיבוש הצליחו יותר מ-100,000 מתוך 160,000 יהודי העיר להימלט ממנה. ב-28 בספטמבר 1941 פורסמה ברחבי קייב הודעת גירוש לכאורה, ורוב תושבי העיר האמינו שמדובר בגירוש מהעיר התייצבו בשעה היעודה כאמור בהוראות. אלה הופנו אל בית הקברות היהודי ואל באבי יאר ושם נורו למוות. לפי דו"ח של ה[[איינזצגרופן]], 33,771 יהודים נטבחו ב-29 וב-30 בספטמבר בבאבי יאר. במהלך השנה שלאחר הרצח הובלו לבאבי יאר והומתו שם בהריגה 15,000 יהודים נוספים שנתפסו בעיר ובסביבתה.

ניסיונות להקים יד-זיכרון לחללי באבי יאר סוכלו בידי השלטונות, והמקום הפך לסמל המאבק נגד ה[[אנטישמיות]] בברית המועצות, בפי אנשי רוח כגון ה[[משורר]] הרוסי [[יבגני יבטושנקו]] וויקטור נקראסוב{{הערה|שם=קהילה|[https://dbs.bh.org.il/he/קייב/מקום קהילת יהודי], מאגרי המידע הפתוחים של מוזיאון העם היהודי בבית התפוצות. 14-05-2019}}.

====לאחר המלחמה====
{{להשלים|נושא=מדינות אירופה}}
בשנת [[1946]] היה [[בית כנסת]] אחד פעיל בעיר. רופאים יהודיים רבים תושבי העיר פוטרו ממשרתם ב[[משפט הרופאים]] ב-[[1953]]. אחרי המלחמה חזרו אלפי יהודים לקייב המשוחררת ונתקלו באיבת התושבים, שרבים מהם יצאו נשכרים ברכוש מן הטבח הגדול. על אף זאת, תוך 15 שנים צמח בעיר יישוב יהודי בן 154,000, 13.9% מכלל תושבי העיר (על פי מפקד אוכלוסין של 1959).

בשנת [[1997]], אחרי [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|העלייה הגדולה לישראל]], התגוררו בקייב כ־110,000 יהודים, יותר משליש מיהודי אוקראינה כולה.
לפי נתוני הקונגרס היהודי האוקראיני האוכלוסייה היהודית בעיר מונה כ-110,000 נפש. בתחילת [[שנות ה-2000]] קייב הייתה למרכז החיים היהודיים באוקראינה. בקייב מרוכזים המשרדים של הארגונים היהודיים המקומיים והזרים, ביניהם [[חב"ד]], ה[[ג'וינט]], הסוכנות היהודית ועוד{{הערה|שם=קהילה}}. כיום חלה התפתחות גדולה במעמדה של הקהילה היהודית בקייב. עם זאת עדיין נחשבת דניפרו למרכז יהודי חשוב.

נכון ל-2019 קיימות הרבה קהילות, ולהם 3 בתי ספר: בית ספר היהודי הראשי בקייב "אור אבנר" שנפתח ע" [[לב לבייב]] והרב הראשי לקייב [[יונתן בנימין מרקוביץ']] בשנת 2001, השני שמחה, שיסד השליח הרב דב בער קרסיק, ונציגות של [[הסוכנות היהודית]]. והשלישי, נפתח על ידי קהילת "אורח חיים"
הרב [[יונתן בנימין מרקוביץ']] משמש כרב העיר משנת [[2000]].
{{תמונה רחבה|Panorama golden domed St Michael's Kiev.jpg|1000px|'''[[צילום פנורמי|תצלום פנורמי]] של כיכר מיכאיליב (מרכז קייב). משמאל לימין: האקדמיה הדיפלומטית, [[משרד החוץ של אוקראינה|משרד החוץ]] (מאחורי האנדרטה ל[[אולגה, נסיכת קייב|נסיכה אולגה]]) ו[[מנזר כיפת הזהב של מיכאל הקדוש]]}}

==כלכלה==
קייב היא מרכז כלכלי ותעשייתי מרכזי של המדינה. זוהי העיר הגדולה ביותר באוקראינה במונחים של אוכלוסייה ופעילות עסקית. נכון ל-1 בינואר 2010, נרשמו בקייב כ-238,000 גופים עסקיים.

