הצגת המקור של הדף "עובר ירך אמו"

[[קובץ:Placenta_system.svg|ממוזער|איור של עובר ברחם אמו.|230px]]
'''עובר ירך אמו''' הוא כלל [[תלמוד]]י, לפיו [[עובר]] נחשב כחלק מגוף אמו ואין להחשיבו כגוף נפרד. משמעות הביטוי היא שעובר שווה במעמדו ל[[ירך]] אמו, כלומר כאילו היה איבר מאיבריה. הכלל נתון במחלוקת בין [[רבי יוחנן]] הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין [[רבא]] הפוסק שעובר ירך אמו. בפסקאות שלהלן יובאו מקרים שבהם פסק ההלכה תלוי בשאלה זו.

==ייחוס משפחתי==
ב[[מסכת יבמות]] דנה הגמרא{{הערה|שם=יבמות עח |{{בבלי|יבמות|עח|א}}.}} בנוגע לציווי התורה כי עד שלושה דורות נאסר לזרעו של [[מצרים|מצרי]] [[נישואין|להינשא]] עם [[יהודי]] כשר.{{הערה|מותר להם להינשא עם מצרי פסול נישואין כמוהם, או עם [[ממזר]].}} השאלה בהקשר זה היא מי נחשב לדור שני ומי נחשב לדור שלישי. הספק עולה לגבי צאצא לעם המצרי, שאביו נחשב לדור שני{{הערה|מכיוון שאביו של אותו אב היה מצרי שהתגייר.}} ואמו נחשבת לדור ראשון,{{הערה|כלומר, מצרית שהתגיירה.}} ונשאלת השאלה האם אותו צאצא נחשב לדור שלישי על פי ייחוס אביו או לדור שני על פי ייחוס אמו. ההכרעה על פי הכלל "עובר ירך אמו" היא שהצאצא נחשב לחלק מגוף אמו, וכיוון שכך, יש לייחס אותו אחר אמו בנושא זה ולהחשיבו כדור שני ולא כדור שלישי.{{הערה|וראו ב[[אבני מילואים]] [[יורה דעה]] סימן ד' שהקשה, אם עובר ירך אמו, למה לא נייחס אותו כדור ראשון, וכאמו, עיין שם מה שתירץ.}}

ה[[רמב"ם]] מפרש שבין כך ובין כך ברור שיש להתחשב בייחוס האב, והשאלה היא רק אם הכלל של "עובר ירך אמו" אומר שיש להתחשב '''גם''' בייחוס האם.{{הערה|ראו ב{{רמב"ם|איסורי ביאה|יב|כ|ספר=קדושה}}: הלכה כמצרית מעוברת שנתגיירה בנה שני. מצרי שני שנשא מצרית ראשונה או מצרי ראשון שנשא מצרית שנייה הולד שני שנאמר בנים אשר יולדו להם הכתוב תלאן בלידה.}} לעומת זאת, ה[[רמב"ן]] סבור שאם עובר ירך אמו, יש להתחשב רק במצב האם, ואם האם נחשבה כדור שני למצרים, יהיה דין הוולד כדור שלישי המותר בנערה מהעם היהודי, גם אם האב הוא דור ראשון. לפי הסבר ה[[חזון איש]],{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14331&hilite=c67a4fa0-152b-4e26-9bad-9526b7751ae2&st=עובר+ירך+אמו&pgnum=33 בחידושיו על אבן העזר].}} הלידה מרחקת את הוולד בדור נוסף, כך שבכל מקרה מכיוון שהוולד נחשב לפני הלידה לחלק מאמו, הלידה מרחקת אותו בדור נוסף, ואין מתחשבים ביחוס האב.

מסקנת הגמרא שם היא שעובר אינו נחשב ירך אמו, כפי שפסק [[רבי יוחנן]].

==קרבן חטאת==
אדם המפריש בהמה מעוברת ל[[קרבן חטאת]], אם עובר ירך אמו - הוא לא נחשב לישות עצמאית, ולכן הוא עצמו אינו נחשב לקרבן חטאת ואינו כשר להקרבה, וכאשר נולד דינו למיתה כדין ולד חטאת. לעומת זאת, לפי רבי יוחנן הסובר שעובר אינו ירך אמו, הבהמה כשרה לכאורה להקרבה. לפי דעה אחרת בשמו של רבי יוחנן, למרות שעובר ירך אמו, אסור להקריבו, שכן ישנו פסוק מיוחד המורה על כך שאסור להקריב בהמה שנולדה לבהמה שהיא קרבן חטאת.{{הערה|שם=יבמות עח}}

==טבילה לשם גירות==
שאלה נוספת התלויה אם עובר הוא ירך אמו, היא בנוגע לאשה מעוברת שהתגיירה. לפי הדעה שעובר הוא ירך אמו, נמצא שאין על העובר להתגייר בנפרד, ודי בכך שאמו התגיירה וטבלה. אבל אם עובר הוא לא ירך אמו, לכאורה עליו להתגייר בנפרד ואין די בטבילת אמו. למסקנת הגמרא, אף על פי שעובר לאו ירך אמו, די בכך שאמו טובלת ב[[מקווה]] לשם גירות בעודו בבטנה, שכן טבילה זו נחשבת לטבילה עבור העובר, וגוף אמו אינו נחשב לחציצה בינו לבין מי המקווה, שכן חציצה היא רק כאשר גוף זר חוצץ בין הגוף הטובל לבין מי המקווה, ואילו העובר - כך הוא חי - בבטן אמו, וכך הוא דרך טבילתו.

