הצגת המקור של הדף "עונג"

{{פירוש נוסף|נוכחי=תחושה}}
[[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Infantry Instructors Course (10).jpg|ממוזער|250px|תחושה של עונג]]
[[קובץ:Brazil (3043780976).jpg|ממוזער|150px|עונג הוא מכלול של תחושות שמטבע האדם הוא נצרך להם, ושואף להשיגן.]]

'''עונג''' או '''הנאה''' או '''כיף גדול''' הוא מכלול של [[תחושה|תחושות]] שמטבע האדם הוא נצרך להם, ושואף להשיגן.

התחושות נחלקות לכמה קטגוריות:
* התענוגות נחשבים לתחושות בעלות פרשנות חיובית בהווה שהאדם נהנה מהם בזמן שהוא מבצע אותם. התענוג הוא זמני וקיים רק בזמן הביצוע ולמשך זמן מוגבל במהלך [[אכילה]], [[שתייה]], [[שינה]], רחצה, וקיום [[יחסי מין]]. רדיפה רבה אחרי העונג ("חיי תענוגות") נחשבת לתאווה.
*[[סיפוק]] נחשב להנאה מהעבר, האדם נהנה מדבר שהוא יצר והסיפוק יוצר תחושה של משמעות. הנאת הסיפוק היא הנאה זמנית הקיימת כל עוד רישומיה של הפעולה המספקת עדיין טבועים באדם.
* [[אושר]] נחשב להנאה המשכית, האדם נהנה ממי שהוא ומקצב התקדמותו ההמשכית. הנאת האושר קיימת כל עוד קצב התקדמותו הכללית של האדם נמשכת. הגדרה נוספת לאושר היא: תחושה שמקורה בפרשנות חיובית של אדם על חייו.

==פעילויות מהנות==
[[קובץ:Imaginando o oceano, as crianças brincam na poça d'água.jpg|ממוזער|250px|פעילויות מהנות יכולות לעורר את תחושת העונג. למשל, משחק עם [[קבוצת השווים]].]]
[[קובץ:Eliza Dushku 2011.jpg|ממוזער|150px|תחושת העונג שעולה מתוך ההנאה שבעשייה]]

פעילות מהנה היא פעילות אשר כדאית בזכות עצמה{{הערה|שם=לחנך לפנאי|אשר משיח, קורין ספקטור ואורלי רונן (2004). לחנך לפנאי. רעננה: מכון מופ"ת.}}.

כדי שפעילות מסוימת תהיה מהנה עליה לעמוד במספר תנאים. לראשונה, צריכה להיות התאמה בין אתגרים ו[[מיומנות|מיומנויות]] כדי למנוע [[שעמום]] הנובע מאתגר קל מדי או [[תסכול]] מאתגר קשה אשר עלול להוביל ל[[חרדה]]. לפעילות מהנה צריכות להיות גם מטרות ברורות אשר יקנו לה [[משמעות]], גם כאשר היא אינה מתבצעת כדי להשיג אותן אלא לשם עצמה בלבד. אל המטרות צריך להתווסף [[משוב]] מידי אשר יאפשר להעריך מהן התגובות שמתאימות להשגת היעדים של הפעילות ומאילו כדאי להימנע. בנוסף, הפעילות המהנה צריכה לעורר התמקדות ו[[קשב|ריכוז]] מעמיקים שמונעים [[דאגה|דאגות]] ו[[מחשבות פולשניות]]{{הערה|שם=לחנך לפנאי}}.

על פי רוב פעילויות מהנות מאפיינות את שעות ה[[פנאי]]. עם זאת, הן יכולות גם לעודד [[למידה]] כאשר הן מתבצעות לצורך מטרות [[חינוך|חינוכיות]]. מסיבה זו ה[[משחק]] הוא כלי נפוץ ב[[הוראה מתקנת]].

== פיזיולוגיה של העונג ==
{{ערך מורחב|מערכת החיזוק}}
המבנים והמסלולים במוח שמעורבים ביצירת תחושה של עונג מרכיבים את [[מערכת החיזוק]] של המוח. כאשר מופיע [[גירוי]] חיובי, מופעלים [[תא עצב|תאי עצב]] שמפרישים [[דופמין]] לתוך מבנה שנקרא [[גרעין האקומבנס]]. הפעלתה של המערכת מסייעת לתהליכים של [[למידה]] דרך [[התניה אופרנטית]], ומגדילה את הסבירות לחזרה על ה[[התנהגות]] שהובילה לתחושת העונג והתגמול. מערכת זו מופעלת על ידי מחזקים טבעיים, כמו [[מזון]] ו[[יחסי מין]], וגם על ידי גורמים עקיפים שמקדמים את המטרות של בעל החיים, למשל יחסים [[חברתי]]ים. כמו כן, פעולתה של מערכת החיזוק היא גורם חשוב בתהליכים של [[התמכרות]] ל[[סם פסיכואקטיבי|סמים]].

