הצגת המקור של הדף "קרב צליחת מעברות הירקון"

{{סכסוך צבאי
| מערכה =
| מלחמה = [[מלחמת העולם הראשונה]]
| תמונה = [[קובץ:A pontoon type bridge over the Wady el Auja-Hyarkon.PNG|250px|מרכז]]
| תאריך התחלה = [[20 בדצמבר]] [[1917]]
| תאריך סיום = [[21 בדצמבר]] 1917
| קרב לפני = [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה#המערכה על ירושלים ומרכזה של ארץ ישראל|הקרב על הפרצה]] (הקרב לפני ניסיון הצליחה הראשון)
| קרב אחרי = [[כיבוש יריחו (1918)|כיבוש יריחו]] (הקרב אחרי ניסיון הצליחה השני).
| מקום = משפך [[נחל הירקון]] ועד למקורותיו ב[[ראש העין]]
| תוצאה = צליחה ראשונה כשלה. צליחה שנייה צלחה והביאה לניצחון בריטי
| טריטוריות =
| עילה =
| קואורדינטות =
| צד ראשון = {{דגל|הממלכה המאוחדת||+}}{{ש}}{{דגל|אוסטרליה||+}}{{ש}}{{דגל|ניו זילנד||+}}
| מפקד ראשון = [[לוטננט-גנרל]] [[אדוארד באלפין]] {{ש}} [[מייג'ור גנרל]] [[ג'ון היל]]
| כוח ראשון = דיוויזיות הרגלים [[הדיוויזיה ה-52 (בריטניה)|ה-52]] ו[[הדיוויזיה ה-54 (בריטניה)|ה-54]], חילות פרשים, ארטילריה, הנדסה, ימיה וטייסת 113 מכנף 5
| צד שני = {{דגל|האימפריה העות'מאנית||+}}
| מפקד שני = [[בירינג'י פאריק]] (Birinci Ferik) {{ש}} [[ג'אואט צובאנל]] (Cevat Çobanlı).
| כוח שני = דיוויזיות הרגלים ה-3 וה-7, חטיבת פרשים צ'רקסית, וארטילריה
| הערות =
| מפה = {{מיקום מפורט בישראל|שם=[[גשר פונטון|גשר הפונטון]] למרגלות [[כיכר היל]]|כותרת=כן}}
| כיתוב = [[גשר פונטון|גשר הפונטון]] למרגלות [[כיכר היל]] שמתחו כוחות ההנדסה הבריטיים בין גדות הירקון במהלך 21 בדצמבר 1917
|צד ראשון-אבדות=102 הרוגים
|צד שני-אבדות=הרוגים ושבויים}}
בסוף [[1917]], במהלך [[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]], צלח [[חיל המשלוח המצרי (1916)|חיל המשלוח המצרי]] של הבריטים פעמיים את מעברות [[הירקון]]:
* ב-[[24 בנובמבר]] 1917 צלחה{{הערה|1=[http://com2.runboard.com/banzacresearch.f1.t711 תקציר] המבוסס על הפרק The New Zealanders and the Battle of Nahr el Auja - 24 November 1917 בספרו של '''Devils on Horses''' ,Terry Kinlook.}} בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדית (NZMR - New Zeland Mounted Rifles brigade) מ[[דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק]] של חיל המשלוח. [[מתקפת נגד]] עות'מאנית אילצה את התוקפים [[נסיגה והשהייה|לסגת]] אל עמדות פתיחת המתקפה בגדה הדרומית של הנהר.
* בלילה שבין [[20 בדצמבר|20]] ל-[[21 בדצמבר]] 1917 יצאה לפועל הצליחה השנייה כאשר [[הדיוויזיה ה-52 (בריטניה)|הדיוויזיה ה-52 הסקוטית]] בפיקוד [[מייג'ור גנרל]] [[ג'ון היל]] חצתה את מעברות הירקון ולכדה את העמדות העות'מאניות מצפון לו. יחידות חיל המשלוח הרחיבו אחיזתם מצפון לירקון עד צפונה ל[[שפיים]] של ימינו.