==מזיק וניזק==
{{ערך מורחב|מזיק וניזק}}
ב[[ארבעה אבות נזיקין|דיני מזיק]], ישנה שאלה הלכתית הקשורה בעובר ירך אמו: המדובר ב[[פרה]] מעוברת שנגחה [[בקר הבית|שור]], והעובר שייך לאדם אחר מאשר הפרה. אם עובר ירך אמו, יש לבעל השור זכות לגבות את מלא התשלום עבור ההיזק, מגופו של העובר - גם על חלקה של הפרה, מכיוון שהם נחשבים לגוף אחד.{{הערה|שם=ב"ק מז|{{בבלי|בבא קמא|מז|א|מפרש=תוספות}}.}}

==טריפה==
לעומת זאת, בענייני טריפה, גם אם עובר הוא ירך אמו, אין הוולד נחשב לטריפה, כך שאם שחטו את אמו הטריפה, הוא מותר באכילה אגב אמו כדין [[בן פקועה]] ואינו נחשב לטריפה. שכן איסור טריפה הוא רק על הגוף עצמו שנטרף ונחשב כמת כיון שאינו יכול לחיות במשך שנה, ואילו גוף העובר יש לו חיות עצמית, ולכן דינו בנושא זה אינו קשור לאמו.{{הערה|{{בבלי|חולין|עה|א}}, על פי הסבר ה{{בבלי|בבא קמא|מז|א|מפרש=תוספות}}.}}

==רובע ונרבע==
התורה אוסרת להקרבה בהמה ש[[ביאה|נרבעה]] וקויימו בה יחסים על ידי אדם. אם הייתה הבהמה מעוברת, אסור גם הוולד בהקרבה, זאת גם לפי הדעה האומרת שהוא לא נחשב כחלק מגוף אמו, לפי דעתו של [[רבא]], שכן הוא נהנה מהרביעה באופן נפרד.{{הערה|שם{{הבהרה|איפה?}}.}} באופן דומה, וולד של בהמה שנגחה בהמה אחרת אסור להקרבה גם לפי הדעה שעובר אינו ירך אמו, שכן גם העובר היה בגוף שביצע נגיחה, בין אם הוא ירך אמו ובין אם לא.{{הערה|{{בבלי|תמורה|ל|ב}}, {{בבלי|סנהדרין|פ|א}}.}}

בדעתו של [[רב נחמן]] נחלקו [[רב הונא בר חיננא]] הסובר שלפי רב נחמן תלויה הלכה זו בכלל עובר ירך אמו או לא, ובין [[רבא]] שסבור שגם אם עובר אינו ירך אמו - הוא אסור מהסיבה המוזכרת.{{הערה|{{בבלי|תמורה|ל|ב}}.}} מסקנת הגמרא היא כרבא, ומסקנא זו מובאת בכמה ממסכתות הש"ס.{{הערה|{{בבלי|עבודה זרה|מו|ב}}, {{בבלי|תמורה|כה|א}} ועל פי הסבר ה[[תוספות]] בבבא קמא שם.}}

==פסק ההלכה==

הכלל נתון במחלוקת בין [[רבי יוחנן]] הסובר שעובר אינו נחשב לחלק מאמו, ובין [[רבא]] הפוסק שעובר ירך אמו, ולפי דעת ה[[תוספות]], כן נפסק להלכה,{{הערה|שם=ב"ק מז}} וכן פוסק [[הגר"א]]{{הערה|אבן העזר סימן ד'}} לעומת זאת דעת [[רבינו תם]] ב[[מסכת סנהדרין]] היא כרבי יוחנן.

פרשני ה[[רמב"ם]] עמלים להבין את שיטת הרמב"ם, שכן הרמב"ם פוסק:{{הערה|{{רמב"ם|עבדים|ז|ה|ספר=קנין}}.}} שהכותב לשפחתו המעוברת הרי את שפחה וולדך בן חורין לא אמר ולא כלום שזה כמי שמשחרר חציה, ומכאן לכאורה נראה שההלכה נפסקת כרבא, כך גם פוסק הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם|נזקי ממון|ט|א|ספר=נזקים}}.}} שבהמה מעוברת שהזיקה גובה חצי נזק ממנה ומולדה מפני שהוא מגופה. כך גם לעניין קרבן חטאת.{{הערה|ראו לעיל בפסקה הנדרשת.}}

ובמקום אחר פסק הרמב"ם{{הערה|{{רמב"ם|פסולי המוקדשין|ד|ו|ספר=עבודה}}.}} כרבי יוחנן, שהמפריש חטאת מעוברת וילדה הרי הוא כמפריש שתי חטאות, כדי שהאחת תשמש כ[[אחריות נכסים]] לשנייה, ובמקרה שתאבד האחת יקריבו את השנייה.

== ראו גם ==
{{קישורי פורטל|יהדות|רפואה}}
*[[מעמד העובר בהלכה]]

==קישורים חיצוניים==
* {{אנצ תלמודית}}
* {{אנצ דעת|747|עובר}}
* {{אנציקלופדיה הלכתית רפואית|עובר}} {{קישור שבור}}
* {{ויקישיבה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כללים ועקרונות בהלכה]]
[[קטגוריה:היריון ולידה בהלכה]]