הצגת המקור של הדף "אנטומולוגיה רפואית"

[[קובץ:CDC-Gathany-Aedes-albopictus-1.jpg|ממוזער|250px|שמאל|היתוש Aedes albopictus]]
התחומים "'''אנטומולוגיה רפואית'''", "'''אנטומולוגיה של בריאות הציבור'''", וכן "'''אנטומולוגיה וטרינרית'''", הם ענפים של התחום הרחב יותר, [[אנטומולוגיה]]. הם מתמקדים בהגדרה, מחקר וסקר של [[חרקים]] [[פרוקי-רגליים|ופרוקי רגליים]] מזיקים המשפיעים על [[מחלה|תחלואה]] ו[[בריאות הציבור]]. אנטומולוגיה [[רפואה וטרינרית|וטרינרית]] נכללת בקטגוריה זו, מכיוון שמחלות מסוימות שמקורן ב[[בעלי חיים]] עלולות "לעבור בין [[מין (טקסונומיה)|מינים]]" ולהפוך לסיכון בריאותי לבני אדם. אנטומולוגיה רפואית עוסקת גם במחקר מעשי ומחקר תאורתי של [[מדעי ההתנהגות|התנהגות]], ה[[אקולוגיה]] וה[[אפידמיולוגיה]] של [[וקטור (ביולוגיה)|וקטורים]] פרוקי-רגליים של מחלות, והיא מקיפה תחומים וגורמים רבים העוסקים בבריאות הציבור, לרבות גורמים מחוזיים וממשלתיים בכל מדינה (לשכות בריאות בישראל וגורמי בריאות מוניציפליים), כמו גם של בעלי עניין אחרים ציבוריים ופרטיים העוסקים בהגנה על בריאות הציבור.

אנטומולוגים רפואיים מועסקים גם על ידי [[כימיקל|חברות כימיקלים]] - כדי לסייע בפיתוח ובדיקת יעילותם של [[חומר הדברה|חומרי הדברה]] חדשים אשר יפחיתו ביעילות את אוכלוסיות החרקים מעבירי המחלות על ידי [[הדברת מזיקים|הדברה]], ומאידך לא יסכנו יותר מדי את ה[[טבע|סביבה]], לרבות השמדה של חרקים מועילים, ובכך לסייע ל[[קיימות]] ובהגנה על בריאות הציבור.

האנטומולוגיה הרפואית זכתה להתעניינות עצומה מאז 2005, בשל הופעתו מחדש של [[פשפש מיטה|פשפש המיטה]] (''Cimex lectularius),'' ובארץ התגברות הופעת ה[[לישמניה]], [[קדחת הנילוס המערבי]], ועוד.

[[קובץ:US_Navy_100506-N-7498L-189_Lt._Brian_Heintschel_studies_a_sample_of_insects_collected_from_ships_and_shore_facilities.jpg|ממוזער|250px|שמאל|אנטומולוג רפואי של חיל הים האמריקני העוסק בהגדרת חרקים]]

== בארצות הברית ==
ב[[ארצות הברית]], אנטומולוגים רפואיים מועסקים על ידי [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] פרטיות וציבוריות, [[תעשייה|תעשיות]] פרטיות, וסוכנויות ממשלתיות פדרליות, ממלכתיות ומקומיות, כולל שלוש הזרועות של צבא ארצות הברית - המעסיקות אנטומולוגים רפואיים על מנת להגן על הכוחות מפני מחלות זיהומיות המועברות על ידי פרוקי רגליים, בכל המדינות בהם משרתים כוחות אלה.

עובדתית מבחינה היסטורית, במהלך המלחמות השונות, מתו יותר אנשים בגלל מחלות המועברות על ידי חרקים, מאשר סך הכל מקרי המוות עקב הפציעות שאירעו במהלך הקרבות.

== אנטומולוגיה רפואית בישראל ==
פעילות של אנטומולוגיה רפואית בישראל מתקיימת במסגרת המעבדה לאנטומולוגיה רפואית<ref>עמוס וילמובסקי, 4.12.2015, המעבדה לאנטומוולוגיה, קוטיקולה מגזין ההדברה הישראלי, https://www.cuticula.co.il/המעבדה-לאנטומולגיה/</ref> של [[משרד הבריאות]] וכן ב[[משרד החקלאות ופיתוח הכפר|משרד החקלאות]], המשרד לאיכות הסביבה, המכון הווטרינרי ע" קמרון, ו[[מרכז וולקני]].

