הצגת המקור של הדף "פורטל:שבת ומועדי ישראל/מידע על מועדי ישראל/תענית אסתר"

<!-- נא לא לערוך את הדף, אלא לשם תיקון טעיות כתיב וכדומה -->
{| style="padding: 5px; border-color: #AAAAAA; border-style: solid; border-width: 1px; background-color: #{{#בחר:{{יום נוכחי}}
|1=FFFFFF
|2=FFFFCC
|3=CCFFFF
|4=CCFFCC
|5=99FFFF
|6=99FFCC
|7=FFFF99
|8=CCFF99
|9=99FF99
|10=FFFF33
|11=FFCCFF
|12=CCCCFF
|13=FFCCCC
|14=CCCCCC
|15=99CCCC
|16=99CCFF
|17=99CC99
|18=FFCC99
|19=CCCC66
|20=99CC66
|21=CC99FF
|22=9999FF
|23=FFFFCC
|24=FFFF99
|25=CCFF99
|26=99CCCC
|27=FF0000 
|28=CCFFFF
|29=CCCC00
|30=9966FF
|31=996666
}};"
|-
|
{| align="left" style="background-color: transparent; border-color: #AAAAAA; border-style: solid; border-width: 1px;"
|}
[[קובץ:Esthermillais.jpg|250px|שמאל|אסתר המלכה]]

'''תענית אסתר''' הוא שמו של [[יום]] [[צום]] ו[[תענית]] ב[[דת]] ה[[יהדות|יהודית]]. בדרך כלל יום צום ותענית זה חל ב[[י"ג באדר]] ([[ערב]] [[חג]] ה[[פורים]]). ככלת כל רוב ימי הצום (למעט ימות צום [[יום הכיפורים]] ויום צום [[עשרה בטבת]]) כשכל יום תענית וצום זה ב[[שבת]] מקדימים אותו ל[[יום חמישי]] דהיינו לתאריך [[י"א באדר]]. יום הצום הזה חל לזכר צומם של כל אנשי [[העם היהודי]] [[תקופה|בימי]] [[מרדכי היהודי]] ו[[אסתר המלכה|אסתר]]. מטרת הצום על-פי ה"[[משנה ברורה]]" היא "כדי לזכור שהשם יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ד' בכל לבבו כמו שעשה בימים ההם".

המנהג המורה לצום בי"ג ב[[אדר]] לא מוזכר ב[[תנ"ך]] או ב[[תלמוד]] כלל אך הוא מופיע לראשונה ב[[ספרות]] ה[[גאונים]]. ב[[מגילת אסתר]] מוזכרת התענית שיזמה [[אסתר המלכה]] בחודש [[ניסן]] עם היוודע גזירת [[המן]] אשר שמה המטרה ל[[השמדה|השמיד]] את כל בני ה[[עם]] היהודי, באומרה של אסתר ל[[דוד]]ה מרדכי ב[[פסוק]]: 
{{ש}}
{{ש}}
{{ציטוטון|לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי וְאַל תֹּאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלשֶׁת יָמִים לַיְלָה וָיוֹם גַּם אֲנִי וְנַעֲרֹתַי אָצוּם כֵּן}}. 
{{ש}}
{{ש}}
יש הסוברים כי טעם התענית בצום זה הוא שמכיוון שעל-פי ה[[הלכה]] היהודית קיים [[איסור אכילה|איסור לצום]] ב[[חודש]] [[ניסן]], תיקנו [[חכמי ישראל|חכמים]] להתענות בחודש אדר. (חודש אחד [[טרם]] חודש ניסן). לפי סברה נוספת גם בזמן המגילה צמו היהודים בי"ג באדר ביום בו [[מלחמה|נלחמו]] ב[[אויב]]יהם. לזכר צום זה נתקנה תענית אסתר, ואף-על-פי שהתענית עצמה לא מפורשת ב[[מגילת אסתר]] ניתן להניח שוודאי צמו ו[[תפילה|התפללו]] ה[[יהודים]] ביום זה.

ב[[הלכה]] נפסק שתענית אסתר קלה משאר תעניות ולכן במקרים מסוימים ניתן להימנע מהצום.

הלכות יום תענית וצום זה נוהגות לקיים את זמן הצום מ[[עלות השחר]] ([[הנץ החמה]]) ועד [[שקיעת החמה]] ([[צאת הכוכבים]]) וכי אין לצום ב[[שעה|שעות]] ה[[לילה]] למעט בערי הפרזות אשר שם נקראת מגילת אסתר במוצאי התענית ולכן אסור לאכול עד סיום קריאת המגילה. הלכה נוספת אומרת כי אם [[פורים]] חל ב[[יום ראשון]] בשבוע מקדימים את תענית אסתר ליום חמישי, כיוון שאסור להתענות ב[[שבת]] (מכיוון שהדבר ידחה את [[מצווה|מצוות]] [[עונג שבת]]).

התפילה ביום צום ותענית אסתר כדין הצומות הקלים. כאשר תענית אסתר סמוכה לפורים ב[[תפילת מנחה]] אין אומרים [[תחנון]] ותפילת "[[נפילת אפיים]]" בשעת [[תפילת מנחה]]. בנוסף לכך [[נשים]] [[הריון|הרות]] או נשים שטרם חלפו 24 חודשים מ[[לידה|לידתן]] פטורות מהצום וכן גם [[חתן]] או [[חתונה|כלה]] שטרם הסתיימו [[ימי משתה|ימי המשתה]] שלהם (לרוב שבוע אך ישנם הנוהגים גם פחות). הלכות לגבי צום של [[מוהל]] ו[[הורים|הורי]] [[תינוק]] ש[[ברית מילה|נימול]] ביום תענית אסתר שנוי במחלוקת. ה[[רמ"א]] אוסר אך רבים מתירים, למעשה, רוב בציבור מתייעץ עם [[רב]]. וכן, דיניהם של ה[[חולה|חולים]] קלים יותר משאר הצומות וגם כאן לרוב יש להתייעץ עם רב או [[רופא]].

♦ '''[[תענית אסתר|לקריאה בערך המלא]]'''