הצגת המקור של הדף "הולילנד"

{{שכונה
| תמונה = [[קובץ:Unholyland.JPG|250px|מתחם הולילנד, [[פברואר]] 2010]]
| כיתוב = מתחם הולילנד, [[פברואר]] 2010
| שם נוסף =
| עיר = [[ירושלים]]
| תאריך ייסוד = 1958 (חנוכת מלון הולילנד)
| מייסדים = [[הנס קרוך]]
| מפה = {{ממי}}
}}
[[קובץ:Kholyland IMG 3897.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מתחם הולילנד בולט מעל קו הרקיע, מראה מ[[עמק המצלבה]]]]
[[קובץ:Krochs house.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית משפחת קרוך. כיום משמש כמשרדים]]
[[קובץ:DSC02295.JPG|שמאל|ממוזער|250px|העברת חלקים מ[[דגם ירושלים בסוף ימי בית שני]] מאתר הולילנד ל[[מוזיאון ישראל]], ברקע מבני המגורים של "הולילנד פארק".]]
'''הולילנד''' הוא כינויו של מתחם מגורים שהוקם בדרום [[ירושלים]], בפסגת רכס המתנשא מול שכונת [[מלחה (שכונה)|מלחה]], ברום של כ-770 מטר [[מעל פני הים]]. המתחם גובל בשכונות [[בית וגן]] מצפון ו[[רמת שרת]] ממערב, וב[[כביש בגין]] ו[[עמק הצבאים]] ממזרח. המתחם קרוי בשם ה[[בית מלון|מלון]] שהיה קיים במקום בו נבנה, '''מלון הולילנד'''.

==היסטוריה==
===מלון הולילנד===
עד שנת 1948 נקרא הרכס "ראס אל קאראיני"{{הערה|1=[http://www.amudanan.co.il/wmsdeqq1007nnnMAPeqqPEFnnnLAYERSeqqnnnBBOXeqq217456%2C628880%2C219504%2C630928nnnWIDTHeqq256nnnHEIGHTeqq256.ashx הכפר מלחה והרכס עליו נמצאת כיום שכונת רמת שרת], לפי [[מפת הקרן לחקר ארץ ישראל]] משנת 1880, באדיבות האתר [[עמוד ענן (אתר אינטרנט)|עמוד ענן]]}}, ואדמותיו היו שייכות לכפר [[אל-מאלחה]]. אחרי קום המדינה האדמות הוכרזו [[נכסי נפקדים]] ועברו לחזקת [[רשות הפיתוח]]. בשנת 1952 רכש מרשות הפיתוח איש העסקים [[הנס קרוך]], שטח של 54 דונם במקום, ב-1956 רכש כ-50 דונם נוספים וביוני 1959 כ-13 דונם נוספים{{הערה|{{הארץ|יעל גרינפטר|22.8.1974 / פרויקט הולילנד בירושלים יוצא לדרך|1.1374426|22 באוגוסט 2011}}}}. קרוך ביקש להקים רשת של בתי מלון בישראל עבור [[תיירות צליינית לארץ ישראל|תיירות צליינית]] (מכאן השם "הולילנד"- ארץ הקודש באנגלית){{הערה|בשנת 1956 יזם את הקמתו של מלון גם בחיפה - ראה: {{דבר||ייבנה מלון מפואר על הכרמל|19560626|28}}}}. בשנת 1953 מימן את סלילת כביש הגישה לאזור{{הערה|{{מעריב||הלואה לעבודות דחק בירושלים|19530310|52}}}}. הקמת המלון בפועל החלה ב-1955{{הערה|{{הבקר||"ישראל צריכה להכין עצמה לחצי מיליון תיירים לשנה"|1955/08/21|00400}}}}, והוא נחנך ב-1958 (תחילה הוקם מבנה עם 70 חדרים){{הערה|{{הבקר||"הולילנד - מלון חדש בבירה"|1958/07/22|00400}}}}. ב-1959 תרם מבנה במקום להקמתו של "המוזיאון לבולאות בירושלים"{{הערה|{{על המשמר|יהושע מרקוס|המוזיאון לבולאות בירושלים|19590902|46}}}}{{הערה|{{הארץ1||נחנך <<המוזיאון הירושלמי לבולאות >>|19591027|39}}}}.

את המתחם תכנן האדריכל [[זולטן שמשון הרמט]] ובמשך השנים נוספו לו מבנים ומתקנים נוספים, כולל [[בריכת שחייה]], מסלול [[מיני גולף]] שהיה היחיד בירושלים, [[בית כנסת]] ומספר מבני-עזר, בכללם ביתם הפרטי של בני משפחת קרוך, מבנה חד-קומתי ריבועי גדול ה"מרחף" מעל המדרון על-גבי כלונסאות-בטון גבוהות. סביב למלון הייתה חורשת עצי אורן גבוהים. שאר השטח היה [[שטח פתוח]] נרחב שהשתפל אל עמק הצבאים והיה [[בית גידול]] לחי וצומח, אזור טיול בחיק הטבע לתושבי ה[[קטמונים]] ואזור פעילות תנועות נוער. ב-1970 נבנה במתחם גם מלון דירות בו 50 יחידות דיור, עם זאת רוב השטח נותר ללא בינוי ונמשכה בו נטיעת החורשה ועבודות גינון{{הערה|{{מעריב||נפתח מלון־דירות ליד,הולילנד' בירושלים|19700210|158}}}}. את המלון ניהלו באותן שנים חותנו ובתו של קרוך, גרשון ואלזה צ'רני.