=== מעבדה לאנטומולוגיה רפואית ===
במסגרת ה[[מעבדה לבריאות הציבור|מעבדות לבריאות הציבור]] של מ[[משרד הבריאות|שרד הבריאות]], במעבדה המרכזית לבריאות הציבור בירושלים, קיימת מעבדה לאנטומולוגיה רפואית.

==== היסטוריה ====
המעבדה החלה לפעול עם [[הכרזת העצמאות|קום המדינה]]. משימתה העיקרית הייתה המשך המאבק לביעור הסופי, של [[מלריה|מחלת המלריה]] שהחל בתחילת ה[[המאה ה-20|מאה ה-20]], במסגרת הפעילות של מוסדות היישוב. ביעור המלריה היה צעד הכרחי שאפשר את קיומו והתפתחותו של היישוב בארץ. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] עסקה המעבדה גם בהדברת מגפת ה[[טיפוס מוריני|טיפוס המוריני]] (Murine typhus). החידק הגורם למחלה - "Rickettsia typhi", מועבר לאדם על ידי [[פרעושים|פרעוש]] ה[[חולדה]], בדומה להעברת ה[[דבר (מחלה)|דבר]].

מתחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] אין יותר מקרי [[מלריה]] מקומיים, ורק מקרים נדירים מאוד של טיפוס מוריני. הטיפוס המוריני לא נעלם ובעולם עדיין מוקדים של מחלת ה[[דבר (מחלה)|דבר]] האיומה, המועברת על ידי פרעוש ה[[חולדה]]. מקרי דבר האחרונים נרשמו בארץ בשנת - 1947. הסיכוי שהמחלות הללו יופיעו שוב, נמוך ביותר. אבל במסגרת המחויבות של רשויות הבריאות, ממשיכה המעבדה במעקב קבוע, אחר מוקדי דגירת [[אנופלס|יתושי האנופלס]] מעבירי המלריה ומנטרת חולדות לקביעת רמת נגיעותן בפרעוש.