==רקע==
ב-[[31 באוקטובר]] [[1917]] הובקע קו ההגנה העות'מאני במסגרת [[קרב באר שבע]] (לאחר שתי מתקפות כושלות מוקדם יותר באותה השנה שנודעו כ[[קרב עזה הראשון]] ו[[קרב עזה השני]]). פריצת הקו אפשרה לצבא הבריטי לכבוש את העיר [[עזה]] במסגרת [[קרב עזה השלישי]] ולהתקדם במהירות לכיוון מרכז הארץ. עיקר המערכה עבר לכיוון [[ירושלים]] שאותה התעתד הגנרל [[אדמונד אלנבי|אלנבי]] לכבוש לפני חג המולד. מנגד הצבא העות'מאני ריכז את מירב המאמצים בהגנה על הדרך העולה מ[[חברון]] לירושלים תוך ניהול קרבות מאסף והשהייה בגזרת ה[[חוף]] ו[[השפלה]]. קרבות אלו זכו לכינוי, 'מרדף פלשת', ([[הקרב על גבעות מע'אר]], [[תחנת הרכבת נחל שורק|קרב ואדי צראר]], ו[[קרב עיון קרא]]). קרב ההשהיה העניק לנסוגים, שמצבת כוחותיהם נפלה מזו של חיל המשלוח, את פסק הזמן הדרוש לביסוס קו הגנה חלופי. המפקדה המשותפת הטורקית-גרמנית, שישבה ב[[נצרת]] החליטה לתקוע יתד בקרקע בקו שנמתח מ[[נהר הירקון]], במערב, ועד [[יריחו]], במזרח. מנגד אלנבי הורה לכוחותיו שבגזרת החוף טקטיקה המתרכזת בהעסקת הדיוויזיה הטורקית ה-8 וריתוקה לגזרה ובכך למנוע הסטת תגבורות טורקיות מהחוף לטובת המערכה על ירושלים וסביבתה.

==הזירה==
ב-16 ב[[נובמבר]] [[1917]] נכבשה יפו על ידי הבריגדה הניו זילנדית של [[דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק]], וכוחותיה התקדמו עד לגדה הדרומית של הירקון שהיה אז עדיין נהר במלוא עוצמת ספיקתו, שני רק לנהר [[הירדן]], ונחשב למכשול טבעי משמעותי. חיילי הבריגדה הניו זילנדית הרכובה התחפרו לאורך הנהר ואילו העות'מאנים התחפרו על רכסי הכורכר מצפון לירקון. המוצבים העות'מאנים בח'ירבת הדרה ([[רמת החייל]] של היום) ו[[שייח מוניס]] (רכס האוניברסיטה) שלטו באש ובתצפית על כל העורף הלוגיסטי הבריטי בואכה יפו, משכנה של מפקדת הגיס, ומזרחה לה, על הציר החיוני, יפו-[[רמלה]]-ירושלים, ועל [[לוד]], אותה תכננו הבריטים להפוך ל[[תחנת הרכבת לוד|צומת הרכבות המרכזי]] בארץ ישראל. יתרה מכך, הימיה הבריטית לא יכלה לעגון בנמל יפו כיוון שהייתה בטווח ה[[ארטילריה]] העות'מאנית. שליטה עות'מאנית באש ובתצפית על כל פיתחת הירקון, ו[[עמק איילון|עמק האיילון]] הצפוני הייתה עמדת פתיחה נוחה עבורם להתקפת נגד, שתהדוף את הבריטים לאחור ותבטל את השגי חודש נובמבר בגזרת החוף והשפלה עד כדי ערעור האחיזה [[כיבוש ירושלים בידי הבריטים|הבריטית בירושלים]]. לפיכך, כדי לשמר את הישגיהם, החליטו הבריטים שעליהם לצלוח את הירקון, ולהשתלט על רכסי הכורכר מצפון לו. הגנרל אלנבי בדוח רשמי הממוען לממוניו (מ-18 בספטמבר 1918) מתאר את הזירה כך:
{{ציטוט|תוכן=המכשול העיקרי טמון בחציית נהר אל עוג'ה (הירקון). הנהר עביר רק במקומות ספורים, וכל התקדמות אליו נשלטת מכיוון שייח מוניס וח'ירבת חדרה. במקומות אלו שתי שלוחות [של רכס הכורכר] נמתחות מצפון לדרום ומסתיימות בפתאומיות במדרונות תלולים שכמה מהם ניצבים כ-500 מטרים מהנהר.