לצד המלון הוקמו מספר מוזיאונים. בתחילת 1959 הוחלט על הקמת מוזיאון לבולאות{{הערה|{{הבוקר||מוזיאון לבולאות ייפתה בירושלים|19590128|100}}}} שנפתח ב-20 באוקטובר 1959{{הערה|{{הצופה||
נפתח המוזיאון הירושלמי לבולאות|19591021|73}}{{ש}}{{חרות|חיים לנגלבן|המוזיאון הירושלמי לבולאות|19591030|34}}}}. ביוני 1960 התקיים במוזיאון תערוכה של בולי [[גאנה]]{{הערה|{{חרות||נפתחה תערוכת בולי גאנה|19600608|53}}}}. המוזיאון המשיך לפעול עד שנת 1963{{הערה|{{למרחב||הזמנה לקוסמונאוטים לבוא לירושלים|19630201|144}}}}. בשנת 1963 הוקם בשטח המלון מוזיאון פסלים{{הערה|{{הארץ1||
תביעה לעידוד התיירות בבירה|19630402|108}}}} וב-1962 יזם קרוך את הקמת [[דגם ירושלים בסוף ימי בית שני]] עם [[מקדש הורדוס]], שנבנה תחת הפיקוח הארכאולוגי של פרופסור [[מיכאל אבי-יונה]]{{הערה|{{הארץ1||משחזרים דגם מירושלים העתיקה|19621118|72}}}}{{הערה|{{למרחב|צבי אילן|ירושלים מימי בית שני - במיניאטורה|19650528|47}}}}{{הערה|{{דבר|שפי גבאי|בית המקדש נבנה ב.....הולילנד|19671013|44}}}}. המודל היה עד שנת 2006 במתחם מלון הולילנד ולאחר הריסת המלון עבר למשכנו בקמפוס של [[מוזיאון ישראל]] בירושלים{{הערה|{{הארץ|אסתר זנדברג|סלע קיומנו, קנ"מ 1:50|1.1116296|28 ביוני 2006}}}}. בהמשך שנות ה-60 הוקם מוזיאון העתקי עתיקות{{הערה|{{למרחב||מוזיאון העתקי עתיקות בירושלים|19660202|45}}}}.

ב-12 בינואר 1981 נרצח, בעת שישב במכוניתו בכניסה למלון, חבר הכנסת [[חמאד אבו רביעה]] מ[[הרשימה הערבית המאוחדת (הכנסת השמינית)|הרשימה הערבית המאוחדת]]{{הערה|{{מעריב|זהר בלומנקרנץ, ברוך מאירי ויהושע ביצור|ב-4 כדורים בצווארו נרצח השייח אבו רביע בפתח מלון "הולילנד"|19810113|23}}}}.

החל מאמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] נבנו לצד המלון [[חווילה|חווילות]] פרטיות בשכונה שנקראת בשם הבלתי-רשמי "מורדות בית וגן".

ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נחצב חלקו המזרחי של הרכס לצורך הקמת [[כביש 404|כביש בגין]] העובר למרגלות הרכס.

ב[[חפירה ארכאולוגית|חפירות הצלה]]{{הערה|[http://www.antiquities.org.il/Dig_Item_heb.asp?id=611 מידע לציבור על הממצאים שהתגלו בחפירות ההצלה במתחם הולילנד], באתר [[רשות העתיקות]]}}{{הערה|1=יניר מילבסקי וקרן בן-אור, [http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=581&mag_id=112 ירושלים, הולילנד פארק], חדשות ארכאולוגיות גיליון 119, 11/9/2007}} שנערכו בשנים 1995 ו-2002 על ידי רשות העתיקות נתגלו במתחם עשרות [[קבר פיר|קברי פיר]] מ[[ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה ביניימית|תקופת הברונזה הביניימית]] וכן מספר [[מערת קבורה|מערות קבורה]] מתקופות מאוחרות יותר. במקום נערכו גם חפירות מטעם [[אתרא קדישא]], על מנת לשלול הימצאות [[קבר]]ים במקום המיועד לבנייה{{הערה|{{ynet|רונן מדזיני|יזמי הולילנד: להמשיך לבנות; העירייה: בואו נדבר|3884334|3 במאי 2010}}}}.

===הולילנד פארק===
ב[[שנות התשעים]] פעל הלל צ'רני (נכדו של הנס קרוך), לחדש את מתחם מלון "הולילנד". צ'רני יזם את הקמתו של פרויקט מלונאות במתחם הכולל שלושה בתי מלון, חלק מהשטח הוקצה גם למגורים. הפרויקט אושר ב[[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|וועדה המקומית לתכנון ובנייה]] ב-1997 ולאחר מכן ב[[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|וועדה המחוזית]]. בשנת 1999, אישרה [[המועצה הארצית לתכנון ובנייה]] את תוכנית המתחם, שכללה הקמת 846 דירות בשני מגדלים בני 33 קומות ו-10 בניינים בני 9 קומות, בשטח כולל של 161 אלף מ"ר, וכן שלושה מלונות: שניים בחלקו הצפוני של המתחם, ושלישי בחלקו הדרומי, הכוללים יחד 1,450 חדרי מלון בהיקף כולל של 137 אלף מ"ר{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|הולילנד, הפרק האחרון: בעלי הקרקע זוכו מכל אשמה|1001111203|21 במרץ 2016}}}}. בדצמבר 1999 רכשה חברת "הולילנד פארק", שותפות הכוללת את קבוצת פולאר (60%) [[קרדן נדל"ן]] (30%) וחברת לאומי טק השייכת ל[[בנק לאומי]] (10%), את רוב זכויות הבנייה במתחם מצ'רני{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|קלדש וקרדן רכשו את מיתחם הולילנד בירושלים ב-100 מיליון ד'|184923|30 בדצמבר 1999}}}}. אחר כך הסבה שניים מהמגרשים ממלונאות למגורים. בניית הפרויקט החלה בשנת 2001 ועד שנת 2010 נמכרו ואוכלסו שמונה בניינים, ונותרו בבעלות היזמים, בחלק המערבי של המתחם מגרשים ל-4 בניינים נוספים הכוללים יחד 254 דירות{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|קלדש וקרדן מכרו 130 דירות ב-38.5 מיליון דולר בפרויקט הולילנד בירושלים|693034|1 ביוני 2003}}}}{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|מתחם הולילנד: הוחלט להחזיר את זכויות הבנייה בפרויקט|1001147253|21 באוגוסט 2016}}}}.

לצורך בניית השכונה נהרסו כל מבני המלון, למעט הבית הפרטי של משפחת קרוך שהפך למבנה משרדים. דגם ירושלים הועבר ל[[מוזיאון ישראל]] ונעקרה חורשת האורנים. במתחם נבנתה שכונת מגדלי דירות ששווקה תחת השם "הולילנד פארק".

