הצגת המקור של הדף "ירכא"

<!-- שימו לב: בערך זה שתי תבניות (בשם "בוט יישובים") המשמשות את בוט היישובים על מנת שיוכל לבצע עדכון אוטומטי, ולכן אין להסירן. לפרטים נוספים ראו [[תבנית:בוט יישובים]]. תודה. -->{{בוט יישובים/0502
| סמל = [[קובץ:Coat of arms of Yarka NEW.png|150px|]]
| תמונה = [[קובץ:PikiWiki Israel 8721 statue at the entrance to yarka.jpg|250px]]
| ראש העיר = [[סלמאן מולא]]
| מקור קואורדינטות = תבנית
|שם בערבית=يركا|אתר אינטרנט=https://www.yirka.muni.il/}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 8727 hilwah el rorab in yarka.jpg|ממוזער|250px|חילוות אל רוע'ב בירכא]]
'''יִרְכַּא''' (ב[[ערבית]]: '''يركا''') הוא [[יישוב]] דרוזי ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]]. הוכרז כמועצה מקומית בשנת [[1959]]. בסוף 2021 התגוררו בירכא כ-17.5 אלף תושבים – 98.5% מתוכם הם [[דרוזים בישראל|דרוזים]], 1.1% הם ערבים-[[אסלאם בישראל|מוסלמים]], ו-0.1% הם [[ערבים נוצרים|ערבים-נוצרים]].

==היסטוריה==
כבר ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]], עם התפצלות [[הדת הדרוזית]] מה[[אסלאם שיעי|אסלאם השיעי]], הוזכר כפר בשם ירכא ככפר דרוזי.{{הערה|1=סלמאן פאלח, '''הדרוזים במזרח התיכון''', 2000, עמ' 94}}

[[זאב וילנאי]] משער שזה היישוב "ארכּה" שנזכר בתעודה [[מסעי הצלב|צלבנית]], בלטינית, ב[[המאה ה-13|מאה ה-13]].<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=זאב וילנאי|שם=אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י|שנת הוצאה=1976|עמ=3346}}</ref> או על שם [[חושי הארכי]], (ראו להלן אתרים ביישוב)

עד [[המאה ה-19]] אין פרטים על היישוב.

=== התקופה העות'מאנית ===
בתחילת [[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל]] ירכא היה אחד הכפרים הגדולים ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]] ובשנת [[1596]], גרו בו 712 תושבים{{הערה|1=עלי זגייר, '''כפר ירכא וסביבתו''', 1993, עמ' 103}} (לעומת 339 תושבים בעכו ההרוסה). רוב התושבים היו [[דרוזים]] שעסקו ב[[חקלאות]]. במשך כל התקופה העות'מאנית, נשאר מספר האוכלוסייה בכפר כמעט יציב.

במהלך התקופה העות'מאנית התחזקה משפחת מועדי שבראשה עמד סעיד מרזוק מועדי, שקיבלה זיכיון לגביית המיסים עבור השלטון העות'מאני.

החל מסוף [[שנות ה-50 של המאה ה-19]] ביקרו בכפר תיירים וגאוגרפים אירופאים, בהם יוהנס צלר ו[[ויקטור גרן]],{{הערה|{{קתדרה|[[יוסי בן-ארצי]]|יוהנס צֶלֶר – שליח לנצרת ולארץ הקודש|50.9|50, דצמבר 1988, עמ' 73}}}} אשר מתארים את הכפר ככפר חקלאי דרוזי הבנוי על חורבות מבנים עתיקים. הכפר נבנה מבתי אבן שנבנו בצפיפות סביב חצר מרכזית ו"מנזול" (בית האורחים). גרן, שהגיע לכפר בשנת 1870, כתב כי במקום התגוררו 850 דרוזים, תיאר את בית השיח', וציין כי מצא בכפר אבני גזית נאות עתיקות למראה, נציבי עמודים שבורים שמקורם לא נודע, בורות מים עתיקים, ובוסתנים בהם עצי משמש, תות, ותאנה לצד גידולי טבק.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[ויקטור גרן]]|שם=תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=יד יצחק בן־צבי|שנת הוצאה=תשמ"ז|כרך=ז': הגליל (ב)|עמ=9|מתרגם=חיים בן־עמרם}}</ref>