==== משימות המעבדה כיום ====
* מיון, זיהוי והגדרה של מיני חרקים ופרוקי הרגלים בעלי חשיבות לבריאות הציבור, הגורמים נזק לאדם, ובכלל זה להעברת מחלות, פגיעה בגוף, בנוכחות מטרידה ופגיעה במזון וברכוש.
* בחינת יעילותם של [[חומר הדברה|חומרי הדברה]] ישנים וחדשים וחקר מידת עמידות החרקים מפניהם. המעבדה עוסקת גם בניטור, מיפוי ומעקב ארציים ופיתוח פרוטוקולים להדברה יעילה וידידותית לסביבה. כמו כן נערכים במעבדה סקרים קבועים, לבדיקת שיטות הדברה, יעילות תכשירי הדברה ומצבי העמידות לתכשירי הדברה של אוכלוסיות [[יתושים]], [[בקה|זבובי חול]], [[זבובים]], ו[[תיקנים]]. התוצאות מאפשרות הגדרה של מחד שיטות הדברה יעילות ויותר ומאידך ידידותיות יותר לסביבה. איסוף והגדרה של זחלי היתושים, מאפשר מיפוי ומעקב אחרי מקורות הדגירה, שבהם יש לטפל למניעת הטרדת הציבור.
* ניטור מקיף של אוכלוסיות היתושים הבוגרים, הגדרת המינים, מיפוי התפוצה ובדיקות לנגיעות האוכלוסיות בווירוס [[קדחת מערב הנילוס|קדחת הנילוס המערבי]] (בדיקות שנערכות ב[[מעבדה לבריאות הציבור|מעבדה המרכזית לנגיפים]] של [[משרד הבריאות]]).
* נערך מעקב אחר [[קרצית המערות]] ו[[קדחת קרציות כלבית|קרצית הכלב]]. תפוצת קרצית המערות, המעבירה את החידק הגורם ל[[קדחת חוזרת אנדמית|קדחת המערות]] ורמת נגיעותה בחידק נחקרים במעבדה. תוצאות המחקר פורסמו והמעקב נמשך.
* מעקב אחר עקיצות ומוקדי מחלה של [https://www.wikirefua.org.il/w/index.php/קדחת_כתמים_ים_תיכונית_-_Mediterranean_spotted_fever_-_חוזר_משרד_הבריאות קדחת הכתמים הים תיכונית] (MSF) שהיא מחלה [[ריקציה|ריקציאלית]] המועברת על ידי קרצית הכלב.
* מחקר רב היקף על מחלת ה[[לישמניה]] העורית ([[שושנת יריחו]]) המועברת לאדם על ידי [[בקה|זבובי החול]], הפלבוטומוס. תפוצת זבובי החול התרחבה מאוד, נוספו מוקדי מחלה חדשים. המחקר עוסק במספר היבטים, בעיקר במציאת השיטות והתכשירים היעילים, בהורדת רמת האוכלוסיות של זבובי החול ובעלי החיים (למשל [[שפן סלע|שפני סלע]] הנחשבים כ[[פונדקאות|פונדקאים]] ל[[טפילות|טפיל]] הלישמניה), שיכולים להוביל לצמצום משמעותי במספר מקרי המחלה.
* שירות וייעוץ מקצועי, לכל גורם המבקש לזהות ולהגדיר את החרקים ופרוקי רגל אחרים, המזיקים לאדם ולרכושו. זיהוי והגדרה של החרקים ופרוקי רגל אחרים, המזיקים לאדם ולרכושו, לתת מענה, מידע ועצה לכל פונה. לרבות לשכות הבריאות, תברואנים, מדבירים, הצבא מועצות, עיריות ובעיקר אזרחים מודאגים.
* היבט חשוב של עבודת המעבדה הוא המעקב אחר מיני החרקים ופרוקי רגליים אחרים הבעיתיים לאדם, בהיותם וקטורים, מעבירי המחלות, או מטרידים או פוגעים ברכוש.
* המעבדה עוסקת גם בבדיקות נגיעות של [[מזון|מוצרי מזון]], לנגיעות בחרקים המזיקים למזון יבש. המעבדה מטפלת גם בתלונות הציבור על מזון נגוע, במסגרת הפיקוח של שרות המזון במשרד הבריאות.
* כמו כן, נאספו נתונים רבים על מזיקי רכוש אחרים, לעץ, בדים וחומרים אורגניים למיניהם. הוגדרו מיני ה[[טרמיטים]] המזיקים בבתים ומופו אזורי התפוצה.

===== מחקרים, סקרים ואנטומולוגיה משפטית =====
ידע מצטבר רב נוצל למחקרים וסקרים שנערכו לאורך השנים ממשיכים לתרום לבריאות הציבור.

נערך מחקר על הביולוגיה של [[זבוב הבית]] הקטן, מטריד בעיתי באביב ותחילת הקיץ, באזורי שבהם מצויים [[לול]]ים.

כמו כן זוהתה במעבדה חדירה של מינים מזיקים לארץ (כמו [[נמלי אש]]) או הופעתם המחודשת של מיני מזיקים מקומיים.

המעבדה מסייעת גם בסקרים הקשורים לאנטומולוגיה משפטית, נגיעות גופות בחרקים המאפשר במקרים רבים לקבוע את זמן מוות לא טבעי. סקר העוסק בריממת, נגיעות רקמות בע"ח ב[[רימה|רימות]] זבובים.

===== שיתופי פעולה =====
המעבדה משתפת פעולה עם ה[[המשרד להגנת הסביבה|משרד לאיכות הסביבה]], שירות המזון והאגף ל[[אפידמיולוגיה]], ועם עיריות ומועצות מקומיות, וגופים ציבוריים אחרים שקשורים לבריאות הציבור השולחים את הדגימות לזיהוי והגדרה.