שכונה זו מורכבת מפארק רחב ידיים, בתבנית אליפסה, המוקף בכעשרה מגדלי דירות (18-12 קומות), שבבסיסם קוטג'ים מדורגים הנפרסים במורד ההר. בנוסף הוקם מגדל בודד ("הולילנד טאואר") בעל 32 קומות. לשכונה כביש וגשר ייעודיים המחברים אותה ישירות לכביש בגין. על תוכנית הבינוי המקורית חתום האדריכל, חתן [[פרס ישראל]], [[רם כרמי]]{{הערה|{{הארץ|אסתר זנדברג|גבעת העין הרעה|1.998180|9 בספטמבר 2004}}{{ש}}{{הארץ|אסתר זנדברג, עכבר העיר אונליין|רם כרמי יותר קדוש מהולילנד|1.3313482|15 באפריל 2010}}}}, אולם לטענתו נעשו בה שינויים מפליגים אחרי שעזב את הפרויקט, שעל תוצאתו הסופית אמר: {{ציטוטון|אני חושב שהפרויקט הזה מאד מכוער, נורא, ומי שביצעו את הפרויקט רצחו את הרעיון שלי ואת הבניינים שתיכננתי}}{{הערה|{{הארץ|[[נרי ליבנה]]|"רם כרמי, פרויקט הולילנד הוא זוועה ארכיטקטונית?"|1.1197251|13 באפריל 2010}}}}. את בנייני המגורים תכנן משרד האדריכלים רוזיו-תשבי והמגדלים תוכננו על ידי משה צור. מתכנני השכונה ומשווקיה פרסמו את השכונה במילים: {{ציטוטון|הפרויקט הוא שילוב מרענן של חדשנות ארכיטקטונית עם בנייה מתקדמת... הולילנד פארק מושכת אליה, באופן טבעי, אנשים שיודעים להעריך תרבות דיור ברמה הגבוהה ביותר}} (מתוך מודעות פרסום ושיווק של היזמים). רחובות השכונה נקראו על-שם האישים: [[גדעון האוזנר]], [[אברהם פררה]] ו[[מיכאל אבי-יונה]], שבנה את דגם ירושלים בימי בית שני.

באפריל 2011, בעקבות חשדות למעשים פליליים בבניית פרויקט, החליטה הוועדה המחוזית לבחון מחדש את התוכנית למתחם, שרק חלקה מומש עד אותה נקודת זמן. לפי התוכנית המקורית היו עוד 7 מגרשים נוספים זמינים לבנייה במתחם. 4 היו בבעלות חברת הולילנד פארק, 3 נמכרו לאיש העסקים [[רמי לוי]] בפברואר 2010{{הערה|{{TheMarker|רנית נחום-הלוי|ביהמ"ש דחה את בקשת רמי לוי: ההסכם לרכישת קרקעות במתחם הולילנד תקף|1.645374|22 במאי 2011}}}}. הוועדה המחוזית החליטה לקדם תוכנית חדשה למתחם, במסגרתה בוטלו באוגוסט 2014 כל זכויות הבנייה שטרם מומשו{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|יזמי הולילנד חוששים: לא יוכלו להקים את הדירות שנותרו|1001179439|6 במרץ 2017}}}}. באוגוסט 2016 נאלצה הוועדה המחוזית להחזיר את זכויות הבנייה שניסתה לבטל. חברת "הולילנד פארק" הגישה התנגדות ליוזמת הביטול של הוועדה המחוזית, שאישרה בעצמה את התוכנית עוד בשנות ה-90 ושיבחה את התכנון, ואיש מחבריה לא נחשד בקבלת שוחד. הולילנד פארק הוסיפה כי אם התוכנית החדשה תאושר, היא צפויה לתבוע פיצויים המוערכים בכ-500 מיליון שקל נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים. הוועדה נסוגה מהביטול לאחר חוות דעת משפטית שהזהירה כי עיריית ירושלים אכן תידרש לשלם ליזמים פיצויים בסך מאות מיליוני שקלים. עם זאת, ביטלה את הבנייה במגרש אחד מתוך ארבעת המגרשים של חברת הולילנד פארק לטובת זיקה לציבור, מבלי לגרוע מזכויות הבנייה המקוריות שאושרו{{הערה|{{TheMarker|אריק מירובסקי|הוועדה המחוזית החזירה למתחם הולילנד את זכויות הבנייה שניסתה לבטל|1.3044206|21 באוגוסט 2016}}}}.

באפריל 2018 רכשה קרדן נדל"ן את מניות לאומי טק, המהוות 10% ממניות הולילנד פארק, ובכך הפכה למחזיקה ב-40% במניות החברה.

במאי 2019, הודיעה חברת הולילנד פארק, שתגיש בקשה להיתר בנייה להוספת ארבעה בניינים לפרויקט{{הערה|{{גלובס|שלומית צור|הולילנד, פרק 2: הפרויקט שנעצר בגלל פרשת השחיתות מכפיל את גודלו|1001284407|2 במאי 2019}}}}. ביולי 2021, אישרה הוועדה המחוזית ירושלים את תוכנית המתאר שהגיש רמי לוי ושותפיו להשלמת הפרויקט. במסגרת התוכנית, ייבנו 3 מגדלים, בהם 268 יחידות דיור, המתנשאים לגובה של 18 קומות מעל מפלס הקרקע המיועד עבור מסחר ושימושים ציבוריים וחנייה תת-קרקעית של 3 מפלסים{{הערה|{{כל העיר|אלעד חיימוביץ'|jerusalem-news/166041|הולילנד מתרחבת: 268 יחידות דיור, מסחר ושימושים ציבוריים|10 ביולי 2021}}}}.

בנובמבר 2021, הודיעה קרדן נדל"ן על התקשרותה בהסכם לרכישת 60% ממניות החברה מקבוצת פולאר השקעות בע"מ. ההסכם, הכפוף לתנאי מתלה שונים, יהפוך את קרדן נדל"ן לבעלים היחיד של חברת הולילנד פארק.

