הצגת המקור של הדף "מובלעת צופר"

{{מפת מיקום|מדינה=ירדן|שם=מובלעת צופר|אורך=35.24138|רוחב=30.54032|מפורט=כן|כותרת=כן|סוג=עיר}}
[[קובץ:כרטיסי כניסה למובלעת הירדן.jpg|ממוזער|שמאל|כרטיסי מוזמנים למובלעת צופר]]
'''מובלעת צופר''' (ב[[ערבית]]: '''الغمر אל-ע'מר''') הייתה [[מובלעת]] [[ישראל]]ית בשטח ב[[ריבונות]] [[ירדן|ירדנית]]. לפי [[הסכם השלום בין ישראל לירדן]] שנחתם ב[[אוקטובר]] [[1994]], הקרקע הועברה לריבונות ירדנית תוך התרת עיבודה על ידי מדינת ישראל במשך 25 שנה, עד [[2019]]. בשנת [[2019]] הוחזר השטח למדינת ירדן ונאסרה כניסת ישראלים אליו. המובלעת הפכה לשטח מפורז בתיאום צבאי של צה"ל עם צבא ירדן.

המובלעת נמצאה בסמוך ל[[מושב]] [[צופר (מושב)|צופר]] ב[[הערבה|ערבה]], ומכאן שמה. היא כללה 4,500 [[דונם]], שמתוכם 1,500 דונמים מעובדים כ[[חקלאות|שטח חקלאי]], בו היו מצויים בתי רשת חקלאיים ו[[חממה|חממות]] ובהם גידולים חקלאיים של חקלאים ממושב צופר. בפועל זה היה [[שטח מפורז]] שאפשר ל[[תושב]]י מושב צופר לעבדו חקלאית ולשהות בו מ[[שעה|שעות]] ה[[בוקר]] ועד [[ערב|רדת החשיכה]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://amudanan.co.il/w/P804210|כותרת=מעבר גבול צופר|אתר=[[עמוד ענן (אתר אינטרנט)|עמוד ענן]]|תאריך_וידוא=2023-10-25}}</ref>.

== היסטוריה ==
עם תום [[מלחמת העצמאות]] ולאחר חתימת [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות#ההסכם עם ירדן|הסכם שביתת הנשק מול ירדן]] בשנת 1949, החלה מדינת ישראל בהקמת יישובים לאורך הערבה. עם השנים, התברר שקרקעות שהיו ממזרח לקו הגבול בשליטת ממלכת ירדן היו פוריות יותר וכללו [[מי תהום]] שהיה משאב חיוני עבור התיישבויות חקלאיות. על כן, יישובי הערבה החלו לבצע פעולות שיאפשרו להם לנצל זאת, בחסות הסימון הלקוי של קו הגבול: העבירו אדמות פוריות מערבה משטח ירדן לשטח ישראל, הסיטו מזרחה את זרימת [[נחל הערבה]], שלאורכו עבר קו שביתת הנשק על פי אחת הפרשנויות, על מנת לכלול שטחים נוספים בשטח ישראל ולבסוף אף עברו לעבד שטחים בירדן באופן ישיר. כמו כן, נחפרו גם בארות מים בשטח ירדן<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.waterarava.co.il/הסכם-השלום-עם-ירדן/|כותרת=הסכם השלום עם ירדן|אתר=אתר המים, המועצה האזורית הערבה התיכונה}}</ref>. כשהוקם המושב צופר בשנת 1976, מחלקת ההתיישבות של ממשלת ישראל הקצתה לו 2000 דונם לעיבוד חקלאי בשטח ירדן. שטח זה כונה לימים "מובלעת צופר".

במסגרת הסכם השלום בין ישראל לירדן, טענה ירדן כי במשך השנים ישראל חרגה מהגבול בשטח שמסתכם ב-387 קמ"ר באזור הערבה. ההסכם כלל תיקוני גבול וחילופי שטחים באזורים מסוימים, במטרה להותיר את השטחים המעובדים בתחום מדינת ישראל. במובלעת צופר הדבר לא היה אפשרי מכיוון שהשטחים החקלאיים במובלעת היו רחוקים מקו הגבול המוסכם. על כן, הוסכם שבשטח המובלעת, כמו גם בשטח [[נהריים]], יתקיים "משטר מיוחד" שבו הריבונות תהיה ירדנית, אך השטח יישאר בעיבוד של חקלאים ישראלים. ההסכם לא כלל תשלום כלשהו לירדן עבור השימוש בקרקע<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[שאול אריאלי]]|שם=אטלס מכון טרומן : מפות הסכסוך היהודי-ערבי|מקום הוצאה=ישראל|מו"ל=[[מכון טרומן]]|שנת הוצאה=2020|עמ=46|ISBN=978-965-92881-0-6|קישור=https://truman.huji.ac.il/sites/default/files/truman/files/AtlasHebrew.pdf}}</ref>. נקבע שההסדר יהיה בתוקף למשך 25 שנה, עם אפשרות הארכה ל-25 שנים נוספות בהסכמת הצדדים. ההסכם כלל גם הסדרה דומה של נושא המים, שבמסגרתה בארות המים שנחפרו בשטח ירדן יישארו תחת ריבונות ירדנית, אך ישראל תוכל להמשיך להשתמש במים שישאבו מהן<ref>נכון לשנת 2024, קיימים קידוחי מים בשטח ממלכת ירדן בשימוש ישראלי. ראו [https://www.waterarava.co.il/נתוני-קידוח/ מפה], מתוך אתר המים, המועצה האזורית הערבה התיכונה.</ref>. בתמורה, ישראל נדרשה לספק לירדן מים מ[[נהר הירדן]] באזור [[הכנרת]].