'''נושאי פעילות'''

# טיפול בדגימות שדה, של חרקים ופרוקי רגליים מזיקים, הכולל זיהוי והגדרה על פי סימנים מורפולוגיים.
# בירור רמות ההדבקה של וקטורים ב[[פתוגניות|פתוגנים]] מחוללי מחלות.
# העדפות פונדקאים של וקטורים מעבירי מחלות.
# עמידות ל[[חומרי הדברה]].
# יעילות של שיטות וחומרי הדברה במעבדה ובשדה.
# נגיעות מזון בחרקים, מזיקי מחסן וחרקים אחרים במזון
# מזיקי רכוש
# גידול אוכלוסיות ייחוס (רפרנס), הרגישות לחומרי הדברה של חרקים מזיקים לאדם
# אוסף מקוטלג של המזיקים החשובים לאדם ולמזון
# בירור, תיעוד ושימור מידע, של הביולוגיה והתפוצה של המזיקים החשובים לאדם ולרכושו בישראל.

'''רשימת הבדיקות:'''

# הגדרה לרמת מין, של פרוקי רגליים מעבירי מחלות, כגון: [[יתושים]], [[פרעושים]], [[קרציות]] ו[[בקה|זבובי חול]] ולמזיקי מחסן ורכוש
# הגדרה לרמת מין, סוג או משפחה של [[פרוקי-רגליים|פרוקי רגליים]] אחרים.
# הכנת אצוות של יתושים לבדיקות נגיעותם בנגיף [[קדחת מערב הנילוס]], לפי מין, מקום ומועד איסוף
# זיהוי מולקולרי של טפילי [[לישמניה|ליישמניה]] בזבובי חול, בשיתוף עם המעבדה המולקולרית.
# זיהוי מולקולרי של מקור ארוחות דם, בשיתוף עם המעבדה המולקולרית
# בדיקת עמידות לחומרי הדברה, באוכלוסיות שדה של יתושים
# בדיקת היעילות הבסיסית והשיורית, של [[חומר הדברה|חומרי הדברה]] בפיתיון סוכרי
# בדיקות לנוכחות חרקים בדגימות מזון
# דגום אוכלוסיות זבובי חול בשדה

'''מחקר ופיתוח:'''

# בירור הפיזור העונתי והמרחבי של זבובי חול והדבקות בלישמניה ב[[עמק בית שאן]].
# סקר ארצי של זבובי חול לצורך פיתוח מודל תפוצה אקולוגי למינים בעלי חשיבות בהעברת מחלות
# ניתוח ממצאי ארוחות הדם של זבובי החול והקשר לשיעורי ההדבקה בלישמניה.

== חרקים בעלי השפעה על הבריאות ==
ישנם חרקים רבים (ופרוקי רגליים אחרים) המשפיעים על בריאות האדם. פרוקי רגליים אלה כוללים ''[[זבובאים|זבובאים (Diptera)]], [[פשפשאים|פשפשאים (Hemiptera)]], [[כינים|כינים (Phthiraptera)]], [[פרעושים|פרעושים (iphonaptera)]], ו[[תריפסאים|תריפסאים (Thysanoptera).]]'' הם מסוגלים לגרום ל[[טפילות]] ב[[פונדקאי]], לנשוך, לעקוץ, לגרום ל[[אלרגיה|תגובות אלרגיות]] וכן להביא מחלות נגרמות על ידי וקטורים בבני אדם.

מאידך, קיימים אלפי מיני פרוקי רגליים וחרקים הנחשבים כטובים ומועילים, לחקלאות, לצמחייה, לסביבה, ולקיימות כללית ולמאזן האקולוגי בטבע. ולכן מן הראוי תמיד להבחין במהלך תהליכי הדברה שלא להשמיד גם אותם ובכך לגרום נזקים עצומים לחקלאות, לצמחייה, לקיימות ולסביבה, שכן לא ניתן תמיד לדעת מה ההשפעה המלאה שיש לחרקים ולפרוקי רגליים אחרים על הקיימות בטבע, על האדם ועל החי בטבע ועל הסביבה.