בסוף שנת 2023 התחילו העבודות על שלושה מגדלים נוספים בפרויקט.

==הביקורת==
[[קובץ:הולילנד.jpg|250px|שמאל|ממוזער|מבט מלמטה על שכונת הולילנד]]
לשכונה קמו מתנגדים רבים, הרואים בה מפגע סביבתי{{הערה|{{mynet2|ירושלים|רועי אלמן|ירושלים: מצעד האסונות הסביבתיים|article/144058|25 במרץ 2010}}}}. הביקורת מונה בעיקר את הטענות הבאות:
* על הקמת השכונה הוחלט בחיפזון, בניגוד להתנגדויות רבות שהוגשו על ידי תושבים וגופים כמו [[החברה להגנת הטבע]], שלא נדונו כל צורכן.
* בניית השכונה גרמה להרס מרקם הטבע העירוני הפתוח ולצמצום בית הגידול של בעלי חיים וצמחים, בהם עצים עתיקים.
* בעיקר מלינים המתנגדים על כך שהשכונה מורכבת ממבנים גבוהי-קומה הניצבים ממילא על הר מהגבוהים בדרום העיר ובכך מהווים פצע בקו הרקיע. מתנגדי הפרויקט מכנים אותו "המפלצת על ההר".
* אושרו ליזמים הקלות חריגות באופיין.

[[אסתר זנדברג]] קראה לו "אות קלון על מצחה של העיר", וכותבת כך:
{{ציטוט|תוכן=העובדה שהתממש [המיזם] היא כתב אישום, והשאלה נגד מי היא שולית בלבד. המיזם, שעין לא ראתה כיעור תוקפני כמוהו, היה מתחילתו צירוף הרסני ואומלל של החלטות שגויות, התנהלות בלתי תקינה, העדר דיון מעמיק כראוי לפרויקט בסדר גודל כזה, העדר שקיפות ציבורית, תכנון נזיל שהשתנה חדשות לבקרים, העדר כל חוש מידה, טעם רע ושיגעון גדלות אדריכלי{{הערה|{{הארץ|אסתר זנדברג|גבעת העין הרעה|1.998180|9 בספטמבר 2004}}}}.}}

אברהם גל תיאר את הפרויקט כך:
{{ציטוט|תוכן=על אחד הרכסים הגבוהים והבולטים בדרום העיר, במקומם של חורשת אורנים ובית מלון צנוע, ממוקמת מפלצת נדל"נית, שהכינוי "מכוערת" מהווה לגביה מחמאה. מדובר ב[[מבנן|מִבנן]] מגלומני של מאות יחידות דיור, אדיר מסה, חוסם נוף ונתקע בברוטאליות לעין כל עובר ושב בטווח רחב – ואין מפלט. הבניינים הענקיים ורבי-הקומות מגמדים את סביבתם ומטביעים עליה את חותמם הגס. גם בפני עצמה מדובר בבנייה מכוערת להפליא ונעדרת כל חן תכנוני. על רקע הבנייה בירושלים בכלל ובמיקומה הספציפי בפרט, מקבלת בנייה זו צביון כוחני ובריוני, כמכריזה: הכסף יענה את הכל. נוצר מצב, שרק שהייה במבנן הולילנד פוטרת במשהו את שוהיו מהמפגע הסביבתי – שכן זהו כמעט המקום היחיד ממנו לא רואים את המבנן. מתבונן האזרח הפשוט בפלצות במפלצת ולא מצליח להבין: מי – ובעיקר למה – אחראי לאישור המפגע? התשובה ידועה אולי למי ששימש ראש עיר בעת אישור התוכנית ([[אהוד אולמרט|אולמרט]]) ולמי ששימש אז יו"ר ועדת התכנון המקומית ([[אורי לופוליאנסקי]]). לפחות גורם אחד לא הפסיד מהאסון הסביבתי: בעלי הקרקע{{הערה|{{ynet|אברהם גל|נכסי בטון וברזל|3343562|24 בדצמבר 2006}}}}.}}

פרופ' אדר' [[צבי אפרת]], ראש המחלקה לארכיטקטורה ב[[בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים|בצלאל]], טען כי:
{{ציטוט|תוכן=פרויקט הולילנד הוא חלק ממגמה של יצירת מבנים המנותקים מהסביבה ומההקשר האורבני. במקרה הזה מגיע הניתוק לשיא של וולגריות ו[[חוצפה]]. [...] הולילנד מתנשא מעל העיר והופך בוטות עיצובית וכיעור לסימן של כוחנות. המיקום הטופוגרפי גורם לפרויקט לחלוש על סביבתו בצורה המזכירה אדריכלות ימי ביניימית. הניתוק של הולילנד נועד להצהיר 'אני יותר עשיר' וזה מקרה קיצוני של אדריכלות יזמית{{הערה|{{הארץ|שני שילה|המפלצת על הגבעה|1.1463244|6 בדצמבר 2007}}}}.}}

[[שחר אילן]] תיאר את הפרויקט כך:
{{ציטוט|תוכן=מגדלי הולילנד-פארק החדשים, הם כנראה פרויקט הבנייה הפחות מכוער בירושלים. והסיבה לכך היא שמהם לא רואים את מגדלי הולילנד-פארק. [...] במקרה של המגדלים כבר ברור: ירושלים שילמה מחיר אסתטי כבד על עידן [[אהוד אולמרט|אולמרט]]-[[אורי לופוליאנסקי|לופוליאנסקי]]. גם פרויקט הולילנד כבר נהפך לסמל עירוני, הסמל של איך אסור לבנות בעיר. אפילו המבצר של האוניברסיטה על הר הצופים לא מתחרה במגלומניות ובשחצנות של טבעת המגדלים שנבנית בדרום רכס בית וגן ומגמדת את כל סביבתה{{הערה|{{הארץ|שחר אילן|מה קורה עכשיו בירושלים: מצעד הגאווה, גשר המיתרים, מגדלי הולילנד|1.1558514|26 במאי 2006}}}}.}}

