הצגת המקור של הדף "חוק שירות לאומי-אזרחי"

{{לעדכן|כל הערך=כן|נושא=ישראל
}}
{{חוק
| שם = חוק שירות לאומי-אזרחי
| מדינה = 
| תאריך חקיקה = [[19 במרץ]] [[2014]]
| תאריך חקיקה עברי = [[י"ז באדר ב']] [[תשע"ד]]
| גוף מחוקק = [[הכנסת התשע עשרה]]
| תומכים = 67
| מתנגדים = 1
| נמנעים = 
| חוברת פרסום = [[ספר החוקים]] 2442, עמ' 380
| הצעת חוק = ממשלתית
| משרד ממונה = [[המשרד לשוויון חברתי]]
| מספר תיקונים = 3
| נוסח מלא = {{סחפ|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}
| תאריך פקיעה =
|סמל=[[File:Emblem of Israel.svg|מרכז|150px|קישור=סמל מדינת ישראל]]}}
'''חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014''' נועד ליצור מסלול לשירות לאומי-אזרחי ל[[בחור ישיבה|בחורי ישיבות]] [[יהדות חרדית|חרדים]] מעל גיל 21, כתחליף ל[[שירות בצה"ל]].

==היסטוריה חקיקתית==

הצעת החוק הוגשה לכנסת על ידי הממשלה ב-10 ביולי 2014, בשם "הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה)"{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/787/787.pdf הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013], ה"ח הממשלה 787 מ-10 ביולי 2013}}. במהלך הדיון בוועדה שונה שמו של החוק{{הערה|שם=כיכר|{{כיכר השבת|ישי כהן|ועדת שקד אישרה: שלוחי חב"ד יוכרו כ"משרתים" בשירות לאומי-אזרחי|שלוחי-חבד-יוכרו-כמשרתים|31 בדצמבר 2013}}}}.

בהכנת החוק לאישור הכנסת עסקה [[הוועדה לשוויון בנטל]], בראשותה של ח"כ [[איילת שקד]], שהוקמה על-ידי [[ממשלת ישראל השלושים ושלוש]] כדי להסדיר את [[גיוס בני ישיבות]] ושירות החרדים הן ב[[צה"ל]] והן בשירות לאומי-אזרחי{{הערה|{{mako|דנה ויס|טירונית בקרב: השבוע הגורלי של ח"כ איילת שקד|e279c0fb3ea5441004|news-military/politics|22 בפברואר 2014}}}}. 

הוועדה עמלה שבעה חודשים תוך ויכוחים רבים על תיקון מס' 19 ל[[חוק שירות ביטחון]] וחקיקת חוק שירות לאומי-אזרחי. איילת שקד אמרה שהחוק אינו מושלם ולא שוויוני, אך הוא נחקק לתכלית ראויה - שילוב החרדים בחברה, בצבא ובמשק, ושלא ציפתה להשיג יותר ממה שהחוק השיג, שכן כפיית גיוס על החרדים לא תשיג את מטרתה. כמו כן אמרה שהחוק מכיר בחשיבות של לימוד ה[[תורה]] ומתחשב בחרדים{{הערה|1={{nrg|חן קוטס-בר|"מי שחושב שכולם יתגייסו לא חי בכדור הארץ"|563/589|6 במרץ 2014|1|2}} (ריאיון עם איילת שקד).{{ש}}וידאו ב[[יוטיוב]]: [https://www.youtube.com/watch?v=OsW3oXZN2XE ח"כ איילת שקד: החוק יאפשר את המשך קיום עולם התורה במלוא עוזו וגיוס אלו שאינם לומדים], 11 במרץ 2014.}}.

החוק אושר ב[[הכנסת|כנסת]] ב-[[12 במרץ]] [[2014]]. 67 חברי כנסת הצביעו בעד החוק, ורק ח"כ אחד, [[יוני שטבון]], התנגד לו{{הערה|{{וואלה!|עמרי נחמיאס|האופוזיציה החרימה, הקואליציה אישרה את חוק הגיוס|2728534|12 במרץ 2014}}}}. האופוזיציה החרימה את ההצבעה על חוק זה ועל חוקים נוספים שהובאו לאישור הכנסת באותו שבוע, לנוכח החלטת [[ועדת הכנסת]] מספר ימים לפני כן לקבוע סדרי דיון מיוחדים בהצעת החוק בהתבסס על סעיף 98 ל[[תקנון הכנסת]]{{הערה|{{וואלה!|עמרי נחמיאס|האופוזיציה החליטה: נחרים הדיונים בכנסת על חוקי המריבה|2727580|9 במרץ 2014}}.}}. במקביל לחוק זה אושר תיקון מס' 19 ל[[חוק שירות ביטחון]], במסגרתו נוסף לחוק פרק ג'1: שילוב בוגרי ישיבות ומוסדות חינוך חרדיים, המקנה סמכות להפנות [[מלש"ב|מיועד לשירות ביטחון]] שהוא תלמיד ישיבה לשירות לאומי-אזרחי{{הערה|[http://justice.gov.il/NR/rdonlyres/D906B501-5361-4B56-88F4-CDE510F7F136/43016/2441.pdf חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19), התשע"ד–2014], ס"ח 2441 מ-19 במרס 2014}}.

