הצגת המקור של הדף "אריה רפאלי (צנציפר)"

{{סופר
| תמונה = אריה רפאלי צנציפר תל אביב יוני 1941-PHZPR-1253489.png
| כיתוב = אריה רפאלי בשנת 1941
| תאריך לידה=[[15 במאי]] [[1900]]
| תאריך פטירה=ינואר [[1977]]
}}
[[קובץ:דוד שור ואריה רפאלי צנציפר החלמה רמת גן 11.8.39-PHZPR-1256243.png|ממוזער|[[דוד שור]] ואריה רפאלי (צנציפר) ב[[החלמה (בית הבראה)|בית הבראה "החלמה"]] ברמת גן, 11.8.39]]
'''אריה רפאלי (צנציפר)''' ([[ה'תר"ס]], [[15 במאי]] [[1900]] - [[כ"ט בטבת]] [[ה'תשל"ז]], ינואר [[1977]]) היה [[היסטוריון]], [[סופר]], [[מסאי (כותב מסות)|מסאי]], [[מתרגם]], [[משורר]], [[פובליציסטיקה|פובליציסט]] ופעיל ציבור בארגונים ציבוריים [[ציונות|ציוניים]] שונים ב[[רוסיה]] וב[[ישראל]], [[אסיר ציון]]. חוקר תולדות היהדות, הציונות, המאסרים והרדיפות ב[[ברית המועצות]], חתן [[פרס אוסישקין]].

== ביוגרפיה ==
נולד באוסביה שב[[ויטבסק (מחוז)|מחוז ויטבסק]] לרפאל צנציפר ולפייגה פישקין. בילדותו גדל ב[[קרסאווה]] שם ניהל אביו [[חווה חקלאית|משק]]. למד ב[[תלמוד תורה]], ב[[בית ספר עממי]] ובבית הספר הריאלי בריבינסק. ב-[[1918]] התקבל לפקולטה המדיצינית ב[[אוניברסיטת מוסקבה]], אך נאלץ להפסיק את השתלמותו בעקבות האירועים שאחר [[מהפכת פברואר]]. ב-[[1919]] גויס ל[[הצבא האדום|צבא האדום]], בהמשך למד בפקולטה הפיזיקה-מתמטית ב[[מכללת מוסקבה]] ו-4 שנים במכון ל[[תרבות ערבית|מדעי המזרח]] שם השתלם ב[[כלכלה]] וה[[פוליטיקה]] של [[המזרח הקרוב]] ורכש [[משפחת שפות|שפות]] אירופאיות. כן למד [[יהדות]], [[היסטוריה של עם ישראל|תולדות עם ישראל]], [[ספרות ישראלית]] ו[[ציונות]].

פעל בהסתדרות הנוער הציוני הלומד "[[החבר (אגודת סטודנטים ציונית)|החבר]]", ב[[אגודת סטודנטים|אגודת הסטודנטים]] הכללית ב[[מוסקבה]], באגודת הסטודנטים הציוניים "היהודי", ב"[[לנדסמנשאפט]] ארץ ישראלי" ובמפלגת [[צעירי ציון]].

בשנים [[1920]] -[[1922]] כיהן כ[[מזכיר]] הלשכה המרכזית הבלתי ליגאלית של [[ציוני רוסיה]].

ב-[[1924]] התאחדו הארגונים "החבר", "הסתדרות" ו"קדמה" והפכו ל"[[ההסתדרות המאוחדת של הנוער הציוני ברוסיה]]", רפאלי נבחר לחבר הוועד המרכזי בארגון וכן ל[[עורך]] [[כתב עת|ביטאוניו]]: "דרכנו" ו"ידיעות", כן כתב בהם [[מאמר]]ים ו[[פיליטון|פיליטונים]].

ב[[יוני]] [[1925]] [[אסיר ציון|נאסר בגין פעילות ציונית]] וגורש ל[[סיביר]]. באותו זמן ארגן [[דוד שור]] עסקה עם השלטון, לפיה האסירים לא יגורשו לסיביר אלא ל[[ארץ ישראל]], וכך הצליח להבריח אסירי ציון רבים וביניהם רפאלי. רפאלי הגיע לחופי הארץ ב-[[2 בנובמבר]] [[1926]], בתחילה השתקע ב[[ירושלים]] על מנת ללמוד במכון למדעי המזרח ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]], אך ידיעותיו בשטח זה היו רבות ולכן עזב את האוניברסיטה. באותה שנה נשא את [[לאה רפאלי (צנציפר)]] ממשפחת ליין (חן) ה[[חסידות חב"ד|חב"דית]].

ב-[[1927]] עבר לתל אביב בהזמנת משלחת מחוץ לארץ, לשם עריכת קובץ "אין קלעם". עבד בבית חרושת לסבון ביפו, בבית חרושת ל[[שיניים תותבות]] בתל אביב, בהנהלת השבועון "[[מאזניים (כתב עת)|מאזניים]]", ומ-[[1933]] ב[[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]]. כן שימש מזכיר המערכת של [[ידיעות תל אביב]]. שמו '''רפאלי''' היה על שם אביו, רפאל.