נתונים רשמיים מראים שבין 2004 ל-2008 כלכלת קייב השיגה ביצועים טובים יותר משאר המדינה, וצמחה בממוצע של 11.5% בשנה. לאחר [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הפיננסי העולמי]] שהחל ב-2007, כלכלת קייב סבלה מאוד ב-2009: התוצר האזורי הגולמי ירד ב-13.5%. למרות השיא, הירידה בפעילות הייתה נמוכה ב-1.6 נקודות אחוז מהממוצע הארצי. הכלכלה בקייב, כמו שאר אוקראינה, התאוששה במקצת ב-2010 וב-2011. קייב היא עיר בעלת הכנסה בינונית והמחירים כיום דומים להרבה ערים אמריקאיות בינוניות (כלומר נמוכים משמעותית מאשר במערב אירופה).

מכיוון שהעיר מתהדרת בבסיס כלכלי גדול ומגוון ואינה תלויה באף תעשייה או חברה מסוימת, שיעור האבטלה שלה נמוך יחסית ועומד על 3.75% בלבד בין השנים 2005–2008. אף על פי ש[[שיעור האבטלה]] זינק ל-7.1% ב-2009, הוא נשאר הרבה מתחת לממוצע הארצי של 9.6%.

נכון ליולי 2019, המשכורת החודשית הממוצעת נטו בקייב הגיעה ל-16,249 [[הריבניה]] (560/EUR/630 USD)

קייב היא המרכז הבלתי מעורער של עסקים ומסחר באוקראינה, ביתן של החברות הגדולות במדינה כמו, [[נפטוגז]] ו[[קייבסטאר]]. בשנת 2010 היוותה העיר 18% מהמכירות [[קמעונאות|הקמעונאיות]] הארציות ו-24% מכלל פעילות הבנייה. נדל"ן הוא אחד היסודות בכלכלת קייב. מחירי הדירות הממוצעים הם מהגבוהים בארץ ומהגבוהים במזרח אירופה. קייב גם מדורגת במקום גבוה בתחום הנדל"ן המסחרי, מכיוון שכאן נמצאים בנייני המשרדים הגבוהים ביותר במדינה (כגון [[גוליבר (מרכז עסקים)|גוליבר]], [[פארוס (מרכז עסקים)|פארוס]]) וכמה ממרכזי הקניות הגדולים באוקראינה (כגון Ocean Plaza ,Dream Town).

התעשיות העיקריות בקייב כוללות תעשיות קלות ומזון, ייצור כימי, הנדסת מכונות, תרופות, מטלורגיה, ייצור מטוסים, דפוס, כולל הוצאה לאור, הדפסה והעתקה של מדיה מוקלטת. המכון לתחבורה נפט ממוקם גם בקייב.

==חינוך, תרבות וספורט==
[[קובץ:Universidad Roja de Kiev.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[אוניברסיטת קייב]]]]

[[אוניברסיטת קייב]] על שם [[טאראס שבצ'נקו]]{{הערה|בדרך כלל נקראת "אוניברסיטת טראס שבצ'נקו"}} פועלת משנת [[1834]], והיא אחת מהאוניברסיטאות הגדולות והיוקרתיות בקייב ובאוקראינה בכלל. בעיר קיימת אוניברסיטה ציבורית ותיקה למקצועות הרפואה על שם בוגומולטס הפועלת משנת 1841. כמו כן ב-[[1992]] הוקמה בעיר "[[האוניברסיטה הרפואית בקייב]]" - מוסד פרטי להשכלה גבוהה. בעיר פועלת גם [[האוניברסיטה הלאומית למדעי התעופה]] {{אנ|National Aviation University}} משנת 1933, ובאוניברסיטה "פוליטכניון" {{אנג|Igor Sikorsky Kyiv Polytechnic Institute}} למקצועות ההנדסה לומדים כ-36 אלף סטודנטים מכל העולם. בעיר קיימות אוניברסיטאות ייעודיות למשפטים, ספורט, ועוד. בסך הכל כיום יש בעיר כ-70 מוסדות שונים להשכלה גבוהה בכל הדיסציפלינות.

בעיר פועלות מספר מוסדות תרבות לרבות מספר תיאטראות. שידורי טלוויזיה החלו בשנת [[1956]] ו[[הערוץ הראשון (אוקראינה)|הערוץ הראשון]] מהווה יורש של הערוץ שהחל לשדר אז.