=== תקופת המנדט הבריטי ===
ב[[מפקד האוכלוסין בארץ ישראל (1922)|מפקד האוכלוסין של 1922]] נמנו בכפר 15 נוצרים ו-937 דרוזים.{{הערה|[https://archive.org/details/PalestineCensus1922/page/n37/mode/2up מפקד האוכלוסין 1922], מחוז עכו, עמוד 37}}{{הערה|סלמאן פלאח, הדרוזים במזרח התיכון, 2000, עמ' 94}}

בתקופת [[המנדט]] נסללה דרך מ[[כפר יסיף]] לירכא והחלה בנייה מחוץ לגרעין הכפר של בתים מודרניים מבטון וברזל. במבנה החברתי הפוליטי והכלכלי לא חל שינוי רב בתקופת המנדט הבריטי, אך השליטה בכפר עברה בהדרגה ממשפחת מועדי למשפחת מולה. בשנת 1965 כבר הושלם המעבר למשפחת מולה, כאשר נציגם קיבל 5 מתוך 9 מקומות במועצה, בעוד משפחת מועדי זכתה בשני נציגים בלבד.{{הערה|{{דבר||יוסף סלימן מולה - ראש מועצת ירכא|19651118|123}}}} במשך השנים סבל הכפר ממריבות בין חמולות.{{הערה|{{דבר||עקב ריב משפחתי|19361213|46}}{{ש}}{{מעריב||מעשה בכפר ירכא|19530612|58}}}}{{הערה|{{מעריב|יעקב העליון|שלטון תן וקח בכפר הדרוזי|19640210|30}}}}

=== בישראל ===
בתקופת [[מלחמת העצמאות]] לא נפגע הכפר ירכא ותושביו שיתפו פעולה עם שלטונות מדינת ישראל מיד עם הקמתה. באותה תקופה היו בכפר כ-2,000 תושבים. ב-[[1956]] הוקמה בכפר [[מועצה מקומית]] וב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] נסלל אל הכפר כביש מודרני והוא חובר לרשת המים הארצית ולרשת החשמל הארצית. לאחר שנת [[1967]] הכפר גדל במהירות, הן במספר תושביו והן במספר המבנים ובשטח אותם תפסו. בשנת 1968 היו בכפר קרוב ל-4,500 תושבים.{{הערה|{{דבר|נחום פונדק|בירכא אין כניסה לפחד|19680412|186}} ; {{דבר||המשך|19680412|190}}}} התושבים ברובם זנחו את עבודת האדמה והתפרנסו מתעשייה, קבלנות, ומשירות במשטרה ובכוחות הביטחון. בשנת [[1992]] הגיע מספר התושבים ל-8,500 איש, נבנו בתי ספר רבים כולל בית ספר תיכון.

במסגרת [[חומת מגן כלכלית|תוכנית החירום הכלכלית של 2003]] אוחדה ירכא עם שכנותיה, [[אבו סנאן]], [[יאנוח-ג'ת]] ו[[ג'וליס]] ל[[רשות מקומית]] אחת - גיי"א. תושבי הכפרים התנגדו לאיחוד ופעלו לסיכולו. כעבור כשנה בוטל האיחוד, וירכא חזרה להיות מועצה מקומית עצמאית.

באפריל [[2007]] החליט [[שר הפנים]] על החלפתם של ראש המועצה וחבריה, בשל ה[[גירעון]] החריף אליו נקלעה המועצה, ובשל שיעורי הגבייה הנמוכים של ה[[ארנונה]] וחשבונות המים.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=החלטת משרד הפנים|כתובת=http://web.archive.org/web/20070928082434/http://www.pnim.gov.il/Apps/PubWebSite/mainmenu.nsf/4DF815EA4AC4E503C2256BA6002EE732/25C03165588516BAC22572CE00345FF5/$FILE/News.pdf|תאריך=2007-09-28|תאריך_וידוא=2019-12-27|אתר=web.archive.org}}}} בשנת [[2010]], מונתה למועצה [[ועדה קרואה]] נוספת. הפעם בראשותו של [[חסין פארס (משמר הגבול)|חסין פארס]], שהיה קודם מפקד [[משמר הגבול]].