צבי אלחייני, [[אדריכל]] ומרצה ב[[הטכניון|טכניון]], הביא את מתחם הולילנד כדוגמה לרדידותה של האדריכלות הישראלית ה"עכשווית":
{{ציטוט|תוכן=לתמונה הלא-מחמיאה של האדריכלות הישראלית המכונה "עכשווית", גם אם מצבה מעולם לא היה ארכאי יותר, נוספו בשנה האחרונה עוד כמה מקרים. [...] אלה לא מבני דת, אבל הם נוטפים קדושה וצדקנות, חומריות מגושמת, ארשת ממלכתית מזויפת, ליריות מופרזת, היסטוריציזם מנייריסטי לא-פוסטמודרניסטי, אנדרטאיות מורבידית, תסביכי אבן ו[[סינדרום ירושלים]], יהדות ישנה ומתקדמת, לאומיות ולאומנות, איבוד עשתונות וכל חוש מידה. על גבעת הולילנד בירושלים אוכלסה השנה מפלצת המגורים "פארק הולילנד", פרויקט העיוועים בתכנון תשבי-רוזיו על פי תוכנית הבינוי של רם כרמי [...] וספקטור-עמישר [...]{{הערה|צבי אלחייני, [http://readingmachine.co.il/home/books/book_studio162/1133305262 ארכיטקטורה יודאיקה], סטודיו – כתב עת לאמנות, גיליון 162}}.}}

== חשדות ומעשים פליליים בבניית פרויקט הולילנד ==
[[קובץ:Nissim Hizkiyahu 06.jpg|שמאל|ממוזער|250 פיקסלים|[[קריקטורה]] (2014) מאת [[ניסים חזקיהו]], המתארת את [[אהוד אולמרט]] ו[[שולה זקן]] ב[[מאסר]], בין בנייני הולילנד]]
פרויקט הולילנד עורר מתחילת דרכו התנגדות עזה של התושבים ושל הארגונים הירוקים, בשל פגיעתו בקו הנוף של ירושלים. חרף כל ההתנגדויות, הפרויקט אושר במהירות על ידי ראש העיר [[אהוד אולמרט]] יחד עם יושב ראש ה[[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|וועדה המקומית לתכנון ולבנייה]] [[אורי לופוליאנסקי]]. האישור המהיר לפרויקט, [[אחוזי בנייה|אחוזי הבנייה]] החריגים וההקלות שיזמי הפרויקט עוררו כבר בשנות ה-90 תהיות רבות שנותרו ללא מענה.

===פרשת השומה הפיקטיבית ב־1996===
בנובמבר 1996 נחשף בתחקיר של העיתונאי [[יואב יצחק (עיתונאי)|יואב יצחק]] בעיתון "[[גלובס]]", כי בעלי הפרויקט, פעלו להשגת [[שומה (מיסוי)|שומה]] מופחתת למתחם, כדי להקטין את הסכומים הנדרשים לתשלום [[מס שבח מקרקעין]] ו[[מס רכישה]]. כחלק מה[[קנוניה]], ה[[שמאי (מקצוע)|שמאים]] מרדכי זייד ורמי סויצקי הוציאו שומה פיקטיבית להערכת מתחם הולילנד בשווי של כ־12 מיליון דולרים, וזאת בניגוד לשווי האמיתי של המתחם שהוערך בכ־80 מיליוני דולרים{{הערה|{{גלובס|יואב יצחק|חוקרי יאח"ה אספו מסמכים במסגרת בדיקת החשדות נגד דורון לוי ב"פרשת הולילנד"|124843|18 בנובמבר 1996}}}}{{הערה|{{גלובס|יואב יצחק|אגף הביקורת במס הכנסה: שווי קרקעות פרוייקט הולילנד - 120 מיליון דולר|104267|19 בנובמבר 1996}}}}.

על פי הנחיית [[היועץ המשפטי לממשלה]], [[אליקים רובינשטיין]], נפתחה [[חקירה פלילית]] נגד [[נציב מס הכנסה]], [[דורון לוי]], וסגנו אודי ברזילי בחשד לסיוע לצ'רני בקנוניה, בכך שקבלו את השומה המופחתת כאמיתית{{הערה|{{גלובס|יואב יצחק|פרקליטת המדינה הורתה למשטרה לפתוח בחקירה נגד נציב מס הכנסה בפרשת הולילנד|143468|19 בדצמבר 1996}}{{ש}}{{גלובס||רובינשטיין החליט להורות למשטרה לחקור החשדות נגד דורון לוי בפרשת הולילנד|146365|29 במאי 1997}}}}. החקירה המשטרתית לא הבשילה לכדי העמדה לדין{{הערה|{{גלובס|הדס מגן|רובינשטיין: לא נמצאו ראיות למעשים פליליים של נציב מס הכנסה וסגניו|146393|21 באפריל 1998}}}}, אך בעקבותיה נאלץ דורון לוי לפרוש מתפקידו, ומסגנו נמנע קידום{{הערה|{{גלובס||אהוד ברזילי, סגן נציב מס הכנסה, נמצא אשם בעבירה משמעתית בפרשת הולילנד|69706|25 באוגוסט 1998}}}}. ועדת המשמעת שליד [[מועצת השמאים]], הפועלת כבית דין משמעתי, פתחה בהליך כנגד השמאים שהיו מעורבים בקנוניה. בהחלטת הוועדה הורשעו שני השמאים במתן שומה מוטעית על פי הזמנה, והורשעו בעבירות על כללי האתיקה{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|בעלי מתחם הולילנד ביקשו מראש חוו"ד שמאית מופחתת על שווי הקרקע|549261|30 בדצמבר 2001}}}}.

===פרשת השוחד מ־2010===
{{ערך מורחב|פרשת הולילנד}}
בקיץ 2008 חשף העיתונאי יואב יצחק חשדות נוספים לפלילים בפרויקט, לפיהם היזמים [[שוחד|שיחדו]] את [[ראש עיריית ירושלים]] אהוד אולמרט בתמורה להקלות שונות בבנייה{{הערה|{{NFC|יואב יצחק (עיתונאי)|החשד: אולמרט קיבל שוחד גם מיזמים שעסקו בפרויקט הולילנד|001-D-169104-00|28 ביולי 2008}}}}. הפרסום הוביל לפתיחת [[חקירה משטרתית]] סמויה, שהבשילה לחקירה גלויה באפריל 2010, אז הותר לפרסום כי עו"ד [[אורי מסר]] נעצר בחשד לתיווך בשוחד.