לפני שהקורפוס ה-21 יוכל להגיע לייעדיו יהיה זה הכרחי שהתותחים יתקדמו עם חיל הרגלים. לפיכך שייח מוניס, ח'ירבת חדרה, והגבעות השולטות על הנהר חייבות להיכבש לפני התקדמות הכוח העיקרי במטרה למתוח גשרים מעל הנהר [ולהעביר את התותחים ביחד עם חיל הרגלים].

הקושי העיקרי טמון בהסתרת הכוח, הכנת רפסודות והבאת חומרים לבניית הגשר."|שפה=אנגלית|תוכן במקור="The chief obstacle lay in the crossing of the Nahr el Auja. This river is only fordable places, and all approaches to it are overlooked from Sheikh Muannis and Khubet Hadrah. At these places two spurs running from north to south terminate abruptly in steep slopes some 500 yards from the river.
Before the XXIst Corps could reach its final objectives, it was necessary that guns should move forward with the infantry. Consequently Sheikh Muannis, Khubet Hadra, and the high ground overlooking the river had to be captured as a preliminary to the general advance in order that bridges might be built.
The chief difficulty lay in concealing the collection and preparation of rafts and bridging material."}}

==הצליחה הראשונה==
ב-[[24 בנובמבר]] [[1917]] נערך ניסיון ראשון לצלוח את הירקון ולהשתלט על גבעות הכורכר. קדמה לצליחה הפגזת ריכוך לאורך כל חזית הירקון שנועדה להסוות את נקודת הצליחה המדויקת. הצליחה שהתרחשה ב[[שפך הירקון]], צלחה, ומוצבי העות'מאנים נלכדו על ידי חיילים מן החטיבה הרובאית הרכובה הניו זילנדית של [[דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק]]. בעקבותיהם ניסו יחידות רגלים ומקלענים מחטיבת הרגלים ה-161 של [[:en:54th (East Anglian) Infantry Division|הדיוויזיה ה-54]] של חיל המשלוח לבסס קו הגנה על הגדה הצפונית של הירקון, ואולם למחרת היום הצליחו כוחות עות'מאנים עודפים לפרוץ את קווי ההגנה ולכבוש מחדש את עמדותיהם. העות'מאנים לא ניסו לרדוף אחר הכוחות הנסוגים עד מעבר לנהר, ושני הצבאות שַבו והתבצרו משני עברי הנחל.

