הצגת המקור של הדף "שרלוטה קושמן"

{{אישיות משחק}}
[[קובץ:Charlotte Cushman (Sully, 1843).jpg|ממוזער|תומאס סולי, שרלוטה קושמן, 1843]]
'''שארלוטה סונדרס קושמן''' (ב[[אנגלית]]: '''Charlotte Saunders Cushman''' ;{{כ}} [[23 ביולי]] [[1816]] – [[18 בפברואר]] [[1876]]) הייתה [[שחקן|שחקנית]] במה אמריקאית. קולה המיוחד איפשר לה להציג תפקידים גבריים ונשיים כאחד. היא גרה לסירוגין באמריקה וב[[רומא]] והיו לה יחסים רומנטיים עם נשים רבות במהלך חייה הסוערים.

== ראשית חיים ==
היא הייתה צאצאית, של רוברט קושמן, שסייע בארגון הפלגת [[מייפלאואר]] שהביא את שם המשפחה לארצות הברית בשנת [[1621]]. רוברט קושמן היה מנהיג ומצדד גדול בהגירה לאמריקה. הוא הפך למטיף במושבות וידוע כמי שנשא את הדרשה הראשונה באמריקה. אביה של שרלוט, אלקנה, הצליח לצאת מעוני והפך לסוחר מצליח. שארלוט הייתה ילדה מוכשרת, ספורטיבית מאוד, חברותית, ופיתחה קול עם עושר מדהים. שני חברים של אביה, נתנו לה הדרכה מוזיקלית.
קושמן נאלצה לקחת על עצמו אחריות גדולה בגיל צעיר מאוד. כשהייתה בת שלוש עשרה, אביה נכנס לצרות כלכליות קשות, וזמן קצר לאחר מכן נפטר, מה שהותיר את משפחתו כמעט ללא כלום. המצב גרם לשארלוט לחפש דרך להביא הכנסה למשפחתה. אף על פי שהייתה תלמידה מצטיינת והשיגה רמה אקדמית גבוהה, היא עזבה את בית הספר כדי להמשיך בקריירה באופרה.<ref>{{צ-ספר|שם=Charlotte Cushman|קישור=http://archive.org/details/charlottecushman00clemuoft|מו"ל=Boston J.R. Osgood|שנת הוצאה=1882|מחבר=Clara Erskine Clement}}</ref>

כשהזמרת גברת ג'וזף ווד ביקרה ב[[בוסטון]] בשנת [[1834]], הציג קפטן מקאי את קושמן, והיא השתתפה איתה בשניים מהקונצרטים שלה. בהשפעתה של גברת ווד היא הפכה לתלמידתו של ג'יימס ג'מידר, [[מנהל מוזיקלי]] של נשים, ובהדרכתו הופיעה לראשונה ב[[אופרה]] בתיאטרון טרמונט בתפקיד הרוזנת אלמוויבה ב[[נישואי פיגארו]], בהצלחה רבה, ובפעם השנייה בתור לוסי ברטרם בגיא מנרינג. היא נסעה עם הלהקה שלו ל[[ניו אורלינס]], שם נכשל לפתע קולה שהתאמצה לשיר את תפקיד הסופרן שהוקצה לה. כשהיא ביקשה את עצתו של ג'יימס ה. קלדוול, מנהל התיאטרון הראשי של ניו אורלינס, הוא הציע לה להיות שחקנית והיא קיבלה את התפקיד של [[מקבת'|ליידי מקבת]]. היא ביצעה את הופעת הבכורה הדרמטית שלה בהצלחה מוחלטת בשנת [[1835]].<ref name=":0">{{צ-ספר|שם="Cushman, Charlotte Saunders"|קישור=https://en.wikisource.org/wiki/Appletons'_Cyclopædia_of_American_Biography/Cushman,_Charlotte_Saunders|מחבר=|מקום הוצאה=|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>