הצעת החוק עוררה התנגדות חריפה בקרב היהדות החרדית בישראל, שערכה, בין השאר, [[הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות (2014)|הפגנה נגד גיוס בני ישיבות]] בהשתתפות מאות אלפי מפגינים. עם אישור החוק אמר הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]], מנהיגו של מחנה הרוב בציבור היהודי-[[חרדים ליטאים|חרדי-ליטאי]] בישראל, על יוזמי החוק: "הקב"ה יעזור שנזכה בקרוב שכל אלה [...] שלא יישאר מהם שום זכר, יימח שמם וזכרם"{{הערה|{{ישראל היום|[[יהודה שלזינגר]]|הרב שטיינמן נגד הממשלה: "שיירדו לגיהינום"|166147|13 במרץ 2014}}}}.

==הוראות החוק==
השירות לפי חוק זה נערך בשני מסלולים עיקריים, בנוסף קיים מסלול הכולל ביצוע הכשרה מקצועית המאפשרת [[פרנסה]] בתחום לאחר תום השירות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.bhol.co.il/news/1247397|כותרת=נחשף: אלו החרדים שישתלבו בשירות האזרחי המיוחד|אתר=בחדרי חרדים|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-04-29}}</ref>.
* '''שירות אזרחי-חברתי''', בתחומים של [[ביטחון פנים]], [[הגנת העורף]], [[בריאות]], [[רווחה]], [[חינוך]], [[הגנת הסביבה]], [[קליטת עלייה]], סיוע ל[[אזרח ותיק|אזרחים ותיקים]], [[בטיחות בדרכים]], בטיחות הציבור, קידום התעסוקה, [[הסברה בישראל|הסברה]] ממשלתית בעניין זכויות, חשיפת חומר ארכיוני ב[[גנזך המדינה]].
* '''שירות אזרחי-ביטחוני''', בגופים הבאים:
::(1) יחידות סמך של משרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה (ה[[שב"כ]], [[המוסד]], ויתר [[כוחות הביטחון]] ו[[כוחות ההצלה#כוחות ההצלה המרכזיים בישראל|כוחות ההצלה]]);
::(2) [[משטרת ישראל]], כולל [[משמר הגבול]] ([[מג"ב]]);
::(3) [[שירות בתי הסוהר]] ([[שב"ס]]);
::(4) [[הרשות הארצית לכבאות והצלה]];
::(5) [[הרשות להגנה על עדים]];
::(6) [[המשטרה הירוקה]] ואגף ים וחופים ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]];
::(7) [[מגן דוד אדום]] ([[מד"א]]);
::(8) גופים בפריסה ארצית שעיקר עיסוקם בהצלת חיי אדם וגופים שעזרתם נדרשת באופן מיידי לזיהוי קורבנות אסון ([[איחוד הצלה]], [[תופעת טבע (ארגון)|תופעת טבע]], [[ידידים - סיוע בדרכים]], [[זק"א]]), שנקבעו בצו שהוציא השר הממונה על ביצוע חוק זה.

למימוש החוק תוקם [[רשות השירות הלאומי-אזרחי]], והיא תסמיך גופים מפעילים להפעלת משרתים בשירות לאומי-אזרחי. כהוראת מעבר תתפקד מינהלת השירות האזרחי-לאומי, שהוקמה מכוח החלטת הממשלה מס' 2295 מיום 19 באוגוסט 2007, כרשות לשירות לאומי-אזרחי.

שירות לאומי–אזרחי יהיה בישראל ובשטחי [[יהודה ושומרון]] שבשליטתה, אך יתאפשר גם שירות בחו"ל בתחומים של עזרה וסיוע לישראלים מחוץ לגבולות מדינת ישראל, סיוע למעוניינים לעלות לישראל, סיוע לישראלים במצבי חירום והסברה ממשלתית. במסגרת זו יתאפשר גם שירותם של [[שלוחי חב"ד]]{{הערה|שם=כיכר}}.

החוק כולל שתי הסתייגויות באשר לאופי השירות:
:"(1) בשירות הלאומי-אזרחי לא ייכללו מטלות ניקיון, למעט עבודות ברשות הרבים לשם שמירה על איכות הסביבה; אין בהוראה זו כדי למנוע שילוב משרתים בשירות לאומי-אזרחי בתורנות שגם עובדי הגוף המפעיל נוטלים בה חלק.
:(2) בשירות הלאומי-אזרחי לא ייכללו מטלות שעיקרן שירותי מזכירות אלא במקרים מיוחדים בלבד, שלדעת המנהל יש בהם תועלת ציבורית."

