הצגת המקור של הדף "גלאוקומה"

{{מחלה
|שם=גלאוקומה
|תמונה=[[קובץ:Acute angle closure glaucoma.JPG|250px]]
|כיתוב=גלאוקומה רחבת זווית בעין ימין (בצד שמאל)
|InfoMed=
|ICD10={{ICD10|H|40||h|40}}-{{ICD10|H|42||h|40}}
|OMIM=
|DiseasesDB={{DiseasesDB|5226}}
|MedlinePlus=
|eMedicine={{EMedicine|Subj=article|Topic=1207362}}
|Mesh={{Mesh|זיהוי=D005901}}
|שם בשפת המקור=Glaucoma}}
[[קובץ:Human eyesight two children and ball normal vision.jpg|ממוזער|שמאל|ראייה רגילה]]
[[קובץ:Human eyesight two children and ball with glaucoma.jpg|ממוזער|שמאל|ראיית אדם עם גלאקומה]]
'''גְּלָאוּקוֹמָה''' (ב[[אנגלית]]: '''Glaucoma'''. בעברית: '''בַּרְקִית'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|148|67985_1|בַּרְקִית}}}}) היא קבוצה של [[מחלה|מחלות]] הפוגעות ב[[עצב הראייה]], לרוב קשורות בעליית [[לחץ תוך-עיני|הלחץ התוך עיני]]. ההפרעה השכיחה קשורה בחסימת דרכי הניקוז של הנוזל התוך עיני המצויים בזווית העין (הנוצרת ממפגש שכבת [[לובן העין]] וה[[קרנית]]). ההפרעה בניקוז גורמת ללחץ תוך עיני מוגבר הפוגע בעצב הראייה באזור [[הדסקה]] וב[[מקולה (עין)|מקולה]]. כתוצאה מכך מצטמצם באיטיות [[שדה ראייה|שדה הראייה]] '''עד ל[[עיוורון]]'''. קיימים טיפולים תרופתיים ו[[כירורגיה|כירורגיים]] להאטת התקדמות המחלה. שנייה [[ניוון מקולרי|ל-AMD]] כגורמת לעיוורון בעולם המערבי היא הגלאוקומה{{הערה|שם=קורץ|ד"ר שמעון קורץ, [https://www.tasmc.org.il/Articles/Opthalmology/Pages/glaucoma-theif-of-sight.aspx מהי גלאוקומה?], באתר [[המרכז הרפואי סוראסקי]]}}.

המחלה נקראת בעגה '''"הגנב / הרוצח השקט של הראייה"''', כיוון שאת הלחץ עצמו לא מרגישים (רק במקרים של לחץ מאוד גבוה), והירידה ההתחלתית של הראייה היא באזור של שדה הראייה הפריפריאלי, שאינו נמצא בשיא תשומת הלב (לעומת ה-fovea {{אנ|fovea centralis}} וה[[מקולה]] - מרכז שדה הראייה), ולכן שמים לב רק שהראייה כבר ניזוקה במצב שהגיע לשדות הראייה הפנימיים יותר, שיותר משפיעים על התפקוד היומיומי{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|המעבדה – מבזקי מה חדש במדע – 2009-2010|hamaabada_flash_news-150710|15 ביולי 2010}}}}{{הערה|שם=קורץ}}. למחלה זו אין ריפוי, רק דרכים לנסות להפחית את הידרדרותה, ולכן חשוב לאבחן אותה כמה שיותר מוקדם.

== אטיולוגיה ==
מנגנון הפגיעה בעצב הראייה במחלה נגרם כתוצאה מחוסר שיווי משקל בין ייצור הנוזל התוך עיני לבין ניקוזו. הנוזל התוך עיני נוצר ב[[גוף הריסני]] (Ciliary body) – אחד משלושת מרכיבי ה־Uvea, המצוי בלשכה האחורית של העין, הנוזל נשפך ישירות ללשכה האחורית, עובר דרך ה[[אישון]] ללשכה הקדמית של העין, נאסף על ידי רשת ה[[טרבקולום]] בזווית העין ומתנקז דרך [[תעלת Schlemm]] למערכת הניקוז הורידית. כ־30% מהנוזל מתנקז גם דרך מערכת ניקוז אחרת הנקראת ה[[מערכת האובאוסקלרלית]].

כל חסימה של הזווית גוררת עלייה בלחץ התוך עיני ובהמשך לפגיעה בעצב הראייה המתאפיינת בהפרעות ראייה עד כדי עיוורון.