== קריירת תיאטרון ==
[[קובץ:Harvard Theatre Collection - Charlotte and Susan Cushman TCS 45.jpg|ממוזער|האחיות קושמן בתפקיד רומאו ויוליה, 1846]]
קושמן הופיעה בהופעה המקצועית הראשונה בגיל שמונה עשרה ב־8 באפריל 1835 בתיאטרון טרמונט של בוסטון. לאחר מכן נסעה לניו אורלינס שם הופיעה בהצלחה במשך עונה אחת, שלאחריה היא חזרה לעיר [[ניו יורק]] כדי לפעול במסגרת חוזה עם תיאטרון. היא קיבלה ביקורות נלהבות באלבני, ניו יורק על הצגתה של ליידי מקבת.<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=http://www.glbtq.com/arts/cushman_c.html|הכותב=|כותרת=Charlotte Cushman biography|אתר=|תאריך=}}</ref>

בשנת [[1839]], אחותה הצעירה [[סוזן ווב קושמן]] הפכה לשחקנית, ובגיל 14 התחתנה עם נלסון מרימן. בעלה נטש אותה כשהייתה בהריון ושארלוט דאגה לאחותה. שתי האחיות התפרסמו כאשר שיחקו יחד את [[רומיאו ויוליה]], כששרלוטה גילמה את רומיאו וסוזן גילמה את יוליה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.loc.gov/pictures/item/2003669982/|כותרת=Charlotte and Susan Cushman as Romeo and Juliet|אתר=www.loc.gov|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-06-25}}}}
[[קובץ:Cushman in Hamlet poster.jpg|ימין|ממוזער|מודעת פרסומת להופעת שרלוטה קושמן בתפקיד המלט, 1861]]
בשנת [[1843]], קושמן נקשרה רומנטית עם [[רוזלי סולי]], בתו של האמן [[תומאס סולי]]. ב־1844 הסתיים הרומן. קושמן החליטה לנסוע לאירופה, לשחק בתיאטרון. סולי נפטרה זמן קצר לאחר מכן. היא גם הייתה קרובה רומנטית לסופרת [[אן המפטון ברוסטר]] בסביבות 1844 אך בלחץ החברתי של אחיה של אן ברוסטר הן נאלצו להיפרד. ברוסטר הזכירה במכתבים בשנת 1849 את תקופתם המאושרת.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://librarycompany.org/gayatlcp/section8.html|כותרת=That's So Gay: Outing Early America|אתר=librarycompany.org|תאריך_וידוא=2020-06-25}}}} בסופו של דבר היא תרמה דיוקן של שרלוטה קושמן שצויר על ידי תומאס סולי לספריית פילדלפיה.

בשנת [[1848]] פגשה קושמן את העיתונאית, הסופרת והשחקנית [[מטילדה הייס]]. שתי הנשים הפכו לחברות קרובות, ואחרי פרק זמן קצר הן התקשרו רומנטית. במשך עשר השנים הבאות השתיים היו ביחד כמעט ללא הרף. הן התלבשו בצורה זהה, והיו ידועות כזוג בציבור.<ref name=":1" />

בשנת [[1849]] חזרה שרלוטה קושמן לארצות הברית, ב־1852 החליט לפרוש מהבמה. היא התגוררה אצל מטילדה הייס ברומא, [[איטליה]], בקהילה של יוצאי אמריקה. הקהילה הייתה מורכבת בעיקר מאמניות לסביות רבות באותה תקופה. קושמן פרסמה את יצירותיה של הפסלת אמריקאית אפריקאית [[אדמוניה לואיס]], שהפכה לחברה קרובה ושאת היצירה שלה העריצה קושמן מאוד.

בסוף [[1857]], קושמן הייתה מעורבת ביחסים סודיים עם הפסלת [[אמה סטבינס]]. לילה אחד כשקושמן כתבה פתק לפסלת, הייס נכנסה אליה. בחשד שהפתק נכתב לסטבינס, דרשה הייס לראות אותו, אך היא סירבה להראות לה אותו. הקשר ביניהן הסתיים מייד. לאחר מכן היא תבעה את קושמן, בטענה כי הקריבה את הקריירה שלה כדי לתמוך בקריירה של קושמן ועל כך דרשה פיצוי מסוים. קושמן שילמה לה סכום לא ידוע ושתי הנשים נפרדו לנצח.<ref name=":1" />