על פי החשד, אורי מסר, מקורבו של אהוד אולמרט, העביר תשלומי שוחד מיזמי הפרויקט אל [[אהוד אולמרט]] ואל [[אורי לופוליאנסקי]], בתמורה לקידום פרויקטים נדל"ניים ובראשם פרויקט פארק הולילנד. בנוסף נעצרו בפרשה איש העסקים ויזם הפרויקט [[הלל צ'רני]], היזם הירושלמי מאיר רבין שהועסק בפרויקט, קרוב משפחתו עמרם בניזרי, [[חשב]] החברה דאז אליהו חסון, יזם הנדל"ן [[אביגדור קלנר]], [[מהנדס העיר]] בעבר [[אורי שטרית]], סגן ראש העיר דאז וראש העיר לשעבר אורי לופוליאנסקי, סגן ראש העיר לשעבר וחבר מועצת העיר בהווה [[אלי שמחיוף]], סגן ראש עיריית ירושלים דאז [[יהושע פולק]], ראש לשכתו של אולמרט [[שולה זקן]] וממונה מחוז ירושלים במשרד הפנים, יו"ר הוועדה המחוזית דאז ומנכ"ל עיריית [[בית שמש]] בהווה [[מתי חותה]]. כמו כן נערכו חיפושים ב[[מחלקת ההנדסה]] של עיריית ירושלים ובמקומות נוספים שלא פורסמו.

העצורים חשודים בעבירות של מתן [[שוחד]] ולקיחתו, תיווך בשוחד, [[מרמה]] ו[[הפרת אמונים]] ועבירות נוספות הנוגעות לפרויקט הולילנד, פרויקט [[צוק מנרה]] ופרויקטים נוספים הקשורים ל[[הזרע (חברה)|חברת הזרע]]. סגן נשיא בית משפט השלום בראשון לציון [[אברהם הימן]] אמר בעת דיון במעצרו של אחד החשודים בפרשה, כי מדובר ב{{ציטוטון|אחת מפרשות השחיתות החמורות ביותר שידעה המדינה}}.

הפרשה החלה בעקבות "טיוטת כתב תביעה" שהכין [[שמואל דכנר]]{{הערה|{{ציטוטון|ש: שמו של החשוד מופיע בטיוטת כתב התביעה שהכין מר דכנר. ת: נכון.}}, מתוך [http://www.news1.co.il/uploadFiles/860546290874482.doc פרוטוקול דיון הארכת מעצר של מתי (מתתיהו) חותה] מיום 5.5.2010}}. דכנר, שהיה [[עד מדינה]] בפרשה{{הערה|{{כלכליסט|איתי הר אור|עורך דינו של אורי מסר בביהמ"ש: ברור שעד המדינה הוא שמואל דכנר|3403279|3 במאי 2010}}}}, היה [[איש עסקים]] בתחום הנדל"ן שהועסק כיועץ ומתווך במכירת המגרשים של מתחם הולילנד. לטענתו לא שולמו לו מלוא הוצאותיו ושכר הטרחה המגיע לו, וכיוון שדרישותיו לא נענו הכין "טיוטת כתב תביעה" כנגד המעורבים בפרשה. בטיוטת כתב התביעה פירט את תשלומי השוחד שהועברו כביכול לגורמים שונים, אולם הוסיף השערות ואף זייף פרטים שונים, למשל הטענה כי בשנת 1996 הועברו כ-300 אלף דולר אל קצין משטרה שהיה מצוי בחקירה הקשורה במתחם הולילנד, כדי שזה יסגור את תיק החקירה. לכן בעדותו במשטרה לא התייחס לטענות שהעלה על הכתב בטיוטת כתב התביעה, אלא רק לעובדות להן יש ביסוס.{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=מדע וטכנולוגיה}}

ביום 5 בינואר 2012 הגישה [[פרקליטות המדינה]] ל[[בית המשפט המחוזי בתל אביב]] [[כתב אישום]] נגד 13 נאשמים בפרשה זו בגין מתן או קבלת שוחד, כולל ראש הממשלה וראש העיר לשעבר אהוד אולמרט. עד המדינה בפרשה, שמואל דכנר, שבריאותו הייתה רופפת זה מכבר, נפטר ב-1 במרץ 2013, בגיל 75, שעות מספר לאחר שהעיד בבית המשפט, וב-5 במרץ הותר לפרסום שמו המלא (עד אז נודע בתקשורת בראשי התיבות ש"ד){{הערה|{{ynet|נעמה כהן פרידמן|"נמשיך בניהול תיק הולילנד, נבחן השלכות המוות"|4351099|1 במרץ 2013}}}}.

ב-[[31 במרץ]] [[2014]] ניתנה [[הכרעת דין|הכרעת הדין]] במשפט על ידי [[בית המשפט המחוזי]], ובה [[הרשעה|הורשעו]] עשרה נאשמים, ובהם [[אהוד אולמרט]] ו[[אורי לופוליאנסקי]], ושלושה נאשמים [[זיכוי מחמת הספק|זוכו מחמת הספק]], אך לבסוף זוכה אורי לופליאנסקי מאישומו בפרשה בערעורו ב[[בית המשפט העליון]] בדצמבר [[2015]].

===הסתעפויות נוספות===
{{ערך מורחב|ערכים=[[תעשיות מלח לישראל#שינוי ייעוד קרקעות|תעשיות מלח לישראל]], [[פארק אריאל שרון#סירוב חברת "הזרע" לפנות את חוות שלם|פרשת חברת הזרע]]}}
במהלך החקירות שנערכו בפרשת הולילנד, התגלו חשדות לפרשת שוחד נוספת הקשורה לחברת [[תעשיות מלח לישראל]]. לחברה חוזי חכירה ארוכי שנים עם המדינה, המקנים לה זכויות לשימוש תעשייתי בכ-1300 דונם בעתלית ובכ-700 [[דונם]] באילת. על פי החשד, יו"ר החברה [[דני דנקנר]] העביר סכומי שוחד גדולים למנהל [[מינהל מקרקעי ישראל]] [[יעקב אפרתי]], בתמורה לעזרתו בהפשרת הקרקעות התעשייתיות שהחברה חוכרת מהמדינה, שינוי יעודן לבניית שכונות מגורים יוקרתיות והקצאת קרקעות נוספות לטובת החברה. בפרשה זאת נעצרו דני דנקנר ויעקב אפרתי.

