הצגת המקור של הדף "וולף וילנסקי"

{{אישיות ביטחונית
|שם=וולף וילנסקי
|תמונה=
|כיתוב=
|תאריך לידה עברי=
|מקום לידה= {{דגל|ליטא}} [[קובנה]], [[ליטא]] 
|תאריך פטירה עברי=
|מקום פטירה= {{דגל|ישראל}} [[בת ים]], [[ישראל]]
|כינוי=
|השתייכות=צבא ליטא {{ש}} {{דגל|הצבא האדום||+}}
|דרגה={{דרגה|פולקובניק}} [[קולונל|פולקובניק]] (אל"ם)
|עיטורים={{דרגה|גיבור ברית המועצות|20}} [[גיבור ברית המועצות]]{{ש}} {{דרגה|עיטור לנין|30}} [[עיטור לנין]] {{ש}} {{דרגה|עיטור הדגל האדום|30}} 2 [[עיטור הדגל האדום|עיטורי הדגל האדום]] {{ש}} {{דרגה|עיטור אלכסנדר נבסקי|30}} [[עיטורי ברית המועצות#עיטור אלכסנדר נבסקי|עיטור אלכסנדר נבסקי]] {{ש}} {{דרגה|עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה|30}} [[עיטורי ברית המועצות#המלחמה הפטריוטית הגדולה|המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה]] {{ש}} {{דרגה|עיטור הכוכב האדום |30}} 2 [[עיטור הכוכב האדום|עיטורי הכוכב האדום]]
|תפקידים אזרחיים=
|הנצחה=
|תאריך לידה=[[1919]]
|תאריך פטירה=[[7 בינואר]] [[1992]]
|תאריך עלייה=[[1983]]
|סיווג=חייל
|תפקידים בשירות=*מפקד גדוד ב[[דיוויזיית חיל רגלים ה-16 של ברית המועצות|דיוויזיית חיל רגלים ה-16]]
*קצין העיר קובנה
|פעולות ומבצעים=*[[מלחמת העולם השנייה]]
|התחלת פעילות=[[1939]]–[[1940]], [[1940]]
|סיום פעילות=[[1972]]}}
'''וולף לייבוביץ' וילֶנסקי''' (ב[[רוסית]]: '''Вольф Лейбович Виленский'''; ב[[ליטאית]]: '''וולפס וילנסקיס''', '''Volfas''' ('''Vulfas''') '''Vilenskis''';{{כ}} [[1919]] – [[7 בינואר]] [[1992]]) היה ישראלי שהיה בעברו [[קצין]] [[יהודי]] ב[[הצבא האדום|צבא האדום]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], [[גיבור ברית המועצות]].

== חייו ==
וולף וילנסקי נולד בשנת [[1919]] ב[[קובנה]] בירת [[ליטא]] במשפחה [[יהדות ליטא|יהודית]] מסורתית. למד ב[[גימנסיה]] עברית "[[יבנה (רשת חינוך)|יבנה]]" ולאחר מכן בבית הספר "[[אורט עולמי |אורט]]" בעיר. וילנסקי היה חניך בתנועת "[[השומר הצעיר]]" בליטא. בשנת [[1938]] היה חבר בגרעין ל[[הכשרה]] חלוצית בחווה חקלאית ליד קובנה לקראת ה[[עלייה לארץ ישראל]]. בשנת [[1939]], עם סיום לימודיו בבית הספר "אורט", גויס לשירות חובה בצבא הליטאי. לאחר [[סיפוח]] ליטא ל[[ברית המועצות]] בקיץ [[1940]], הפכה היחידה הצבאית שבבה שירת לחלק מן [[הצבא האדום]]. בקיץ [[1941]] התקבל ללימודים בבית הספר לקציני [[חיל רגלים|חי"ר]] ב[[וילנה|ווילנה]].

לאחר [[מבצע ברברוסה|הפלישה הנאצית לברית המועצות]] וכיבוש ליטא, התפנה, יחד עם כל צוערי בית הספר לקצינים, לעיר [[נובוקוזנצק]] שב[[קמרובו (מחוז)|מחוז קמרובו]]. בתום הלימודים בתחילת [[1942]] הוענקה לו דרגת [[סגן]] ויחד עם שאר הבוגרים נשלח לשרת ב[[דיוויזיית חיל רגלים ה-16 של ברית המועצות|דיוויזיית חיל רגלים ה-16]], אשר הורכבה מיוצאי ליטא. וילנסקי החל את שירותו בדיוויזיה כ[[מפקד מחלקה]], אך מהר מאוד קוּדַם לתפקיד [[מפקד פלוגה]] ובתחילת [[1943]] – לתפקיד [[קצין אג"ם]] גדודי.