אנטומולוגים רפואיים ברחבי העולם נאבקים בשפעות ידועות של חרקים ופרוקי רגליים מזיקים על לשיפור מצב בריאות הציבור. אחת הסכנות הידועות למשל היא הדברה, של אוכלוסיות [[דבורים]] וחרקים אחרים ([[חיפושיות]], [[צרעה|צרעות]], [[זבובים]], פרפרים וכו') הפעילים ב[[האבקה|האבקת]] צמחים והשפעות גומלין חיוביות אחרות, שלא מתוך כוונה להשמדתם.
== מזיקים אישיים ==
מזיקים אישיים כמו [[כינים]], [[פרעושים]], [[פשפשים]], [[קרציות]], [[גרדת|קרדיות גרדת]], עשויים להוות וקטורים ל[[אורגניזם|אורגניזמים פתוגניים]]. הם [[מוצצי דם]], כלומר הם ניזונים מדמו של ה[[פונדקאי]] שלהם. כמעט כל המזיקים האישיים יכולים להיות מועברים לפונדקאי שאינו נגוע במהלך חשיפה ממושכת לפונדקאי נגוע. כינים, פרעושים, פשפשים וקרציות ידועים בשם הכללי כ"טפילים חיצוניים" ([[טפילות|אקטופראזיטים]] - Ectoparasites). אלה טפילים החיים על עורו של הפונדקאי שלהם. יש להם התאמות המאפשרות להם גישה לחומרים מזינים המצויים בגוף הפונדקאי, כמו שיטות לחדירת העור, החדרת אנזימי עיכול ו[[מיקרוביוטה]] במעיים שיכולה לעכל את חומרי התזונה שהתקבלו מהפונדקאי<ref>{{Cite journal|title=An Introduction to Behavioral Endocrinology (2nd ed.), Edited by Randy J. Nelson, Sinauer Associates, Sunderland MA, 2000. {{Text|ISBN}}: 0-87893-616-5 (pbk.)<!--typo "pkb" in original article title, fixed here-->. 724 pp.|last=Vingerhoets|first=Ad|date=June 2001|journal=Biological Psychology|issue=2|doi=10.1016/s0301-0511(01)00068-0|volume=56|pages=171–172|issn=0301-0511}}</ref> תוך כדי כך שהאקטופרזיטים האלה ניזונים, עלולה העברת נוזלים מהטפיל לפונדקאי לגרום להעברת [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]] [[פתוגניות|פתוגניים]] ולגרום למחלות כמו [[מלריה]], קדחות המורגיות, [[טיפוס הבהרות|טיפוס]], [[דבר (מחלה)|דבר]], [[מחלת ליים]] וכו'. קיים החשד, ש[[פשפש מיטה|פשפשי המיטה]] עשויים להיות גם וקטורים לנגיפי [[הפטיטיס B]]<ref>{{Cite book|title=Vector Control - Methods for Use by Individuals and Communities.|url=https://archive.org/details/vectorcontrolmet00roze|publisher=World Health Organization|year=1997|isbn=|location=|pages=[https://archive.org/details/vectorcontrolmet00roze/page/n250 237]–261}}</ref>, ואולי סוגי מחלות אחרות המועברות בדם.

לא ניתן לסווג את [[גרדת|קרדית הגרדת]] כאקטופרזיט. הקרדית הגורמת לגרדת (סקאביאס), "סרקופטס סקאבי", הידועה גם "כקרדית הגירוד", היא מתחפרת בעור הפונדקאי והופכת אותו [[טפילות|לאנדופראזיט]] (טפיל פנימי")<ref>{{Cite web|url=https://www.alpfmedical.info/parasites/endoparasitic-mites.html|title=Endoparasitic mites - Parasites - ALPF Medical Research|website=www.alpfmedical.info|accessdate=2018-09-07}}</ref>. הפעילות של [[אקריות|אקרית]] טפילית החיה בעור וה[[אלרגיה|תגובה האלרגית]] לטפיל הם מצב המכונה "גרדת".

