הצגת המקור של הדף "לסלו השני, מלך הונגריה"

{{מנהיג
| שם בשפת המקור = II. László magyar király
| תפקיד1 = {{תפקידים מוויקינתונים}}
}}
'''לסלו השני, מלך הונגריה''' (ב[[הונגרית]]: '''II. László magyar király''', ב[[קרואטית]] וב[[סלובקית]]: '''Ladislav II.'''{{כ}}; [[1131]] – [[14 בינואר]] [[1163]]) היה מלך הונגריה וקרואטיה בין [[1162]] ל-1163, לאחר שגזל את הכתר מאחיינו, [[אישטוואן השלישי, מלך הונגריה|אישטוואן השלישי]].

לסלו קיבל את התואר דוכס בוסניה מאביו, [[בלה השני, מלך הונגריה]], בגיל שש, אך מעולם לא שלט במחוז. במקום זאת, בסביבות [[1160]], הוא הלך בעקבות אחיו הצעיר, אישטוואן, והתיישב ב[[קונסטנטינופול]], אך שניהם היו אמורים לחזור להונגריה לאחר מות אחיהם הבכור, [[גזה השני, מלך הונגריה]], ב-[[1162]]. חזרתם נתמכה על ידי [[קיסרי האימפריה הביזנטית|הקיסר הביזנטי]] [[מנואל הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית|מנואל הראשון קומננוס]], שהשתמש בשובם בניסיון להרחיב את שלטונו על הונגריה. בתחילה, תכנן הקיסר לסייע לאישטוואן הרביעי בכיבוש כס המלכות, אך הלורדים ההונגרים היו מוכנים לקבל את לסלו כמלך רק נגד בנו של גזה השני המנוח, אישטוואן השלישי.

למרות שהתומך המושבע של האחרון, לוקאס, הארכיבישוף של אסטרגום, סירב להכתיר את לסלו ו[[נידוי (נצרות)|נידה]] אותו, הוא הוכתר על ידי מיקו, הארכיבישוף של קאלוצ'ה, ביולי 1162 אך מת תוך שישה חודשים מ[[הכתרה|הכתרתו]].

== ביוגרפיה ==
=== ראשית חייו ===
[[קובץ:Chronicon_Pictum_P113_Az_aradi_véres_gyűlés.JPG|טקסט=The King and the Queen sit on the throne while a soldier beheads noblemen|ימין|ממוזער|232x232 פיקסלים| הוריה של בלה {{קו מפריד}} [[בלה השני, מלך הונגריה]] והמלכה [[ילנה מראשקה, מלכת הונגריה|ילנה מראשקה]] {{קו מפריד}} בעצרת [[ארד (עיר)|ארד]] בשנת 1131 (מתוך [[הכרוניקה המאוירת]])]]
לסלו נולד בשנת [[1131]], והיה בנם השני של המלך [[בלה השני, מלך הונגריה|בלה העיוור]] ואשתו, [[ילנה מראשקה, מלכת הונגריה|ילנה מראשקה]]. חודשים ספורים לאחר לידתו, לקחה אותו אמו ואת אחיו הבכור, [[גזה השני, מלך הונגריה|גזה]], לאספה שהתקיימה ב[[ארד (עיר)|ארד]], בה נטבחו הברונים שנחשבו אחראים לעיוור המלך בהוראת המלכה.

צבאו של בלה השני פלש לבוסניה ב-[[1136]], אותה הנציח באימוץ התואר מלך ראמה על שם נהר קטן. בשנה שלאחר מכן, מינה המלך את לסלו לדוכס בוסניה באספת הפרלטים והברונים ב[[אסטרגום]]. עם זאת, לסלו מעולם לא שלט באופן אישי בשטח והממשל היה בפיקוח של ה[[שליטי בוסניה|באן]], שמונה או נבחר.