ב[[פברואר]] [[1943]] יצא וילנסקי יחד עם שאר חיילי הדיוויזיה אל החזית. הוא השתתף בניסיון כושל של הצבא האדום לשחרר את העיר [[אוריול]], ופלוגתו הייתה הפלוגה היחידה בכל הדיוויזיה שהשתלטה והחזיקה בגבעה השולטת. לאחר מכן לחם ב[[קרב קורסק]]; על גבורתו בקרב זה עוטר ב[[עיטורי ברית המועצות#עיטור אלכסנדר נבסקי|עיטור אלכסנדר נבסקי]]. בסוף 1943 הועלה לדרגת [[קפטן (דרגה)|קפיטן]] ומונה ל[[מפקד גדוד|מפקד הגדוד]] השלישי של [[רגימנט]] 249 של הדיוויזיה.

בסוף 1943, בגזרת החזית בסביבות העיר נבל ([[פסקוב (מחוז)|מחוז פסקוב]]), חדר הגדוד בפיקודו של וילנסקי עמוק לעורף האויב וחיסל מפקדה צבאית גרמנית רמת-דרג. על הצלחתו בביצוע המשימה הוענק לו עיטור הדגל האדום.

ביוני [[1944]] השתתפה הדיוויזיה שבה שירת במבצע רחב-היקף לשחרור [[בלארוס]] ([[מבצע בגרטיון]]). בתחילת [[אוגוסט]] הועברה הדיוויזיה צפונה כדי לקחת חלק בשחרור [[ליטא]]. וילנסקי השתתף בקרבות לשחרור [[וילנה]] ועיר הולדתו [[קובנה]] מידי הגרמנים.

ב-[[10 באוקטובר]] 1944, במהלך ההתקפה של הצבא האדום באזור העיירה פאגגאי שבמערב ליטא, שימש הגדוד בפיקודו של וילנסקי כחוד החנית של הדיוויזיה. הגדוד הצליח להבקיע את קווי ההגנה של הגרמנים ולהשתלט על צומת דרכים בין עיר הנמל [[קלייפדה]] לבין העיר [[טילזיט]] שב[[פרוסיה המזרחית]]. כיבוש הצומת ניתק את חיל המצב הגרמני בקלייפדה מהכוח הגרמני העיקרי וחסם את נתיב נסיגתו האפשרי. הגרמנים הפעילו כוחות רבים כדי לכבוש חזרה את הצומת. וילנסקי, שעמד בראש חייליו גילה אומץ-לב וגבורה עילאית, והדף את כל התקפות של כוחות האויב בליווי טנקים על עמדות גדודו. במהלך הקרב נפגע צוות של מקלע כבד. וילנסקי תפס את מקומם, נתן לכוחות המסתערים של הגרמנים להתקרב ומטווח קצר פתח עליהם באש תופת. בסופו של דבר הצליח הגדוד בפיקודו של וילנסקי להחזיק בצומת עד להגעת שאר יחידות הדיוויזיה. על תפקודו בקרב זה הוענק לוולף וילנסקי תואר "[[גיבור ברית המועצות]]".

במהלך המלחמה עוטר וילנסקי ב-7 עיטורים (נוסף על כוכב הזהב של גיבור ברית המועצות):[[עיטור לנין]], 2 [[עיטור הדגל האדום|עיטורי הגדל האדום]], [[עיטורי ברית המועצות#עיטור אלכסנדר נבסקי|עיטור אלכסנדר נבסקי]], [[עיטורי ברית המועצות#יטור המלחמה הפטריוטית הגדולה|עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה מדרגה ראשונה]] ו2 [[עיטור הכוכב האדום|עיטורי הכוכב האדום]].