==היערכות חיל המשלוח המצרי==
אלנבי מיקם את מפקדת חיל המשלוח ב[[חוות שפון]] הטמפלרית מעט מערבית ל[[רמלה]] על אם הדרך יפו-ירושלים.
מפקדת [[הדיוויזיה ה-52 (בריטניה)|הדיוויזיה ה-52]] מן [[הקורפוס ה-21 (בריטניה)|הקורפוס ה-21]] של חיל המשלוח התמקמה ב[[תל אביב]]{{הערה|1=ב[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] 35, היום רחוב הרצל פינת [[רחוב לוינסקי]]}}. שלוש חטיבות הרגלים של הדיוויזיה ה-52 הסקוטית החליפו את חיילי הבריגדה הניו זילנדית בעמדות על הגדה הדרומית ונפרסו לאורך שישה ק"מ מ[[שפך הירקון]] לים ועד [[תל נפוליאון]] ב[[רמת גן]]. [[הדיוויזיה ה-54 (בריטניה)|הדיוויזיה ה-54]], מן הקורפוס ה-21, נפרסה מזרחה מדיוויזיה 52, וחטיבה 161 שלה עם כח ארטילרי התחפרו בגבעות רמת גן ו[[בני ברק]] ('גבעת הגפן', ו'גבעת סוקולוב'){{הערה|1=היכן שהיו ממוקמות אנטנות צבאיות של [[גלי צה"ל]]. במפות הבריטיות מכונה הגבעה, גבעה 255 או 'גבעת באלפין', על שמו של מפקד הגיס, [[אדוארד באלפין]]}}, של היום, ומזרחה להן מדרום לפרדסים של המושבה [[פתח תקווה]]. טייסת 113 של כנף 5 של [[הבריגדה הארצישראלית]], שתפקידה סיוע אווירי לכוחות הקרקע בהכוונה של אש ארטילרית מן האוויר, הפצצה, ירי מקלעים, מיסוך וקשר, חנתה במנחת [[שרונה (מושבה)|שרונה]].

חיל המשלוח נזקק לחומרי גלם ולשטח היערכות על מנת להרכיב את הציוד לצליחת הירקון, ולשטחי אימון בהפעלת הציוד. מכיוון, שהיה חשש כי המשמרות הטורקים שתצפתו, וסיירו לאורך הירקון, יגלו את ההכנות, הרחיק הפיקוד הבריטי של חיל המשלוח את זירת ההכנות וההצטיידות לצליחה עד המושבה [[טמפלרים (תנועה)|הטמפלרית]] [[שרונה (מושבה)|שרונה]], וזאת אף על פי שהטמפלרים, אזרחי [[האימפריה הגרמנית]] נחשבו נתיני אויב{{הערה|ב-[[1918]] אף הוגלו 850 מבין תושבי מושבות הטמפלרים הדרומיות ל[[מצרים]] שם הושמו במחנה מעצר}}. מתושבי המושבה נאספו עצים ושטיחים לבניית אסדות הצליחה. מהעצים נבנו סירות קלות, ורפסודות בצורת מסגרות עץ מרופדות. השטיחים שימשו להחרשת קולות את צעדי החיילים על גבי הרפסודות. באזור "באסה", צפונית ליפו, הייתה [[ביצה (סביבה טבעית)|בִּיצָה]]{{הערה|1=היום [[אצטדיון בלומפילד]]}} ושם התאמנו השייטים בהפעלת הציוד. אחרי אימונים אחדים, הוחבאו הרפסודות בפרדסי [[שרונה (מושבה)|שרונה]] עד ליום הנחיתה.

==היערכות הכוחות העות'מאניים==
חלקו המערבי של קו החזית בין כוחות חיל המשלוח המצרי וכוחות [[הצבא העות'מאני]] התייצב במהלך נובמבר 1917 לאורך הירקון. העמדות הטורקיות העיקריות בחלקו המערבי של הקו נפרסו מ[[תל רקית]] - בסיס המודיעין על רכס הכורכר מעל חוף תל ברוך, ב[[מערב]], עבור ב[[ג'ליל]], [[תל קסילה]], [[שייח' מוניס]] - שכונת [[רמת אביב]], שכונת 'גבעת הפרחים' ב[[נאות אפקה]] ב', ועד ח'ירבת הדרה - היום שכונת [[רמת החייל]], ב[[מזרח]].{{ש}}
המפקדה הקדמית הוקמה בכפר [[טירה (עיר)|טירה]]. בחזית היה גדוד 31 מחטיבת הפרשים ה[[קוזקים]], (חטיבה [[צ'רקסים|צ'רקסית]]) בסמוך לחוף, וממזרח לו גדודים 138 ו-161 מהדיוויזיות הרגליות הטורקיות ה-3 וה-7 של הארמייה ה-8. סוללות ארטילריה מוקמו ב[[תל רקית]] ובג'ליל.{{ש}}