בלה השני מת ב-[[13 בפברואר]] [[1141]] ובנו הבכור ירש אותו, אחיו הבכור של לסלו, [[גזה השני, מלך הונגריה|גזה השני]]. ''[[הכרוניקה המאוירת|Illuminated Chronicle]]'' כותב שבתקופת שלטונו המלך גזה "העניק הכנסות דוכסיות לאחיו",<ref>''The Hungarian Illuminated Chronicle'' (ch. 167.121), p. 139.</ref> לסלו ואחיו הצעיר, אישטוואן, בשנה לא מוגדרת, למרות שלפי ההיסטוריון באלינט הומן, זה קרה בשנת [[1146]]. החוקרים פרנץ מאק וג'ולה קריסטו טוענים ששני הדוכסים קיבלו מענק זה רק בסביבות [[1152]], כאשר המלך מינה את בנו, אישטוואן, ליורשו.

אחיו הצעיר של לסלו, אישטוואן, קשר קשר נגד המלך גזה אך נכשל ב-[[1156]] או [[1157]]. אישטוואן חיפש תחילה מקלט ב[[האימפריה הרומית הקדושה|אימפריה הרומית הקדושה]], אך לאחר מכן ברח ל[[האימפריה הביזנטית|אימפריה הביזנטית]]. לסלו הלך אחריו וגם התיישב ב[[קונסטנטינופול]] בסביבות [[1160]].

=== גלות ===
מקורות בני זמננו חולקים על סיבת עזיבתו של לסלו לקונסטנטינופול. לפי ג'ון קינאמוס, גם אישטוואן וגם לסלו "הפכו לשנואים ביותר"<ref>''Deeds of John and Manuel Comnenus by John Kinnamos'' (5.1), pp. 154–155.</ref> כלפי המלך גזה לאחר שהתקוטטו עמו.  מצד שני, [[ניקטאס כוניאטס]] כתב שלסלו "ערק למנואל, לא כל כך בגלל שגזה אהב אותו פחות ממה שהוא צריך או שהוא חשש מזימה מצד אחיו, אלא יותר בגלל שהוא היה מוקסם"<ref name="Choniates_4.126">''O City of Byzantium, Annals of Niketas Choniates'' (4.126), p. 72.</ref> על ידי קבלת הפנים החיובית של אישטוואן על ידי הקיסר.

גזה השני מת ב-[[31 במאי]] [[1162]] ובנו ירש את מקומו, [[אישטוואן השלישי]] בן ה-15. עם זאת, הקיסר מנואל, ש"שם ערך גבוה לשליטת העל של הונגריה", על פי בן זמנו ג'ון קינמוס, החליט להתערב בשם שני אחיו של המלך המנוח, וקבע כי "זה חוק בקרב ההונגרים כי הכתר עובר תמיד לאחי המלך שנותרו".<ref>''Deeds of John and Manuel Comnenus by John Kinnamos'' (5.1), p. 154.</ref> בתחילה, תכנן הקיסר לסייע לצעיר מבין שני האחים, אישטוואן, כטוען לכס המלכות. בשוחד על ידי שליחי הקיסר מנואל, רוב הלורדים ההונגרים היו מוכנים להדיח את המלך הצעיר, אך במקום אישטוואן, שאותו ראו כבובה של הקיסר, נבחר לסלו להיות המלך. שישה שבועות לאחר הכתרתו של אישטוואן השלישי הצעיר, תומכיו כיתרו אותו ב[[קאפובאר]] ואילצו אותו לעזוב את הונגריה ולחפש מקלט ב[[דוכסות אוסטריה|אוסטריה]].
{{ציטוט|הקיסר... הגיע למסקנה שיש צורך לסייע [לאחיו של לסלו, אישטוואן], על ידי שימוש בכוח רב יותר. הוא יצא מ[[סרדיקה]] וכשהגיע לאזור ה[[דנובה]] הסמוך ל[[בראניצ'בו (גולובק)|בראניצ'בו]] ו[[בלגרד]] שלח את אחיינו [[אלקסיוס קונסטוסטפנוס]] עם כוח מזוין ל[אישטוואן]. לאחר ששלטו בכרמון, הם עשו הכל כדי להבטיח את כס המלוכה, ניצחו במתנות את החזקים מבין ההונגרים, פיתו אותם בחנופה והסיתו אותם בהבטחות הגדולות ביותר; עם זאת, הדבר היחיד שהם השיגו היה שההונגרים קיבלו את לסלו כשליטם.|מקור=[[ניקטאס כוניאטס]]<ref>''O City of Byzantium, Annals of Niketas Choniates'' (4.127), pp. 72–73.</ref>}}