כדורגל הוא הספורט הפופולרי ביותר בקייב. הקבוצה הבולטת בעיר היא [[דינמו קייב]] שזכתה גם בהצלחות בינלאומיות. באצטדיון בעיר התקיים טקס הפתיחה של משחקי [[יורו 2012]].

קייב אירחה את [[תחרות הזמר של האירוויזיון]] פעמיים: ב-[[אירוויזיון 2005|2005]] וב-[[אירוויזיון 2017|2017]].

==אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו==
[[קובץ:80-391-0151 Kyiv St.Sophia's Cathedral RB 18 2.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[קתדרלת סופיה הקדושה]]]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[לאוורת קייב-פצ'רסק]], [[קתדרלת סופיה הקדושה]]}}
בקייב ממוקמים מספר [[אתר מורשת עולמית|אתרי מורשת עולמית]] של ארגון [[אונסק"ו]] ובהם: [[לאוורת קייב-פצ'רסק]] שהוקם בשנת 1051 ונחשב לאחד העתיקים בעיר, ו[[קתדרלת סופיה הקדושה]] המהווה נקודת ציון חשובה בנוף העירוני.

==תחבורה ציבורית==
התחבורה הציבורית בקייב כוללת [[רכבת תחתית]] ([[הרכבת התחתית של קייב|קייבסקיי מטרופוליטן]]), [[אוטובוס]]ים ו[[מיניבוס]]ים, [[טרוליבוס]]ים, [[חשמלית|חשמליות]], שירות מוניות ו[[רכבל]]. קיימים גם שירותי [[רכבות|רכבת]] ו[[רכבת בין-עירונית|רכבת בין־עירונית]]. תחנת הרכבת המרכזית, [[קייב פסז'רסקי]] נמצאת מדרום למרכז העיר ההיסטורית, והיא מוקד (האב) התחבורה הראשי של העיר.

בתחומי העיר נבנו מספר גשרים מעל הדנייפר. חלקם גשרים למכוניות ואחרים ל[[רכבת|רכבות]]. מתוכו בניית מערך גשרים חדש שבנייתו החלה בשנת [[1993]]. המערך צריך לכלול 3 גשרים ובנייתו הייתה צריכה להסתיים בשנת [[2008]]. בשנת [[2015]] בית משפט חייב את החברה המבצעת "מוסטובוד" בבעלות [[ולדימיר פרודיבוס]] להחזיר לקופת העיר כסף ששולמו. בשנת [[2018]] בניית הגשר חודשה אך נכון לשנת [[2022]] טרם הסתיימה.

==גלריה==
{| align=center
|<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3">
קובץ:Маріїнський палац в Києві.jpg|[[ארמון מרינסקי (קייב)|ארמון מרינסקי]]
קובץ:Golden Gate Kiev 2018 G1.jpg|[[שער הזהב של קייב]]
קובץ:Андріївська церква-012.JPG|[[כנסיית אנדריי הקדוש (קייב)|כנסיית אנדריי הקדוש]] ו[[מדרון אנדרייבסקי]]
קובץ:Площадь Победы в Киеве.jpg|[[כיכר הניצחון (קייב)|כיכר הניצחון]]
קובץ:St. Volodymyr's Cathedral in Kiev.jpg|[[קתדרלת ולדימיר הקדוש]]
קובץ:Національна опера імені Тараса Шевченка 01.jpg|בית האופרה הלאומי בתכנון האדריכל [[ויקטור אלכסנדרוביץ' שרטר]]
קובץ:Kyiv - Soviet vs Ukraine.jpg|[[אמא מולדת (קייב)|אמא מולדת]]
קובץ:Kyiv NSC Olimpiyskyi 7.jpg|[[מרכז הספורט הלאומי אולימפיסקי]]
קובץ:View to Kiev.jpg|מבט מהגדה הימינית של ה[[דנייפר]]
</gallery>
|}