==תוכנית הקרב==
גם הצליחה השנייה הייתה אמורה להיערך במתכונת הצליחה הראשונה דהיינו, צליחה לאור היום בחיפוי ארטילרי והתקפת מצח על העמדות הטורקיות. אולם, בשונה מן התכנון המקורי הציג מייג'ור-גנרל ג'ון היל, מפקד הדיוויזיה ה-52 עליה הוטלה משימת הצליחה, חלופה, בפני מפקדו, לוטננט-גנרל [[אדוארד באלפין]], מפקד הקורפוס ה-21. החלופה כללה [[מתקפת פתע]] לילית, שתביא את יחידות הסער של הדיוויזיה, בשקט מוחלט ללא סיוע ארטילרי, ובחסות מזג האוויר הסוער, לבסס ראשי גשר, ולהסתנן אל בין מוצבי האויב על מנת ללכדם בהפתעה. שליטה במוצבים החולשים על המעברות תאפשר ליחידות ההנדסה לפרוס גשרים ניידים, בביטחה יחסית, ולחצייה של עיקר הכח הדיוויזיוני שירחיב את ראשי הגשרים ויבסס השליטה בשטח עד להסרת האיום המיידי הטורקי על פיתחת הירקון ועמק האיילון הצפוני.

== הצליחה השנייה==
[[קובץ:A broken bridge which had spanned the Nahr Auja-Hayarkon.png|שמאל|ממוזער|250px|גשר הירקון ליד [[נחל הדר#ארכאולוגיה ושרידי אדם|טחנת הקמח פרוחיה]] צפונית לפתח תקווה שפוצצו העות'מאנים כאמצעי מנע לקראת הצליחה של הבריטים]]
בין שתי הצליחות פוצצו העות'מאנים את גִ'סְר אֶל-הַדָּאר ([[גשר]] שאון ה[[מים]]) - [[סכר]] האבן ב[[עשר טחנות]] ואת גשר הברזל מעל הירקון ליד טחנת הקמח 'פרוחיה' מצפון לפתח תקווה עליהם עברה [[דרך יפו-שכם]] ההיסטורית. הצליחה השנייה נערכה בחסות הלילה שבין 20 ל-21 בדצמבר 1917. בליל חורף גשום נעו שלוש החטיבות של הדיוויזיה ה-52, תוך שהן נושאות עמן את ציוד הצליחה ומתמודדות בקרקע בוצית וטובענית, ונפח מים ניכר בנהר, לעבר שלוש נקודות הצליחה שנקבעו לאורך הירקון. הפעם הופתעו הטורקים לחלוטין, ועל כך תעיד העובדה שעד בוקר חצו כל כוחות הרגלים של הדיוויזיה את הנהר, וביססו [[ראש גשר]] בחוף הצפוני של הירקון תוך שימוש בכידונים בלבד. במהלך 21 בדצמבר עסקו הרגלים בהתחפרות בעמדות הטורקיות שנלכדו בלילה, כוחות ההנדסה הבריטים בפריסת גשרים על הירקון תחת אש ארטילרית טורקית מכיוון המושבה פתח תקווה, כוחות הסיוע הארטילרי של הדיוויזיה ה-52 שחצו את הירקון על הגשרים שנפרסו נערכו לסיוע בהמשך ובערבו של היום התייצב קו החזית צפונה מהירקון, מ[[תל רקית]], במערב, עבור ב[[שייח מוניס]], גבעת הפרחים בשכונת [[נאות אפקה]] ב', בואכה תל א נוריה{{הערה|[http://www.park.co.il/park1/article/article/referance/56 צליחת הירקון] באתר חברת [[גני יהושע]], [http://www.tel-aviv.gov.il/Tolive/EcoCity/DocLib3/תל-נוריה.pdf סקר טבע עירוני – תל אביב-יפו, אתר 33, תל נריה]}} - הגבעה עליה עומד [[עירוני י"ד]] ב[[שיכון דן]], ח'ירבת הדרה היא [[רמת החייל]], ועד תל אל מוחמאר ([[תל קנה]]), במזרח. בלילה שבין 21 ל-22 בדצמבר תקפו יחידות מן הדיוויזיה ה-54 הבריטית את הגבעה המכונה, "Bald Hill", עמדה{{הערה|1=הגבעה הגבוהה בגוש דן, מתנשאת לרום של 94 מטרים, היום בתחום היישוב [[גת רימון]] ועליה בריכות מים של מקורות. גבעה 265 במפות הבריטיות}} נישאה מדרום למושבה פתח תקווה שחלשה על כל גוש דן והייתה זירת קרב במשך כל חודש דצמבר, וכבשו אותה. עם שחר יכלו התוקפים לדווח שהטורקים נסוגים מעמדותיהם בפרדסי המושבה פתח תקווה וכפר [[פג'ה]], ובהמשך היום נפלו המקומות הללו בנוסף לכפר [[רינתיה]] בידי הבריטים. ב-23 בדצמבר, בסיוע האווירייה והימיה שתקפו כוחות עותמאנים נסוגים, הרחיבו הבריטים את אחיזתם בגזרת החוף וכוח החוד הגיע עד צפונית לשפיים (היום בתחומי [[גן לאומי חוף השרון]]).