== סוגי גלאוקומה ==
=== גלאוקומה פתוחת זווית ===
הסוג השכיח מבין הגלאוקומות המהווה כ־90% מסך המקרים. גלאוקומה רחבת זווית היא מחלה כרונית המתקדמת באיטיות ולכן החולה לרוב [[אסימפטומטי]] ולא מטופל. הזווית גם נראית פתוחה בבדיקה, דבר המקשה על האבחנה. אנשים הסובלים מגלאוקומה פתוחת זווית יחוו [[ראיית מנהרה]], היינו שהשדה ההיקפי פגום והמרכזי תקין{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://enaim.medicart.co.il/גלאוקומה|כותרת=גלאוקומה {{!}} ברקית|תאריך_וידוא=2023-07-24|אתר=enaim.medicart.co.il}}}}סוג זה מכיל בתוכו גם שני תתי סוג נוספים:
*גלאוקומה רחבת זווית עם לחץ תוך עיני מוגבר
*גלאוקומה רחבת זווית עם לחץ תוך עיני נורמלי

=== גלאוקומה סגורת זווית ===
נגרמת כתוצאה מחוסר שיווי משקל בין הייצור וניקוז הנוזל התוך עיני. מהווה '''מצב חירום אוקולרי''' המתבטא בכאבים עזים, בחילות, ראיית ברקים, ירידה חדה בראייה, רגישות גדולה לאור. האירוע לרוב מהיר וחד צדדי. יש להתחיל מיד בטיפול, כדי שלא יתפתח עיוורון.

=== סוגים נוספים ===
*'''גלאוקומה מולדת''' - מתפתחת כבר ב[[גיל הינקות]]. בעלת [[פרוגנוזה]] גרועה הדורשת טיפול מיידי.
* '''גלאוקומה משנית''' - גלאוקומה הנגרמת כתוצאה מ[[דלקת עיניים|דלקות בעיניים]] ([[אובאיטיס]]), [[סוכרת]], [[תרופה|תרופות]] (בעיקר [[סטרואידים]]) וגורמים נוספים.
*'''Pseudo-Exfoliation Syndrome''' - סיבה לגלאוקומה משנית פתוחה הנגרמת כתוצאה מנשירת חומר על פני העדשה ועל כל הצד הקדמי של העין הגורמת לחסימת הזווית ופגיעה בניקוז.
*'''גלאוקומה פיגמנטרית''' - נחיתה של פיגמנט ה[[מלנין]] בעין על [[אנדותל]] הקרנית ובזווית.

== גורמי סיכון ==
*'''עליית לחץ תוך עיני''' - גורם הסיכון העיקרי (ערכים של לחץ תוך עיני של יותר מ-21 מ"מ כספית נחשבים לא תקינים).
*'''היסטוריה משפחתית''' - הסיכון לפתח גלאוקומה בבני משפחה בהם אובחנה המחלה גדול פי 6–8 לעומת משפחות שלא חלו בגלאוקומה.
*'''גזע''' - אנשים ממוצא אפריקאי והיספנים מצויים בסיכון מוגבר ללקות במחלה.
*'''גיל''' - אנשים מבוגרים יותר (גיל 40 ומעלה) מצויים בסיכון מוגבר ללקות במחלה.
*'''[[קוצר ראייה]]'''.
*'''מחלות סיסטמיות''' - נושא השנוי במחלוקת, יש סברה ש[[יתר לחץ דם]] וסוכרת תורמים להתפתחות גלאוקומה.

== טיפול בגלאוקומה ==
הטיפול יכול להתבצע בשלוש דרכים:

'''1. טיפול תרופתי'''- בעזרת [[טיפות עיניים]] אשר מורידות את קצב ייצור הנוזל בעין או אשר משפרות את הניקוז שלו. 80% מהחולים מטופלים תרופתית. כל התרופות נועדו להוריד לחץ תוך עיני.
תרופות מתחלקות למספר קבוצות:
*'''בטא אנטגוניסטים''' - פועלים להורדת ייצור הנוזל. תרופה מייצגת - '''TILOPTIC'''. חולים הסובלים מ[[הפרעת קצב|הפרעות קצב]] אינם יכולים ליטול את התרופה.
*'''מעכבי קרבוניק אנהידרז''' - פועלים להורדת ייצור הנוזל. תרופה מייצגת - '''DIAMOX'''.
*'''מוסקריניות-מיוטיות''' - גורמות לכיווץ האישון. תרופה מייצגת - '''PILOCARPINE'''. בשנים האחרונות השימוש בתרופה כטיפול כרוני ננטש וכיום משמשת בעיקר לטיפול במצבי חירום.
*'''פרוסטגלנדינים''' - פועלות על הניקוז האובאוסקלרלי. תרופה מייצגת - '''XALATAN'''.
*'''שילובים''' - שילוב של שתי תרופות, לרוב שילוב של בטא אנטגוניסט ומעכב קרבוניק אנהידרז. תרופה מייצגת - '''COSOPT'''.
*'''אלפא אגוניסטים''' - מורידים את הלחץ התוך-עייני על ידי הקטנת ייצורו של הנוזל והגברת ניקוז הנוזלים. תרופה מייצגת - '''ALPHAGAN'''.
*'''תרופות היפר-אוסמוטיות''' - במקרים של התקף חריף. למשל '''מניטול'''.
בדצמבר 2023 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) את השימוש במשתל iDose TR המיועד להוריד את הלחץ התוך עיני בחולים עם זווית פתוחה או לחץ גבוה. המשתל מונח בעין באמצעות חתך זעיר והוא משחרר את התרופה לעין באופן עקבי ונכון ומסיר את הנטל מהחולה להכניס טיפות עיניים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.idosetr.com/about-idose/|כותרת=About FDA-approved iDose® TR (travoprost intracameral implant) 75 mcg|אתר=Glaukos iDose®TR|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-03-11}}</ref>