בנוסף, עלו חשדות נוספים כי בכירים בחברת הנדל"ן [[פולאר השקעות]], בעלת השליטה בחברת [[הזרע (1939)|הזרע]], קידמו את ענייניה של חברת הזרע באמצעות מתן שוחד כדי לקדם את יוזמתם להקמת שכונה בשטח החקלאי. חשדות אלו הבשילו לאחרונה להכנת כתב אישום כנגד המעורבים בפרשה{{הערה|{{TheMarker|הילה רז|הפרקליטות: אולמרט וזקן קיבלו שוחד במטרה לקדם את ענייני חברת הזרע|0000017f-f5df-d47e-a37f-fdffa9d60000|15 במרץ 2011}}}}. בהתאם לחשדות, ניתן שוחד בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח, ובתמורה חודשו חוזי חכירה רטרואקטיבית, שונה ייעוד הקרקעות, ובצועו פעולות החזרה ומכירה של הקרקעות. כמו כן, נחשד כי אולמרט ניסה לסייע לקלנר להפשיר את הקרקעות החקלאיות לבנייה.

===פרשת הולילנד והרפורמה בתכנון ובבנייה===
בתחילת 2010 החל [[ראש ממשלת ישראל]] [[בנימין נתניהו]] להוציא אל הפועל רפורמה עמוקה בהליכי התכנון במדינת ישראל. לטענתו הליכי התכנון בארץ מסובכים וארוכים: {{ציטוטון|קשה לבנות, קשה לקנות, קשה לתכנן ואפילו לשפץ. לך תסגור פה מרפסת. לכן הרפורמה הראשונה והפשוטה ביותר היא לפשט את תהליך הבניה ולהביא להוזלת מחירי הדירות. לקצץ בבירוקרטיה ולשחרר את האזרחים}}{{הערה|{{ynet|[[שאול אמסטרדמסקי]]|נתניהו בפורום קיסריה: "לך תסגור פה מרפסת"|3740651|3 ביולי 2009}}}}. הרפורמה הוצגה לכנסת ועברה קריאה ראשונה בזמן שיא{{הערה|{{גלובס|מיכל מרגלית|"רפורמת המרפסות" של נתניהו עברה בקריאה ראשונה בכנסת|1000547516|17 במרץ 2010}}}}, על-אף טרוניות שונות בדבר היעדר זמן מספק ללמידת עיקרי הרפורמה הכוללת מאות עמודים.

אבן הבניין המרכזית של הרפורמה היא עקרון "תוכנית אחת ועדה אחת"{{הערה|[http://www.pmo.gov.il/NR/rdonlyres/5385D095-286A-4CA8-88C2-CA3408977B33/0/tichnun.ppt הרפורמה לשיפור וייעול תחום הבנייה והתכנון], מצגת של משרד ראש הממשלה}} במסגרתה יבוטלו [[ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה|הוועדות המחוזיות]], שעד כה היוו מערכת בקרה על [[ועדה מקומית לתכנון ולבנייה|הוועדות המקומיות]]. כלומר אם בהתאם לחוק הקיים הוועדה המקומית ממליצה על פעולה מסוימת והוועדה המחוזית מאשרת את המלצתה, מעתה והלאה הוועדות המקומיות יוכלו לקבל החלטות בכל נושא המצוי במרחב התכנון שבסמכותן, ולא משנה כמה ההחלטות משמעותיות מבחינת היקפן והשפעתן על הסביבה. הרפורמה כוללת עוד סעיפים רבים המקטינים באופן מהותי את זכות הערעור ואפשרות ההתנגדות של הציבור ושל הארגונים הירוקים.

לטענת מתנגדי הרפורמה, הרפורמה המוצעת תביא ל"הולילנדים נוספים", כיוון שלטענתם היא מחלישה את הבקרה התכנונית ומצמצמת את הגורמים העלולים להעלות שאלות לגבי תוכניות שייזמי נדל"ן מקדמים. בוועדות המקומיות מכהנים ראש העיר וחברי מועצת העיר, ונטען כי מעצם טיב העבודה הצמודה עם ייזמי נדל"ן מקומיים ולעיתים גם עקב חוסר מקצועיות, ניתן בקלות להטות אותם לאישור פרויקטים בעייתיים, ולכן הרפורמה המוצעת תקל על הטיית הוועדות ותגביר את התמריצים לשחיתויות. עוד נטען כי העיקרון "תוכנית אחת ועדה אחת" הוא מתכון בדוק לחיסול האיזונים והבלמים ההכרחיים במוסדות בתכנון, מכיוון שנושאים משמעותיים יוכרעו בידי ועדה אחת בלבד. הרפורמה מקטינה נציגי הציבור בוועדות המשנה, ולכן במקרים רבים זו תהיה ועדה מצומצמת ובלתי מאוזנת בהרכבה, שלממשלה יש בה רוב תמידי.

השר להגנת הסביבה [[גלעד ארדן]] הצטרף למתנגדי הרפורמה ואמר כי {{ציטוטון|בתוכן שיצקו לתוכה יש הפרה מוחלטת של האיזון בין פיתוח והצורך בשימור סביבה. אם היא תעבור במתכונתה הנוכחית, צפויים לנו הרבה הולילנדים}}{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת|השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: רפורמת התכנון והבנייה תיצור הרבה הולילנדים|1.1198768|23 באפריל 2010}}}}.