כך התייצב הנדבך המערבי של [[קו שתי העוג'ות]] עד ספטמבר 1918, מועד תחילת [[קרב מגידו|מתקפת מגידו]] של הגנרל אלנבי.

== עמודי הזיכרון לצליחת מעברות הירקון ==
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4">
קובץ:תמונה 1082.jpg|אנדרטת הצליחה ב[[תל כודאדי]] על יד [[שפך הירקון]] וברקע [[תחנת הכוח רדינג]]
קובץ:PHill003.jpg|אנדרטת הצליחה ב[[כיכר היל]]
קובץ:תמונה 1076.jpg|אנדרטת הצליחה ב[[רמת גן]] כפי שחודשה בשנת 1998
קובץ:A pillar erected near the place where the British Army 155th Brigade crossed the Wady el Auja.jpeg|אנדרטת הצליחה ברמת גן, כפי שהוקמה בשנת 1918, מבט ממערב למזרח
קובץ:שלט אנדרטת צליחת הירקון רמת גן.jpg|ממוזער|שלט אנדרטת צליחת הירקון בכניסה לשביל יונתן ברמת גן
File:כיתוב אנדרטת צליחת הירקון כיכר היל (3).jpg|thumb|כיתוב אנדרטת קרב צליחת מעברות הירקון [[כיכר היל]]
</gallery>

לאחר המלחמה החליט הגנרל היל להנציח את הצליחה באמצעות עמודי זיכרון שיוצבו בסמוך לכל אחת מנקודות הצליחה. עמודי השיש נלקחו מעתיקות [[קיסריה]], [[אפולוניה]] או [[אשקלון]]{{הערה|1=יש סתירה בין מקורות שונים}}. היל הביע את תקוותו כי יום 21 בדצמבר יהפוך ליום זיכרון וחג מקומי בתל אביב. בנוסף ביקש, שתאריך זה יהיה יום חופש לתלמידי בתי הספר ותושבי תל אביב יגיעו לביקור במצבות כדי לזכור את החיילים הסקוטים שנפלו. ההתחייבות נכתבה ונחתמה בפרוטוקול. בתחילת חודש נובמבר 1918, החליט ועד תל אביב לפנות לזאב ז׳בוטינסקי ולבקש ממנו לכתוב ״את ההיסטוריה של המצבה שהעמיד גנרל היל״, כמו כן הוחלט שבט״ו בשבט יִטְּעוּ ילדי בתי הספר עצים סביב המצבות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=מעוז עזריהו|שם=עיר זוכרת, מצבות ואנדרטאות בתל אביב|עמ=21-15|מקום הוצאה=חיפה|מו"ל=מוסד הרצל לחקר הציונות, אוניברסיטת חיפה|שנת הוצאה=2022}}</ref> על העמודים נחקקו כתובות זיכרון שציינו את חשיבות המקום בשפה האנגלית ובשפה ה[[עברית]],<ref name=":0" /> בניסוחו של [[זאב ז'בוטינסקי]] ובהשתדלותו של [[מאיר דיזנגוף]].