35 חקלאים מצופר עיבדו במובלעת קרקעות בשטח של כ־1,100 דונמים. השטחים עובדו בידי ישראלים 8 שנים בטרם הועברו לידי ירדן. מרבית החקלאים גידלו פלפלים, אך במובלעת הייתה קיימת גם חלקה אחת של פרחים. גודל החלקות היה מגוון, ומתוך 35 החקלאים שעבדו במובלעת, כ–20 החזיקו בשטחים של 20 דונם או יותר. על מנת לעבור מישראל לשטחי המובלעת, היה צורך לעבור נקודת ביקורת של [[צה"ל]] ולאחר מכן, הכניסה לשטח הירדני הייתה באמצעות כרטיסי כניסה בלבד.

=== הפינוי ===
באוקטובר [[2018]] הודיעה ממלכת ירדן כי היא לא מאריכה את סעיף החכירה של השטח על ידי ישראל הכלול במסגרת [[הסכם השלום עם ירדן]], ובמלאת 25 שנה לחתימת ההסכם על ישראל יהיה להעביר את שטח המובלעת לירדן{{הערה|{{ynet|דניאל סלאמה, איתמר אייכנר ואילנה קוריאל|ירדן מבטלת חלק מהסכם השלום: שטחים יחזרו לריבונותה|5376142|21 באוקטובר 2018}}}}.

ב-[[10 בנובמבר]] [[2019]] הודיע צה"ל שהחכרת השטח לישראל הוארכה עד אפריל 2020, תוך הגבלות מסוימות על הכניסה לשטח{{הערה|{{הארץ|אלמוג בן זכרי|צה"ל: הסכם החכירה של מובלעת צופר מירדן הוארך עד 30 באפריל|1.8099859|10 בנובמבר 2019}}}}. בסוף אפריל 2020 הוחזרה המובלעת לשליטה מלאה של ירדן{{הערה|{{מעריב אונליין|משה כהן|תם עידן: החקלאים נפרדו ממובלעת צופר שהועברה לשטח ירדן|news/israel/Article-762807|30 באפריל 2020}}}}.

ישראל פתחה במאמצים דיפלומטיים על מנת למנוע את הפינוי, אך [[עבדאללה השני|עבדאללה מלך ירדן]] התעקש, והקרקע הוחזרה לירדן בהתאם לקו הגבול, עם זאת יש תיאום ביטחוני בין צה"ל וצבא ירדן ב[[אזור חיץ]] זה בין המדינות. לאחר כ-4 חודשים קיבלו החקלאים פיצויים מהמדינה, וקרקע חלופית לפרנסתם.

==ראו גם==
* [[נהריים]]

==קישורים חיצוניים==
* {{מוסף כלכליסט|יוגב כרמל|תקיעת צופר: רגע לפני פינוי המובלעת|23-04-20/m03}}
* {{הארץ|אלמוג בן זכרי|מובלעת צופר בערבה הוחזרה לירדנים|0000017f-db66-d3a5-af7f-fbee0b3c0000|30 באפריל 2020}}
* {{יוטיוב|CGuj7BRLJdk|שם=האם חלמנו שלום?|אורך=29:45|ערוץ=AravaTV}}
* {{צ-ספר|מחבר=פרופסור [[גדעון ביגר]]|שם=גבולות השלום של ישראל|מו"ל=אוניברסיטת תל אביב|קישור=https://exact-sciences.tau.ac.il/sites/exactsci.tau.ac.il/files/media_server/mathematics/פרויקט%20כדאי%20לדעת/Peace%20Boarders/Peace%20boarders.pdf|סדרה=גיאוגרפיה שכדאי לדעת - goodtoknow.tau.ac.il|עמ=10-20}}
* {{ארכיון המדינה|מסמכים שמורים - חוזה השלום הממלכה ההאשמית של ירדן|0b071706800171a1/File/0b07170687c79247|נספח I.ג. (עמודים 22–23), נספח II - סעיף IV (עמוד 26), מפת הגבול הבינלאומי המוסכם (עמוד 105)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{coord|30|32|25.15|N|35|14|28.97|E|display=title|type:landmark}}
[[קטגוריה:ארץ ישראל: אזורים]]
[[קטגוריה:גבול ירדן–ישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: מובלעות לשעבר|צופר]]
[[קטגוריה:טריטוריות שנרכשו]]
[[קטגוריה:צופר (מושב)]]