'''2. טיפול בעזרת [[לייזר]]'''
מיועד לחולים שהטיפול התרופתי לא שיפר את מצבם במידה מספקת.
* בגלאוקומה עם זווית פתוחה משתמשים בלייזר לשיפור הניקוז בזווית הלשכה הקדמית. בשיטה זו צורבים בלייזר אזורים מסוימים בזווית העין ובכך מגדילים את יכולת הניקוז באזור זה. פעולה זו נקראת ''' Laser Trabeculoplasty'''.
בדצמבר 2023 קיבלה חברת הסטארט-אפ הישראלית בלקין ויז'ן ([https://belkin-vision.com/ Belkin-vision]) את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לשווק מכשיר ה-Eagle לטיפול במחלת הגלאוקומה באמצעות לייזר. המכשיר הזה מציע גישה שונה לטיפול המקובל. בעוד שבלייזר רגיל (SLT) הטיפול דורש הצמדה וסיבוב של עדשה מיוחדת לעין החולה במשך 10-5 דקות ומבוצע בעיקר על ידי רופא/ת גלאוקומה, הרי שטיפול הלייזר של בלקין ויז'ן (DSLT) אוטומטי, נמשך מספר שניות ואינו דורש מגע עם העין. ב-Eagle, קרני הלייזר מכוונות לאזור הטיפול דרך החלק החיצוני של העין.{{הערה|{{TheMarker|יורם גביזון|סטארט-אפ ישראלי קיבל אישור FDA לטיפול לייזר בגלאוקומה|0000018c-a24a-d408-a99f-ef5e8fdb0000|25 בדצמבר 2023}}}}
* יצירת נתיב ניקוז חדש ('''Iridiotomy''') - יעיל במקרים של גלאוקומה מסוג זווית סגורה.
* יצירת תגובה ביולוגית ברקמת הטרבקולום באמצעות מיקוד סלקטיבי של קרני הלייזר בתאי המלנין.


'''3. טיפול ניתוחי'''

מיועד לחולים שהטיפול בתרופות ובלייזר לא הועיל. בניתוח יוצרים נתיב ניקוז מהעין החוצה כדי להקטין את הלחץ התוך-עיני.

הניתוח הנפוץ ביותר נקרא ''' Trabeculectomy'''.

במקרים קשים משתילים בעין החולה [[מסתם]] המעביר בעזרת צינורית דקה את הנוזל מהעין החוצה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://blog.beok.co.il/article/14285/|כותרת=גילוי מוקדם של גלאוקומה|אתר=[[BEOK]]|תאריך=2014}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=עדי אורבך ואחרים|שם=ניתוחי ברקית זעיר פולשניים|כתב עת=הרפואה|כרך=158 חוברת 1|שנת הוצאה=2019|עמ=60-64|קישור=https://cdn.doctorsonly.co.il/2019/01/15_adi-orbach.pdf}}</ref>.

[https://www-clevelandeyeclinic-com.translate.goog/glaucoma/istent/?_x_tr_sl=en&_x_tr_tl=iw&_x_tr_hl=iw&_x_tr_pto=sc iStent] הוא שתל שאורכו כמילימטר, הוא מוחדר אל תעלת הניקוז שבעין ומוציא את הנוזלים מהעין אל מחזור הדם.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.clevelandeyeclinic.com/glaucoma/istent/|כותרת=iStent Glaucoma Technology {{!}} Glaucoma & Cataract Surgery|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-03-11}}</ref>


'''GAAT''' היא שיטת ניתוח זעיר פולשנית שפותחה על ידי שני רופאים מטקסס דוינדר גרובר (Davinder Grover) ורונלד פלמן (Ronald Fellman). בשיטה זו ניקוז הנוזלים בעין נעשה על-ידי השתלת חוט זעיר אל תוך תעלת הניקוז. במשיכת החוט נפתחת החסימה בתעלת הניקוז.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.glaucomaassociates.com/gonioscopy-assisted-transluminal-trabeculotomy/|כותרת=Gonioscopy-Assisted Transluminal Trabeculotomy|אתר=Glaucoma Associates of Texas|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2024-03-11}}</ref>

==ראו גם==
*[[רטיניטיס פיגמנטוזה]] - עוד מחלה הפוגעת בשדה הראייה ההיקפי

== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקימילון=ברקית|ויקימילון 2=גלאוקומה}}
* {{ויקירפואה|גלאוקומה (ברקית) - Glaucoma}}
* [https://web.archive.org/web/20150419200856/http://www.disease.co.il/גלאוקומה הסבר נוסף על המחלה] באתר "מחלות"
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{הבהרה רפואית}}
[[קטגוריה:מחלות עיניים]]