עמוד אחד הוצב מצפון ל[[שפך הירקון]] בתל כדאדי (תל שוני), אחד בראש גבעת [[כיכר היל]] והעמוד השלישי - המזרחי הוצב על יד עץ בודד, שגדל קרוב לגדת הירקון על דרך פתח תקווה שלימים הפכה לדרך אבא הלל ברמת גן, במרחק קטן מאצטדיון רמת גן. העץ הטיל את צילו על האנדרטה עד שנות ה-40 של המאה הקודמת אלא שאז פגע בו ברק והוא קרס.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=אילן גל-פאר|שם=״עמודי היל״ - האנדרטאות הבריטיות הראשונות|כתב עת=אריאל - כתב עת לידיעת ארץ ישראל|כרך=חוברת המאה של אריאל, 103-102|מו"ל=אריאל|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=אוגוסט 1994|עמ=78-67}}</ref> העמוד השלישי הוזנח והוסתר על ידי הצמחייה שגדלה וצמחה סביבו במשך השנים. בשנת 1996 החליטה עיריית רמת גן להעביר את האנדרטה למקום בולט יותר - צומת הרחובות אבא הלל - בן-גוריון, ולתכנן מחדש את סביבתה. עבודות ההעברה והשיקום הסתיימו בשנת 1998 וכללו מלבד העברת העמוד למקומו החדש, עבודות גינון, בניית מדרגות אבן העולות מן הרחוב אל עמוד הזיכרון, ריצוף הרחבה סביב העמוד, התקנת תאורה והוספת שלושה שלטים מאחורי האנדרטה בהם הסבר על המבצע ומשמעותו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.infocenters.co.il/krinizi/notebook.asp?lang=HEB&dlang=HEB&module=search&page=criteria&rsvr=all&param=%3Crsvr_ser%3E@@all%3C/%3E%3Csearch_type%3Eglobal%3C/%3E%3Cuppernav%3Eglobal%3C/%3E%3Cdlang%3EHEB%3C/%3E%3Cnrsvr%3EN%3C/%3E%3Csort%3ERE@A%3C/%3E%3Cdispq%3E1z3z%D7%90%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%98%D7%AA%20%D7%94%D7%99%D7%9C%3C/%3E%3Ces_query_reuse_id%3E3%3C/%3E%3Cquantity%3E10%3C/%3E%3Cstart_entry%3E1%3C/%3E%3Cnum_of_items%3E227%3C/%3E%3Cquery_index%3E@global%3C/%3E%3Cthumb%3E0%3C/%3E%3Csmode%3Edts%3C/%3E%3Cnob%3E-1%3C/%3E%3Cbook_id%3E17884%3C/%3E%3Cview%3Erecords%3C/%3E&param2=%3Cnvr%3E1%3C/%3E%3Csearch_type%3Eglobal%3C/%3E%3Cnob%3E0%3C/%3E&site=krinizi|כותרת=IDEA - ALM : אנדרטת היל - נחל הירקון, 09.1996 - 06.1998 (מקור)|אתר=www.infocenters.co.il|תאריך_וידוא=2023-08-02}}</ref>. לאחר חנוכת [[שביל יונתן]] לזכרו של יונתן גרוס, הוצב בכניסה לשביל שלט המסביר את הרקע להקמת האנדרטה.
{| border="1"
|+ '''הכתובות על עמודי הזיכרון'''
! מיקום המצבה
! התוכן החרוט על עמוד השיש
|-
| ב[[שפך הירקון]] - [[תל כודאדי]]
| "בלילה אור לז' טבת התרע"ח (21 בדצמבר 1917) עברה ה[[בריגדה]] 157 של הדיוויזיה ה-52 את המעברה הזאת ולכדה את העמדות הטורקיות שממולה". (מדובר בעמדות בתל רקית, היום - בסיס ה[[חיל המודיעין|מודיעין]] על רכס ה[[כורכר]] מעל [[חוף תל ברוך]]).
|-
| ב[[כיכר היל]]-בצפון הישן של תל אביב
| "בלילה אור לז' טבת התרע"ח (21 בדצמבר 1917) עברה הבריגדה 156 של הדיוויזיה 52 (לאולנד) במקום הזה את הנהר, על גשרים קלים ורפסודת ולכדה את העמדה הטורקית שייח' מוניס". (היום - [[רמת אביב]]).
|-
| בסוף רחוב אבא הלל - במערב [[רמת גן]]
| "בלילה אור ליום ו' טבת שנת התרע"ח [21 בדצמבר 1917] עברה הבריגדה ה-155 של הדיוויזיה ה-52 (לוּלנד) את הירקון במקום הזה, על ידי רפסודות וגשר-קל וכבשה את העמדות התרכיות בח[רבת] חדרה"{{הערה|1=זהו, ככל הנראה, המופע הכתוב הראשון בו שובש שם המקום ל'חרבת חדרה'. חקלאי שייח' מוניס שעיבדו אדמות במקום כינו אותו 'הדרה', הגשר הסמוך על הירקון בעשר טחנות נקרא, ג'יסר אל הדאר, ומשום מה, בכתבי חוקרי המקום, היהודים, הוא מכונה, 'חדרה'. במפות הבריטיות, מפת ה[[PEF]] לדוגמה, המקום מכונה Hadrah אולם לא ניתן לשלול ש-H כיסתה על העדרה של הח' בשפתם ולאו דווקא לרמז על ה'}}. (היום - [[רמת החייל]]).
|}