== זבוב הבית ==
[[זבוב הבית]] הוא מין נפוץ מאוד באופן כלל עולמי, מעביר מחוללי מחלות שונות לאדם, כמו אורגניזמים של [[אמבות]] ומִתגִי [[דיזנטריה]] נקלטים על ידי הזבובים מצואת של בני אדם נגועים והם מעבירים אותם למזון נקי. ההעברה יכולה להתבצע על יד הדבקות על גבי הזיפים המצויים על גופו של הזבוב, או על ידי ההקאה לאחר אכילה. חיידקי [[טיפואיד (מחלה)|טיפוס]] עשויים להיות מודבקים על מזון האמצעות צואת הזבוב. זבוב הבית עלול לגרום להתפשטות של חיידקי [[פטלת]] על ידי נשיאתם מכיב הלוע לפצע רגיל. זבוב הבית יכול להעביר גם [[שיתוק ילדים|שיתוק ילדים (פוליומיאליטיס)]] על ידי נשיאת הנגיף מצואה נגועה למאכל או משקה. [[כולרה]] [[דלקת כבד|ודלקת כבד נפוצה]] עשויים לעיתים להיות תוצאה של הדבקה מזבוב הבית. מחלות אחרות הנישאות על ידי זבובי בית הן [[Salmonella|סלמונלה]], [[Shigella|שיגלה]], [[שחפת]], [[גחלת|אנתרקס]] וכמה סוגים של [[דלקת הלחמית|דלקות עיניים]]. זבובים שונים נושאים מעל ל-100 [[פתוגניות|פתוגנים]] שונים, וכן הם מעבירים כמה סוגי [[תולעים טפיליות]]. ככל שמדובר באזורים סוציואקונומיים עניים יותר, אשר שוררים בהם תנאי [[היגיינה|גיהות]] ירודים, כך יהיו הזבובים בדרך כלל נשאים של יותר פתוגנים. זנים של זבובים מסוימים הפכו עמידים מפני [[חומר הדברה|קוטלי חרקים]] נפוצים.

== התיקן ==
[[תיקנים]] יכולים להיות נשאי אורגניזמים מחוללי מחלות, בדרך כלל [[דלקת הקיבה והמעיים|דלקות הקיבה והמעיים]] (גסטרואנטריטיס) בעת שהם ניזונים. הפרשות מקקים ופגריהם מכילים גם מספר [[אלרגן|אלרגנים]] הגורמים לתגובות כמו הפרשת [[דמעות]] מוגברת, [[פריחה|פריחות]], גודש במעברים באף וב[[אסתמה]].

== חרקים עוקצים ==
קיימים חרקים עוקצים רבים, לרבות [[כולכיתיים|יתושים]], חיפושיות עוקצות, [[זבוב חול|זבובי חול]], [[ישחוריים|זבובים שחורים]], זבובי סוסים, [[טבניים|זבובי אורוות]]. בזמן שהם ניזונים, חרקים או ופרוקי רגליים ווקטוריים אחרים יכולים להעביר מחלות לבני אדם. אנטומולוגים רפואיים ואנשי מקצועות רפואה אחרים סייעו בפיתוח [[חיסון|חיסונים]] שעשויים לחסן ולמנוע הדבקה של בני אדם בכמה מאותן מחלות. כמו כן הם פיתחו גם דרכים למנוע את פרוקי הרגליים הללו מלעקוץ בני האדם (כמו דוחי יתושים למיניהם למשל).

על פי מחקר של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) שפורסם במאי 2018, בארצות הברית כמות המחלות שנגרמו כתוצאה מעקיצות חרקים עלתה באופן משמעותי ביותר לפי שלושה בין השנים 2016 ל-2018<ref>{{Cite news|url=https://www.cdc.gov/media/releases/2018/p0501-vs-vector-borne.html|title=Illnesses on the rise|date=2018-05-01|work=Centers for Disease Control and Prevention|access-date=2018-09-07}}</ref>.

== מחלות הנגרמות על ידי חרקים ==
=== מחלות עיקריות ===
{| class="wikitable"
|+
!מחלה
!מחולל המחלה
!וקטור מעביר
!מידע נוסף
|-
|[[קדחת דנגי]]
Dengue
|נגיף דנגי
''dengue virus''
|יתושי ''Aedes aegypti'' (וקטור עיקרי)
יתושי ''Aedes albopictus'' (וקטור מינורי)
|כ-50 מיליון אנשים נדבקים מדי שנה על ידי דנגי, מתוכם כ-25,000 מתים.
המחלה מאיימת על 2.5 מיליארד אנשים ביותר ממאה מדינות.
|-
|מלריה
Malaria)
|[[Plasmodium|פלסמודיום]]
''[[Plasmodium]]''
|יתושי האנופלס
''Anopheles''
|כ־500 מיליון חולים במלריה בעולם בכל שנה
ויותר ממיליון מתים ממנה.
|-
|[[שושנת יריחו|לישמניזיס]] -שושנת יריחו