[[קובץ:ירכא.jpg|ממוזער|כביש הכניסה לירכא, 2018]]

==אוכלוסייה==
{{בוט יישובים/0502|2}}

== תעשייה ומסחר ==
בעבר פעל בכפר מפעל מתכת, לאחר סגירתו הוקם בשטחו קניון. בירכא קיימים שבעה מרכזי קניות ומסחר. הגדולים בהם אלה "מרכז המזון" ו"[[מיי בייבי]]" - מרכז קניות לצורכי תינוקות. בעשורים האחרונים נפתחו מרכזי קניות רבים כמו מרכז BIG.

==אתרים בכפר==
* '''א-נבי א-צדיק''': מבנה קדום, בן חדר אחד ומעליו כיפה, בתוך היישוב. זאב וילנאי זיהה את המבנה שקברו של חושי הארכי.<ref name=":0" /> החוקר [[יוסף ברסלבי]] שמע ב-1923 מפי תושבי המקום על יהודים שהתגוררו בכפר עשרות שנים קודם לכן, והקבורים ליד קבר הצדיק בכפר.{{הערה|יוסף ברסלבי '''בנתיבות לא סלולות אל ידיעת הארץ''' (עם עובד), 1973, עמ' 251}} הספר "ידי משה" מציין את קברו של חושי הארכי בכפר.{{הערה|{{דבר|ג. קרסל|ידי משה|19390120|115}}}}
* '''[[ח'ילווה|ח'ילוות]] אל רוג'אב''': שוכנת בקצה המזרחי של ירכא, על ההר. הבניין נבנה ב-[[1927]] על ידי איש הדת מוחמד מועדי, בדמות ה"ח'ילווה אל ביאדה" (הח'ילווה הלבנה) ב[[חאצביא]] שב[[בקעת הלבנון]], דהיינו מבנה מרובע גדול שבצידו הדרומי והמערבי מרפסות פתוחות גדולות המוקפות בעמודים וקשתות. במשך עשרות שנים היה הבית המרוחק מהכפר, עזוב. התושבים העדיפו להתפלל בח'ילווה במרכז ירכא. ב-1980 שופץ הבית והוא משמש היום כבית תפילה ולימוד דת. מהבית יש תצפית יפה על הגליל המערבי.
* מרכז החלל הדרוזי ע"ש [[אילן רמון]]: הוקם ביוזמת העמותה הדרוזית למדעים. המרכז מכיל [[פלנטריום]] משוכלל ובו טלסקופ שמש ומספר טלסקופים לכוכבים וכן מעבדת ניסויים. במרכז מתקיימים גם כנסים בינלאומיים.
* בשנת 2023 נחנך בירכא [[בית כנסת]]. הוא מיועד בעיקר לתיירים וממוקם במתחם התיירות.{{הערה|{{mako|אדר גיציס|"יוזמה מאחדת": בית הכנסת שנחנך השבוע - בכפר דרוזי|4e109940c5f2781026|news-israel/2023_q1|30 במרץ 2023}}}}

==ספורט==
בירכא פועלת קבוצת ה[[כדורסל]] מכבי ירכא. הקבוצה מתאמנת באולם הפיס ביישוב ומשתתפת ב[[ליגות הכדורסל הנמוכות בישראל|ליגת הנוער המחוזי צפון]].
בשנת 2015 הגיעה הקבוצה למקום העשירי בליגה.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{אתר רשמי}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007540452305171|ירכא (ישראל)}}
* {{בוט יישובים/0502|פרופיל}}
* {{הארץ|מירון רפופורט|רפיק סלאמה מבטיח אינתיפאדה דרוזית|1.1558606|5 באוקטובר 2007}}
* {{ynet|שלומי בלבול|ירכא מעצמת קניות: "כמו פרבר של ניו יורק"|4690625|15 באוגוסט 2015}}
* {{סרטונים}} [https://youtu.be/PIKV58Al-UY?t=158 קבלת פנים חגיגית] לחיילי צה"ל דרוזים בכפר ירכא, [[סרטי גבע]] (בפולנית), [[ארכיון שפילברג]], אוקטובר 1957 <small><small>(התחלה 2:38)</small></small>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מחוז הצפון}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:ירכא|*]]
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות]]
[[קטגוריה:יישובים דרוזיים בישראל]]
[[קטגוריה:ישראל: מועצות מקומיות במחוז הצפון]]