בעקבות הגילויים בפרשת הולילנד, התחדדה ההכרה כי הרפורמה עלולה להביא לשחיתויות דומות בעתיד{{הערה|1= [[דב חנין]], [http://www.blacklabor.org/?p=18317 רפורמת התכנון והבנייה מקדמת שחיתות כפרויקט הולילנד], באתר [[עבודה שחורה]], 8.4.2010{{ש}}{{ynet|איריס האן|רפורמת התכנון, מדינת הולילנד|3873484|9 באפריל 2010}}{{ש}}
{{TheMarker|ערן פייטלסון|רפורמת הקרקעות תביא להולילנדים נוספים|1.576802|21 באפריל 2010}}{{ש}}
{{TheMarker|יואב שגיא|חוק שמבטיח עוד הרבה הולילנד|1.565681|29 באפריל 2010}}}}. ראש הממשלה ביקש ממשרד המשפטים לערוך בחינה נוספת של מנגנוני הבקרה שנכללו ברפורמה, כדי לחזק את מנגנוני הפיקוח הנכללים כבר עתה בהצעת החוק{{הערה|{{כלכליסט|דותן לוי|בעקבות פרשת הולילנד: בחינה מחודשת לרפורמה בתכנון ובניה|3402095|21 באפריל 2010}}}}. לעומתו, מתנגדי הרפורמה קראו להקמת ועדה ציבורית מקצועית שתפעל בשקיפות ושיתוף הציבור, האקדמיה וכלל מחזיקי העניין ותציע רפורמה אחראית שתשמור על [[טוהר המידות]].

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Holyland Tower and surrounding, Jerusalem}}
* [http://www.mmi.gov.il/IturTabot/taba4.asp?MsTochnit=%EE%F7/3507%E4&kod=3000&gis=false התב"ע של פרויקט הולילנד], באתר מינהל מקרקעי ישראל
* {{TheMarker|עידו אפרתי|מעבר לשחיתות ולכיעור, הולילנד היא פרויקט איכותי - כך אומרים הדיירים|news/1.1631963|2 בפברואר 2012}}
* {{הארץ|אילה רונאל|הולילנד: הכיעור התחיל לפני אולמרט|0000017f-f036-d223-a97f-fdffe7990000|9 במאי 2014}}
'''חפירות ארכאולוגיות במתחם'''
* {{הארץ|ניר חסון|בית קברות בן 4,000 שנה שופך אור על י-ם בתקופת הברונזה|1.1485467|28 בספטמבר 2011}}
'''פרשת השומה הפיקטיבית ב-1996'''
* {{גלובס|יואב יצחק|אגף הביקורת במס הכנסה: שווי קרקעות פרויקט הולילנד – 120 מיליון דולר|104267|19 בנובמבר 1996}}
* יואב יצחק, [http://www.news1.co.il/ArticlePrintVersion.aspx?docId=767&subjectID=3#PTEXT1335 שומה תפורה לפי הזמנה]{{קישור שבור}}, באתר [[חדשות מחלקה ראשונה]], 5 בינואר 2002
* {{ynet|צבי לביא|השדים של הולילנד|3873515|10 באפריל 2010}}
* {{הארץ|יהונתן ליס|האם תיק חקירת הולילנד מ-96' נסגר תמורת שוחד לחוקר?|1.1197403|14 באפריל 2010}}
'''פרשת השוחד מ-2010'''
* '''כתב האישום המלא''', ינואר 2012, [https://web.archive.org/web/20120112140555/http://my.ynet.co.il/pic/news/5112.pdf פורמט PDF], ב[http://www.news1.co.il/RedirectToFile.aspx?FileID=7671 פורמט DOC {{DOC}}]
* {{nrg|עמרי מניב, יוסי אלי|כך התרסק הלל צ'רני החשוד המרכזי בפרשת הולילנד|097/131|21 באפריל 2010|16|2}}
* {{NFC|אלעזר לוין|הולילנד - יומן אירועי הפרשה|003-D-47240-00|19 באפריל 2010}}
* {{הארץ|ניר חסון|פרשת הולילנד – "המפלצת על הגבעה" הפכה לפרויקט המתועב ביותר בירושלים|1.1196372|7 באפריל 2010}}
* {{הארץ|תומר זרחין|השוחד התחיל כבר מראש העיר, וירד עד לדרגים הנמוכים|1.1197852|16 באפריל 2010}}
* {{הארץ|שרון שפורר|פרשת הולילנד - המאכער המושלם שהפך לעד המדינה הקטלני מכולם|1.1949048|1 באפריל 2011}}
* {{הארץ|גידי וייץ|פרשת הולילנד, הסיפור שלא סופר עדיין|1.1176933|10 ביוני 2011}} <!-- {{הארץ|גידי וייץ|פרשת הולילנד, הסיפור שלא סופר עדיין (המשך)|1.1176937|10 ביוני 2011}} -->
* {{ynet|אביאל מגנזי|פרשת הולילנד: כל הנאשמים, כל העבירות|4171875|6 בינואר 2012}}
'''הולילנד ככישלון של רשויות התכנון'''
* {{TheMarker|אריק מירובסקי|רשויות הנדל"ן בישראל – רשלנות שמעורבת בשחיתות|1.575184|8 באפריל 2010}}
* {{TheMarker|ערן פייטלסון|רפורמת הקרקעות תביא להולילנדים נוספים|1.576802|21 באפריל 2010}}
* {{כלכליסט|דותן לוי|בעקבות פרשת הולילנד: בחינה מחודשת לרפורמה בתכנון ובניה|3402095|21 באפריל 2010}}
* {{TheMarker|יואב שגיא|חוק שמבטיח עוד הרבה הולילנד|1.565681|29 באפריל 2010}}
* {{הארץ|ניר חסון|קורבנות העבירה בהולילנד - מיליון תושבי ירושלים|1.2284223|31 במרץ 2014}}
* {{xnet|מיכאל יעקובסון|פרשת הולילנד: יידע כל אדריכל ששחיתות עלולה להוביל אותו לכלא|4746298|30 בדצמבר 2015}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{שכונות ירושלים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:ירושלים: שכונות]]
[[קטגוריה:ירושלים: תכנון עירוני]]
[[קטגוריה:ירושלים: גורדי שחקים]]
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן רם כרמי]]
[[קטגוריה:אהוד אולמרט]]