== עונג ביהדות ==
ה[[יהדות]] אינה רואה פגם מהותי בעונג כשלעצמו. עם זאת, קיימות מצוות האוסרות על האדם תענוגות, כגון ציוויי ה[[כשרות]], וכן הגבלות בתחום [[יחסי מין|יחסי המין]], ובכלל - לדעת הרמב"ן{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|יט|ב}}}} אשר קיימת מצוות "קדושים תהיו" המצווה על פרישה מתענוגות מכל סוג שהוא. לדעה אשר "קדושים תהיו" אינה מצווה על פרישה מעונג, המצוות האחרות המגבילות לכאורה עונג, מהוות הגבלות נקודתיות ולא מצביעות על מגמת התנזרות מתענוגות.

בניגוד לדתות אחרות כמו ה[[נצרות]] וה[[בודהיזם]] המעודדות נזיריות, מצווה היהדות על "קידוש החומר", כלומר, שימוש במעשים שנעשים בדרך כלל מתוך תשוקה ועונג חומריים בצורה של קדושה והתעלות רוחנית כאמצעי להשגת מטרות נעלות יותר (אך רק לשם מטרה נעלית ובאם ישנה מטרה נעלית כזו בלבד, "[[קדש עצמך במותר לך]]". השקפה זו מתבטאת, בין השאר, במושג "[[סעודת מצווה]]", בקידוש היין ועוד. מגמה זו בולטת במיוחד בכתבי [[תנועת החסידות]]. לאור קבלת ה[[אר"י]] הרואה בעולם החומרי חלק ממקור אלוהי, מייחסים החסידים תפקיד חיובי לאלמנטים חומריים בחיים שהאדם השרוי בהם צריך "להעלותם לשורשם העליון בקדושה" אך זה רק בתנאי שהאדם שקוע בעולם הרוחני בזמן המעשה הפיזי ואינו נתון להנאה והעונג הפיזי כי אם לעונג הרוחני{{הערה| ראה בדברי ה[[בעש"ט]] בספרו כתר שם טוב ובדברי שאר גדולי החסידות.}}.

מאידך, היו מגדולי [[החסידות]] שכתבו שלא כל אחד יכול לעשות את הפעולה האלקית של להעלות את העולם הפיזי לקדושה במעשי היתר אלא רק צדיקים גמורים שאין להם יצר פיזי וגשמי כלל וכל מעשיהם הם רק להכרח לקיום גופם{{הערה|ראה בספרי תלמידי [[המגיד ממעזריטש]] "יושר דברי אמת" וב[[ספר התניא]].}} ולכן כתבו שגם בעת שמתעסקים עם דבר מצווה שבדרך כלל קשור בעונג כסעודת מצווה (כמו ב[[שבת]] ו[[יום טוב]]) ו[[יחסי מין|יחסי אישות]] לשם קיום [[פרו ורבו|מצוות פרייה ורבייה]] עדיף למכט בהנאה הגשמית והפיזית. זאת לאור דברי ה[[ספר הזוהר|זהר]] שמכנה את התענוג הפיזי הגשמי בשם "משחא דחוויא" (תרגום: "עור הנחש") ביטוי ששיך על רוע שהוריד הנחש בחטא אדם הראשון.

==ראו גם==
* [[עונג שבת]]
* [[זרימה (פסיכולוגיה)]]
* [[אושר#אושר – אוטונומיה אישית - דתיות|דת ואושר]]
* [[נהנתנות]]

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=עונג}}
* {{כלכליסט|רונית צין-קרסנטי|לגעת בעונג|3409039|24 ביוני 2010}}
* {{אלכסון|סנדי גרנט|כשאני נהנית, אתה נהנה|כשאני-נהנית-אתה-נהנה|5 באפריל 2018}}
* {{הרעיונות|עונגהנאה|עונג/הנאה}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007555704405171|הנאה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{רגשות}}
{{משחקים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:רגשות]]