==ערים תאומות==
{{טורים|* {{עיר תאומה|שיקגו|ארצות הברית|אילינוי}}
* {{עיר תאומה|בואנוס איירס|ארגנטינה}}
* {{עיר תאומה|ירוואן|ארמניה}}
* {{עיר תאומה|פירנצה|איטליה}}
* {{עיר תאומה|בריסל|בלגיה}}
* {{עיר תאומה|ריו דה ז'ניירו|ברזיל}}
* {{עיר תאומה|טביליסי|גאורגיה}}
* {{עיר תאומה|לייפציג|גרמניה}}
* {{עיר תאומה|וינה|אוסטריה}}
* {{עיר תאומה|מינכן|גרמניה}}
* {{עיר תאומה|אנקרה|טורקיה}}
* {{עיר תאומה|אתונה|יוון}}
* {{עיר תאומה|בייג'ינג|הרפובליקה העממית של סין}}
* {{עיר תאומה|בלגרד|סרביה}}
* {{עיר תאומה|קרקוב|פולין}}
* {{עיר תאומה|ורשה|פולין}}
* {{עיר תאומה|טורונטו|קנדה}}
* {{עיר תאומה|ז'נבה|שווייץ}}
* {{עיר תאומה|ליסבון|פורטוגל}}
* {{עיר תאומה|מינסק|בלארוס}}
* {{עיר תאומה|בודפשט|הונגריה}}
* {{עיר תאומה|אדינבורו|הממלכה המאוחדת}}
* {{עיר תאומה|הלסינקי|פינלנד}}
* {{עיר תאומה|קיוטו|יפן}}
* {{עיר תאומה|קישינב|מולדובה}}
* {{עיר תאומה|ריגה|לטביה}}
* {{עיר תאומה|טולוז|צרפת}}
* {{עיר תאומה|ברטיסלאבה|סלובקיה}}
* {{עיר תאומה|סנטיאגו דה צ'ילה|צ'ילה}}
* {{עיר תאומה|נור-סולטן|קזחסטן}}
* {{עיר תאומה|אשגבאט|טורקמניסטן}}
* {{עיר תאומה|באקו|אזרבייג'ן}}
* {{עיר תאומה|בישקק|קירגיזסטן}}
}}

==ראו גם==
* [[דינמו קייב]]
* [[יהדות אוקראינה]]
* [[יהדות פולין]]
* [[מאידאן נזאלז'נוסטי]]
* [[קתדרלת סופיה הקדושה]]
* [[לאוורת קייב-פצ'רסק]]

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימסע=קייב}}
* {{אתר רשמי}}
* '''[http://kievcity.gov.ua/ הפורטל הרשמי של עיריית קייב]''' {{אוקראינית}}
* '''[http://kmr.gov.ua/ אתר המועצה המחוקקת של קייב]''' {{אוקראינית}}
* [http://www.angelfire.com/nb/gahelet/Hartzaot/030sicum_gahelet.htm ראשי פרקים על יהודי קייב ואוקראינה]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28285&st=&pgnum=12&hilite= '''יהודים בקיוב - מימי ממלכת הכוזרים ועד כה'''], ירחון "[[בית יעקב (כתב עת)|בית יעקב]]", גיליון 115, [[כסלו]] [[תשכ"ט]]
* רבקה שפק-ליסק, [http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3325.htm '''האם יהודי מזרח אירופה הם צאצאי הכוזרים?'''], מאמר מגזין באתר e-mago.co.il
* {{אנצ רוסית|12072}}
* נתן מאיר, {{אנצ ייווא|Kiev|קייב}}
* {{ynet|[[אדוארד דוקס]]|תחנת המטרו של קייב נבחרה לאחת היפות בעולם|4339039|6 בפברואר 2013}}
* {{ynet|ורדית סימני|קייב: פריחת ערמונים ואופנה עדכנית בזול|4676578|6 ביולי 2015}}
* {{וואלה!|איל שפירא|לא רק גמר גביע: האוצרות של קייב|3158903|21 במאי 2018}}
* {{ידיעות אחרונות|נווית זומר|קפיצה קטנה לקייב|5338265|30 באוגוסט 2018}}
* {{הארץ|נאור אזובל|קייב: עשר סיבות למה כדאי לטייל ביעד הקונקשן|1.6553778|17 באוקטובר 2018|מנויים=לא}}
* {{בריטניקה}}
* {{מרחב|קייב"OR"kiev"OR"Київ"OR"Киев|קייב}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007404884405171|קייב (אוקראינה)}}
{{רשתות חברתיות}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בירות אירופה}}
{{מחוזות אוקראינה}}
{{ערים גיבורות של ברית המועצות}}
{{הערים הגדולות של אוקראינה}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:קייב|*]]
[[קטגוריה:אירופה: ערי בירה]]
[[קטגוריה:מחוזות אוקראינה: ערי בירה]]
[[קטגוריה:יישובים שהוקמו במאה ה-5]]