לאחר תום המלחמה נשאר וילנסקי לשרת בצבא הקבע. הוא סיים בהצטיינות את האקדמיה הצבאית על שם פרונזה ב[[מוסקבה]] ולאחר מכן הועלה לדרגת [[קולונל|פּוֹלְקוֹבניק]] (קולונל). אולם בזה בעצם נגמר מסלול קידומו הצבאי. בשל מוצאו היהודי הוא לא מונה לתפקיד פיקודי, אלא מילא תפקידים משניים – היה קצין העיר של קובנה ולאחר מכן ראש הקתדרה הצבאית ב[[אוניברסיטת וילנה]] (יחידה להכשרת קציני מילואים מקרב הסטודנטים של האוניברסיטה). בשנת [[1972]] פרש סופית מהשירות הצבאי.

בתחילת [[שנות ה-70]] [[העלייה מברית המועצות בשנות ה-70|עלו לישראל]] שני ילדיו של וולף וילנסקי וכן אחיו ואחותו עם משפחותיהם. בקשתו שלו לאפשר לו לעזוב את ברית המועצות ולעלות לישראל נדחה על ידי השלטונות. במשך כ-10 שנים היו וילנסקי ואשתו [[אסיר ציון|מסורבי עלייה]]. רק בספטמבר [[1983]], לאחר מאבק ארוך וקשה, קיבל את האישור המיוחל ועלה לארץ מיד.

בארץ התגורר ב[[בת ים]], וכתב [[ספר זיכרונות]] בשם "תהפוכות הגורל", שבו תיאר את מהלך חייו עד לעלייתו ארצה. קיבל דרגת אלוף-משנה של כבוד בצה"ל.

המידע עליו כגיבור ברית המועצות לא פורסם באוסף "גיבורי ברית המועצות" בשני כרכים שיצא לאור בברית המועצות בשנים 1987–1988.

וולף וילנסקי נפטר בינואר [[1992]] ונקבר בבית העלמין ב[[ראשון לציון]]. בעיר [[שמות רחובות בישראל|נקרא רחוב על שמו]].

==ספרו==
* '''תהפוכות גורל: סיפור-חיים של "גיבור ברית המועצות"'''; עריכה: לוי דרור; תרגמו מכתב-יד ברוסית: אהרן ברעם, שמעון מנסקי, תל אביב: [[מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ'|מורשת]], תשמ"ח 1988.

== ראו גם ==
* [[יהדות ברית המועצות]]
* [[העלייה מברית המועצות בשנות ה-70]]
* [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90]]

==קישורים חיצוניים==
* אברהם קרצ'מר, [http://www.lithuanianjews.org.il/Htmls/article_list4.aspx?C2014=14489&BSP=12915&BSS6=698 וולף וילנסקי: שמו הלך לפניו, והלוחמים הלכו אחריו] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20160304205243/http://www.lithuanianjews.org.il/Htmls/article_list4.aspx?C2014=14489&BSP=12915&BSS6=698 |date=2016-03-04 }}, באתר [[איגוד יוצאי ליטא בישראל]], מאי 1993
* [http://www.jwmww2.org/JewishFighters/Display/FighterPage.aspx?id=115916 וולף וילנסקי] באתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
* [http://collections1.yadvashem.org/notebook_ext.asp?item=19673 וולף וילנסקי עם בת-זוגו סוניה, 1945]: תצלום באתר [[יד ושם]]
* {{דבר||וולף וילנסקי קיבל היתר-עליה|19830920|132}}
* {{דבר||אחר 11 שנות מאבק הגיע לישראל "גיבור ברה"מ" וולף וילנסקי|19830926|12}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל: וילנסקי, וולף}}
[[קטגוריה:יהודים ליטאים]]
[[קטגוריה:יהודים בכוחות המזוינים של ברית המועצות]]
[[קטגוריה:יהודים אנשי הצבא האדום במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:יהודים מעוטרי גיבור ברית המועצות]]
[[קטגוריה:מקבלי עיטור לנין]]
[[קטגוריה:מקבלי עיטור הדגל האדום]]
[[קטגוריה:מקבלי עיטור הכוכב האדום]]
[[קטגוריה:מעוטרי עיטור אלכסנדר נבסקי (ברית המועצות)]]
[[קטגוריה:מקבלי עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה]]
[[קטגוריה:אנשי הצבא האדום בקרב קורסק]]
[[קטגוריה:אסירי ציון בברית המועצות]]
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-1980]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות גני אסתר בראשון לציון]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1919]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1992]]