==לקריאה נוספת==
* מנחם תלמי, ״רפסודות על הירקון״, עט ועדשה, '''מעריב''', 14 מרץ 1965, עמ׳ 8.
* ערן תירוש, ״הלחימה במבואות יפו וצליחת הירקון״, בתוך: '''הלחימה במבואות יפו וצליחת הירקון במלחמת העולם הראשונה בארץ-ישראל''', עורך: עזרא פימנטל ; עורך שותף: אבי נבון, בהוצאת העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, קיבוץ דליה: מערכת, 2010, עמ׳ 22-6.
* ג'ון גריינג'ר, "'''הלחימה על ארץ ישראל-1917'''", בן שמן: הוצאת [[מודן הוצאה לאור|מודן]] והמעבדה התפיסתית ב[[אגף המבצעים]], [[2012]].
* [[ערן דולב]], '''אלונקה על גב גמל''', תל אביב: [[מערכות]] ו[[הוצאת מודן]], [[2017]].
<div style="direction: ltr;">
* Kinloch, Terry, '''Devils on horses''', in the words of the Anzacs in the Middle East 1916-19, foreword by Christopher Pugsley, Auckland : Exisle, 2007.
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
[http://www.iwm.org.uk/collections/item/object/1060022573 תעוד הקמת הגשר על הירקון לאחר הצליחה השנייה], למרגלות [[כיכר היל]], סרטון באתר מוזיאון המלחמה האמפריאלי הבריטי.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה}}

[[קטגוריה:קרבות מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל|ירקון]]
[[קטגוריה:קרבות אוסטרליה במלחמת העולם הראשונה|ירקון]]
[[קטגוריה:קרבות הממלכה המאוחדת במלחמת העולם הראשונה|ירקון]]
[[קטגוריה:קרבות ניו זילנד במלחמת העולם הראשונה|ירקון]]
[[קטגוריה:נחל הירקון]]