אמה סטבינס עברה לגור עם קושמן זמן קצר לאחר הפרידה, אך שרלוטה קושמן נסעה לאמריקה לסיור קצר לאחר מספר חודשים. אף על פי שקושמן טענה שהיא מסורה לסטבינס, היא הסתבכה עם אישה אחרת זמן לא רב לאחר שהיחסים עם סטבינס החלו. קושמן פגשה שחקנית [[אמה קרו]], בת 18, ושתי הנשים נקשרו רומנטית.
[[קובץ:Charlotte Cushman and Matilda Hays.jpg|ממוזער|שרלוטה קושמן ומטילדה הייס בת זוגה.]]
קושמן חזרה עם אמה קרו לאיטליה. זמן לא רב לאחר שהגיעה לשם אמה, היא משכה את תשומת ליבו של אחיינה של מטילדה קושמן - [[נד קושמן]]. ובאפריל [[1861]] התחתנו נד קושמן ואמה קרו.

כאשר שרלוטה קושמן הגיעה ל[[וושינגטון די. סי.]] ביולי [[1861]], היא הוצגה בפני הנשיא [[אברהם לינקולן]], שאמר לה ש[[מקבת']] הוא המחזה השקספירי האהוב עליו ושהוא קיווה יום אחד לראות אותה בתפקיד [[ליידי מקבת']]. בשנת 1863 חזרה שוב לארצות הברית, והופיעה במספר הזדמנויות. לינקולן ראה אותה מופיעה במקבת' באוקטובר בתיאטרון גרובר עם משפחתו.

בשש השנים האחרונות לחייה פיתחה קושמן יכולת ראויה לציון כקוראת דרמטית, והקריאה סצנות מ[[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]], שירת בלדות, וקטעים הומוריסטיים בהצלחה גדולה. בשנת 1871, לאחר מגורים באירופה, חידשה את הקריירה שלה בארצות הברית כשחקנית.<ref name=":0" />

ההופעה האחרונה שלה בניו יורק הייתה בתיאטרון של בות', שם גילמה את התפקיד של ליידי מקבת. היא עשתה גם הופעות פרידה דומות ב[[פילדלפיה]] ובערים אחרות והקריירה שלה הסתיימה בבוסטון, ב[[תיאטרון הגלוב]], ב־15 במאי 1875.

לאחר סיור וביצוע הקראות ברוצ'סטר, באפלו וסירקוז, היא פרשה עם הון גדול לבית מפואר ב[[ניופורט]], שם חלתה ב[[סרטן השד]]. באוקטובר נסעה לבוסטון והכניסה את עצמה לטיפול רפואי. בשנת [[1869]] עברה קושמן טיפול בסרטן השד. בת זוגה, הפסלת [[אמה סטבינס]] הפסיקה את פעילותה והקדישה את כל זמנה לטיפול בקושמן.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.glbtq.com/arts/stebbins_e.html|הכותב=|כותרת=Emma Stebbins biography|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-06-25|archive-date=2007-11-09|archive-url=https://web.archive.org/web/20071109172345/http://www.glbtq.com/arts/stebbins_e.html|url-status=dead}}}}

== מוות ==
שרלוטה קושמן נפטרה מ[[דלקת ריאות]] בחדר המלון שלה בבוסטון בשנת [[1876]]. היא הייתה בת 59, ונקברה בבית הקברות בהר אובורן בקיימברידג', [[מסצ'וסטס]].

בשנת 1915 היא הוכנסה להיכל התהילה של אמריקאים גדולים.

ביתה בצ'ארלסטאון הוא אתר שביל מורשת הנשים של בוסטון.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* {{Find a Grave}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:קושמן, שרלוטה}}
[[קטגוריה:להט"ביות אמריקאיות]]
[[קטגוריה:שחקניות אמריקאיות במאה ה-19]]
[[קטגוריה:אמריקאיות שנולדו ב-1816]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1816]]
[[קטגוריה:אמריקאיות שנפטרו ב-1876]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-1876]]