Leishmaniasis
|טפיל ה[[לישמניה|לשמניה]]
''Leishmania''
| [[בקה|זבובי החול]]

''Phlebotomus''
|קיימים סוגי לישמניה שונים וגם זני פלבוטומוס שונים

מיליוני בני אדם נדבקו ברחבי העולם.
|-
|[[דבר הבלוטות]]

bubonic plague

|חיידק [[Yersinia pestis|ירסיניה פסטיס]]
''[[Yersinia pestis]]''

|פרעושים (100 מינים) עיקרי: צ'ופיס קסנופסיללה
''Xenopsylla cheopis''
|הופיע מחדש כאיום גדול על כמה אלפי מקרים אנושיים בשנה. הפתוגניות שלו גבוהה והתפשטותו מהירה.
|-
|[[מחלת השינה]]
African trypanosomiasis
|טפילי [[מחלת השינה|טריפנוזומה]]
''Trypanosoma''
|[[זבוב הצה צה]]
''tsetse fly''
|מחלת שינה מאיימת על מיליוני אנשים ב-36 מדינות אפריקה שמדרום לסהרה
|-
|טיפוס הבהרות
Typhus
|ריקציות
''Rickettsia prowazekii''
|קרדיות, פרעושים וכינת הגוף
mites, fleas and body lice
|16 מיליון מקרים בשנה,

600,000 מקרי מוות בשנה.
|-
|פילאריאזיס לימפטית

Lymphatic filariasis
|[[תולעים נימיות]]

''Nematode''

''Wuchereria bancrofti''

| מיני היתושים: Culex, ''Anopheles, Mansonia ו-Aedes''
|משפיע על יותר מ-120 מיליון איש.
|-
|קדחת צהובה
Yellow fever
| נגיף מסוג פלוויווירידאה
''yellow fever virus''
|[[יתוש]]י הַ[[אדס מפוספס|אֵדֶּס]] (יתוש הנמר האסיאתי).
''Aedes aegypti''

| באפריקה, מינים בסוג ההמגוגוס בדרום אמריקה, ומינים בסוג סבת'ס
בצרפת מדווח על 200,000 מקרים משוערים של קדחת צהובה (עם 30,000 מקרי מוות) בשנה.
|}
=== מחלות משניות ===
{| class="wikitable"
!מחלה
!מחולל המחלה
!וקטור מעביר
|-
|קדחת נהר רוס
Ross River fever
|נגיף נהר רוס
''Ross River virus''
|יתושי A. vigilax, (וקטור עיקרי) Aedes camptorhynchus, ו-Culex annulirostris
|-
|מחלת יער ברמה
Barmah forest disease
|וירוס יער ברמה ''Barmah Forest virus''
|יתושים - Culex annulirostris, Ocleratus vigilax ו-O. camptorhynchus ו-Culicoides marksi
|-
|דלקת המוח קונג'ין
|''Kunjin virus - KUNV''
| יתושי Culex annulirostris
|-
|דלקת המוח של עמק מוריי
Murray Valley encephalitis

|נגיף דלקת המוח עמק מוריי (MVEV)
|יתושי Culex annulirostris.
|-
|דלקת המוח היפנית

Japanese encephalitis
|נגיף דלקת המוח היפנית

''Japanese encephalitis virus (JEV''
|יתושים, כשהעיקריים שבהם הם Culex tritaeniorhynchus .
|-
|קדחת הנילוס המערבי
West Nile fever
|נגיף הנילוס המערבי
''West Nilevirus WNV''
|בארצות הברית Culex pipiens (מזרח ארצות הברית), Culex tarsalis (מערב-מערב ומערב), ו-Culex quinquefasciatus (דרום-מזרח) הם הווקטורים העיקריים.
|-
|מחלת ליים
Lyme disease
|החיידק מהמין ''Borrelia burgdorferi.''
|הקרציות מהמינים Ixodes scapularis ו-Ixodes pacificus הנמצאים על בעלי חיים ביתיים כמו הכלב,
|-
|קדחת המורגית אלחומרה