=== שלטונו ===
לסלו הוכתר כמלך ביולי [[1162]]. הטקס בוצע על ידי מיקו, הארכיבישוף של קאלוצ'ה, שכן הארכיבישוף של אסטרגום, לוקאס, היה נאמן לאישטוואן השלישי וראה בלסלו כגזלן. הארכיבישוף לוקאס [[נידוי (נצרות)|נידה]] את לסלו, אך נעצר ונכלא בתמורה.

על פי הכרוניקה של היינריך ממיגלן, לדיסלאוס העניק שליש מהממלכה לאחיו, אישטוואן, ואת התואר דוכס. קינאמוס כתב כי לסלו העניק לאחיו את התואר ''אורום'' ("אדוני") שכן "בין ההונגרים, פירוש השם הזה הוא מי שיירש את כס המלוכה".<ref>''Deeds of John and Manuel Comnenus by John Kinnamos'' (5.1), p. 155.</ref> לסלו ניסה להתפייס עם מתנגדיו ושחרר את הארכיבישוף לוקאס ב[[חג המולד]] לבקשת ה[[אפיפיור]] [[אלכסנדר השלישי (אפיפיור)|אלכסנדר השלישי]]. עם זאת, הארכיבישוף לא נכנע לו והמשיך לתמוך באישטוואן השלישי, שחזר להונגריה וכבש את [[ברטיסלאבה|פרסבורג]] (ברטיסלבה כיום ב[[סלובקיה]]). לסלו לא תקף את אחיינו בפרסבורג, אלא שוב כלא את הארכיבישוף לוקאס.

לסלו "גזל את הכתר במשך חצי שנה",<ref>''The Hungarian Illuminated Chronicle'' (ch. 169.121), p. 139.</ref> על פי [[הכרוניקה המאוירת]] ומת ב-[[14 בינואר]] [[1163]]. הוא נקבר בבזיליקת [[סקשפהרוואר]].

== אילן יוחסין ==
{{עץ משפחה לאדם אחד
| שם = לסלו השני, מלך הונגריה
| אמא = [[ילנה מראשקה, מלכת הונגריה]]
| אבא = [[בלה השני, מלך הונגריה]]
| סבא מצד אבא = [[אלמוש, דוכס קרואטיה]]
| סבתא מצד אבא = פרדסלבה מקייב
| סבא מצד אמא = [[אורוש הראשון, הנסיך הגדול של סרביה]]
| סבא רבא 1 = [[גזה הראשון, מלך הונגריה]]
| סבתא רבתא 1 = סופיה
}}
נראה שלסלו היה אלמן כשהגיע ל[[קונסטנטינופול]] בשנת [[1160]] לערך, אך גם שמה של אשתו ומשפחתה אינם ידועים. לסלו "יכול היה להתחתן עם אישה מדם מלכותי"{{הערה|שם=Choniates_4.126}} בקונסטנטינופול, לפי צ'וניאטס. אולם, ממשיך צ'וניאטס, לסלו "נמנע מנישואים כדי שלא ישכח לחזור לארצו ובכך להרוס את ענייניו הפנימיים, מוקסם מכישוף של אישה".<ref name="Choniates_4.126" /> בתו של לסלו, מרי הייתה נשואה לניקולס מיקלה, בנו של [[ויטאלה מיקלה השני]], [[דוכס ונציה|דוג'ה ונציה]].

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אנשים שנודו על ידי הכנסייה הקתולית]]
[[קטגוריה:בית ארפאד]]
[[קטגוריה:מלכי הונגריה]]
[[קטגוריה:ילידי 1131]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1163]]