באותה שנה אסף חומר רב וייסד את "[[ארכיון הציונות הרוסית]]", תחילה בביתו ולאחר מכן הוקצה לכך מעון בבניין עיריית תל אביב הישן ב[[רחוב ביאליק (תל אביב)|רחוב ביאליק]]. לארכיון הוקם ועד בן 24 אישים, והוא נשלח גם לחו"ל לאסוף חומר על אישים בציונות, כ[[אברהם ריבוצקי]] ורבים אחרים. בארכיון זה נוסדה גם "קרן קליבנוב" ע"ש [[יעקב קליבנוב]].

כן היה חבר ב"ועדת התרבות של [[הסתדרות הפקידים]]", "הוועד הציבורי לקורות התנועה הציונית ברוסיה", חברת "מגן - לעזרת הנרדפים וקנייני הלאום" וב"התאחדות יוצאי ברית המועצות".

נקבר ב[[בית העלמין הדרום (בת ים)|בית הקברות בחולון]].

=== יצירותיו ===
ב-[[1918]] היה חבר באגודת המשוררים במוסקבה, ושימש ציר בוועידת העיתונאים ב[[ניז'ני נובגורוד|ניז'ני נובגורד]], פרסם שירים בביטאונים שונים כ"הסטודנט היהודי" ([[1922]]). ב-[[1924]] ערך את הביטאונים "דרכנו" ו"ידיעות". ב-[[1927]] ערך את הקובץ "אין קלעם" על מצב הנוער היהודי ב[[ברית המועצות]], הקובץ, בן 100 עמודים, נשלח ל[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני העולמי]] ה-15 ב[[בזל]] והופץ ב[[פולין]] ו[[ארצות הברית]]. כתב [[שירים]], [[פיליטון|פיליטונים]] ו[[מאמר]]ים בביטאון של צעירי ציון, ב[[דבר השבוע]], בעיתונים יידיים ועבריים רבים, חלקם תורגמו על ידי [[מרים ברנשטיין-כהן]].

ב-[[1929]] פרסם שאלונים ל[[אסיר ציון|אסירי ציון]] שעלו לארץ, על מנת לאסוף חומר על הרדיפות בברית המועצות. תוך זמן קצר מילא 350 שאלונים, בצירוף זכרונות ו-50 תמונות. אלו שימשו יסוד לספרו העברי הראשון '''"עשר שנות רדיפות"'''. על ספר זה אמר [[חיים נחמן ביאליק]]:{{ציטוט|תוכן=ראוי ספרו של צנציפר, שיתפרסם בשבעים לשון ויתפשט במאה ועשרים ושבע מדינות ויקראו כל באי עולם מה עוללו לנו ולבנינו ברוסיה|מרכאות=כן}}בספרו '''"פעמי הגאולה"''' על הציונות ברוסיה מ"[[חיבת ציון]]" ועד ל[[1917 ברוסיה|מהפיכות ב-1917]], כתב מבוא לספר הפרופ' [[יוסף קלוזנר]]. '''"במאבק לגאולה"''' היה ספר המשך לספרו הראשון, עשר שנות רדיפות, ממהפיכות 1917 ועד ימינו. שני החלקים לוו במעל ל-1500 תמונות ומסמכים, ויוסף קלוזנר התבטא עליו: {{ציטוטון|ספר יחיד במינו, ולא רק ספר גדול בערכו ונפלא בהדרו החיצוני, אלא מפעל לאומי ממש}}.

שני ספרי ההמשך זיכו אותו ב[[פרס אוסישקין]] לשנת [[1956]], בבחירת השופטים [[זלמן שזר]], יוסף קלוזנר ו[[צבי וויסלבסקי]].

כתב [[מאמר]]ים [[פובליציסטיקה|פובליציסטים]] בעיתונים [[דבר (עיתון)|דבר]], [[הארץ]], [[על המשמר]], [[העבר]], בקובץ "שיבת ציון", בעיתונות חברת "מגן" ועוד. כן תרם לקובץ "קציר" ב-[[1964]] והיה חבר המערכת. כן היה חבר המערכת ופרסם [[תרגום|תרגומים]] משירים רוסיים בביטאונים [[מבשר ישראל]] ו"שלום" (ב[[רוסית]]).

== עץ משפחתו ==
{{עץ משפחת חן}}

== ספריו ==
* '''עשר שנות רדיפות,''' [[1930]], הוצאת ועדת ברית קיבוץ גלויות.
* '''הציונות ברוסיה,''' [[1941]], הספרייה לנוער של [[קרן קיימת לישראל|קק"ל]].
* '''פעמי הגאולה,''' [[1951]], הוצאת ג. טברסקי.
* '''במאבק לגאולה,''' [[1956]], [[הוצאת דבר]] ו[[עיינות]].

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{תדהר|16|4945|אריה רפאלי (צנציפר)}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007310561505171|אריה רפאלי (1900-1977)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:רפאלי, אריה}}
[[קטגוריה:אנשי העלייה הרביעית]]
[[קטגוריה:היסטוריונים רוסים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס אוסישקין]]
[[קטגוריה:חברי צעירי ציון]]
[[קטגוריה:מסאים יהודים]]
[[קטגוריה:משוררים כותבי עברית]]
[[קטגוריה:משפחת חן]]
[[קטגוריה:סופרים כותבי עברית]]
[[קטגוריה:פובליציסטים יהודים]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית העלמין הדרום]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1900]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1978]]