תקופת השירות:
:"(1) משרת בשירות אזרחי-חברתי ישרת 30 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים או 20 שעות שבועיות בממוצע במשך שלוש שנים.
:(2) משרת בשירות אזרחי-ביטחוני ישרת 36 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים."

סעיף 33 לחוק קובע: "לא ייפגע מעמדה או שילובה של אישה, בשל שירותם של משרתים בשירות לאומי-אזרחי לפי חוק זה".

החוק קובע כי "בין המשרת בשירות לאומי–אזרחי ובין הגוף המפעיל והרשות לא יחולו [[יחסי עובד-מעביד|יחסי עובד ומעביד]]. עקב כך, החוק מקנה במפורש למשרת אחדות מהזכויות הניתנות ל[[עובד]]ים:
* החזר הוצאות נסיעה ב[[תחבורה ציבורית]] ממקום מגוריו למקום השירות וחזרה.
* 20 ימי חופשה לכל שנת שירות, שייחשבו חלק מהשירות.
* תשעה ימי חופשה בחגים (חגי ישראל ו[[יום העצמאות]]).
* זכות להיעדר ביום [[בחירות]] וב[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] (בתנאים המקנים זכות זו לעובד).
* היעדרות מחמת [[מחלה]], עד 20 ימים בשנת שירות.
* הפסקה בת חצי שעה במהלך יום שירות, הפסקה לשם [[תפילה]] במהלך היום בהתאם לדרישות דתו, והפסקה בת 12 שעות לפחות בין יום שירות אחד למשנהו.
* בגוף מפעיל ש[[חוק שעות עבודה ומנוחה]], חל עליו, והפועל במשמרות, משרת בשירות אזרחי-חברתי לא ישרת בלילה יותר משבוע אחד בתקופה של שלושה שבועות.
* משרת בשירות לאומי–אזרחי לא יופעל במנוחה השבועית כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שעות עבודה ומנוחה, אלא אם כן הגוף המפעיל מחזיק בהיתר כללי להעסקת עובדים במנוחה השבועית.
* ההוראות לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], ה'תש"ל–1970, יחולו על גוף מפעיל, בנוגע למשרתים בשירות לאומי–אזרחי.
* משרת בשירות לאומי–אזרחי יקבל מידע והכשרה למניעת תאונות עבודה ומחלות מקצוע, בהתאם להוראות לפי סעיף 8ה לחוק ארגון הפיקוח על העבודה.

== סטטיסטיקה בקרב המשרתים והמתנדבים החרדים ==
{| class="wikitable"
|+
!שנה אזרחית
!כמות המתגייסים ה[[חרדים]] לשירות לאומי-אזרחי<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idi.org.il/haredi/2022/|הכותב=ד"ר [[גלעד מלאך]], ד“ר [[לי כהנר]], יעל בכר|כותרת=שנתון החברה החרדית 2022|אתר=[[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]|תאריך=[[2022]]|שפה=he-il}}</ref>
|-
|[[2015 בישראל|2015]]
|877
|-
|[[2016 בישראל|2016]]
|667
|-
|[[2017 בישראל|2017]]
|615
|-
|[[2018 בישראל|2018]]
|530
|-
|[[2019 בישראל|2019]]
|550
|-
|[[2020 בישראל|2020]]
|495
|-
|[[2021 בישראל|2021]]
|569
|}

== ראו גם ==

* [[יהדות חרדית#יחס לשירות הצבאי]]
* [[שירות לאומי]]
* [[שירות לאומי בתפוצות]]
* [[שירות אזרחי]]
* [[יחס החרדים לציונות]]
* [[חרדים לאומיים|חרדים-לאומיים]] ([[חרד"לים]])

==קישורים חיצוניים==
* {{ויקיטקסט חוק|חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014}}
* {{חוק בכנסת|2001379}}
*אסף מלחי, '''[https://jerusaleminstitute.org.il/publications/מתנדבים-חרדים-בשירות-אזרחי-בישראל/ מתנדבים חרדים בשירות אזרחי בישראל: הון חברתי ומניעים לבחירת מסגרת ההתנדבות]''', [[מכון ירושלים למחקרי מדיניות|מכון ירושלים לחקר ישראל]], 2014
*אסף מלחי,  [https://www.idi.org.il/media/12724/national-civic-service-for-the-ultra-orthodox-obstacles-and-challenges.pdf שירות אזרחי לחרדים — ברכה לבטלה?], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 2019

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הכנסת התשע עשרה: חקיקה]]
[[קטגוריה:ישראל: חקיקת ביטחון|שירות לאומי-אזרחי]]
[[קטגוריה:ישראל: חקיקה דתית|שירות לאומי-אזרחי]]
[[קטגוריה:2014 בפוליטיקה הישראלית]]