Alkhurma hemorrhagic fever - AHF
|נגיף אלחורמה ''Alkhurma virus''
''(KFDV)''
|קרציה (''Ornithodoros savignyi'') המועברת על גמלים בעיקר.
|-
|מחלת יער קיאסאנור
Kyasanur Forest

KFD disease
|נגיף KFDV
|קרצית Haemaphysalis spinigera
|-
|Timor filariasis
|תולעת גולה ''Brugia timori filaria''
|עקיצת יתושי Anopheles barbirostris
|-
|בבזיה
Babesia
|טפילי הבבזיה תוקפי תאי דם אדומים
|קרציות Ixodes
|-
|מחלת קרריון
Carrion's disease
|חיידקי

''Bartonella bacilliformis''
|זבובי החול של הסוג לוצומיה
''Lutzomyia''.
|-
|מחלת צ'אגס
Chagas disease
|טפיל ה-''Trypanosoma'' ''cruzi''
|פשפשים מוצצי דם של תת-משפחה Triatominae הווקטורים העיקריים הם מינים בסוגות ''Triatoma, Rhodnius ו-Panstrongylus''
|-
|[[Chikungunya|צ'יקונגוניה]]
Chikungunya
|נגיף

''Chikungunya'' ''virus -CHIKV''
|יתושי יתוש הנמר האסייתי
''Aedes (Stegomyia) albopictus''

|-
|Ewingii ehrlichiosis אנושי
|חיידקי

''Ehrlichia ewingii''
|קרצית Amblyomma americanum
|-
|גרנולוציטיס אנושי Human granulocytic anaplasmosis (HGA)
|חיידקי
''Anaplasma phagocytophilum''
|קרציות Ixodes scapularis
|-
|[[קדחת השבר הסורי-אפריקני|קדחת השבר הסורי אפריקני]]

Rift Valley
|נגיף קדחת השבר הסורי אפריקני

''Rift Valley fever phlebovirus''
|יתושים מסוגי Aedes ו-Culex
|-
|טיפוס (הקציר)
|חיידקי ''Orientia tsutsugamushi''
|קרדית הקציר
''Orientia tsutsugamushi,'' Chigger
|-
|Loa loa filariasis
|תולעים טפילי עיניים ועור

'',Loa loa microfilaria''
|זבובי צאן
''Chrysops silica'' and ''C. dimidiata''
|}

== ראו גם ==
* [[נגיף]]
* [[פונדקאי]]
* [[טפילות]]
* [[מחשבת שווא על טפילים|טפילים הזויים]]
* [[פרזיטולוגיה]]

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* Mullen, G. L., and Durden, L. A., eds. 2002. ''Medical and Veterinary Entomology'', Academic Press, NY
* ldridge, B. F., and Edman, J. D., eds. 2000. ''Medical Entomology: A Textbook on Public Health and Veterinary Problems Caused by Arthropods''. Kluwer Academic Publishers
* Desowitz, R. S. 1991. ''The Malaria Capers''. Norton and Co., New York, NY.
* Goddard, J. 2007. ''Physician's Guide to Arthropods of Medical Importance'', Fifth Edition.Boca Raton, FL, CRC Press, {{ISBN|978-0-8493-8539-1}} {{ISBN|0-8493-8539-3}}
* Harwood, R. F., and M. T. James. 1979. ''Entomology in Human and Animal Health''. Macmillan Pub. Co., NY.
* Higley, L. G., L. L. Karr, and L. P. Pedigo. 1989. ''Manual of entomology and pest management''. Macmillan Pub. Co., New York, NY—Chapter on medical pests vector and transmitted diseases table.
* McNeil, W. H. 1976. ''Plagues and people''. Anchor Press,Doubleday, Garden City, NY.
* Service, M. 2008. ''Medical Entomology for Students'' 4th Edition Cambridge University Press. {{ISBN|978-0-521-70928-6}}
* Zinsser, H. 1934. ''Rats, Lice and History''. Little, Brown, and Co., New York, NY.
* Sistach, Xavier. Insectos y hecatombes (vol. I-II). RBA Editores (Barcelona, 2012-2014)
</div>
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{הבהרה רפואית}}

[[קטגוריה:בריאות הציבור]]
[[קטגוריה:אנטומולוגיה]]