הצגת המקור של הדף "הפיראט"

{{אופרה
|שם=הפיראט
|שם בשפת המקור=Il Pirata
|מלחין=[[וינצ'נצו בליני]]
|ליברטיסט=[[פליצ'ה רומאני]]
|סוגה=[[אופרה]]
|מספר מערכות=2
|זמן התרחשות העלילה=[[1260]]
|שפה=[[איטלקית]]
|שנה=[[1827]]
|מקום התרחשות העלילה=[[סיציליה]]
}}
'''הפיראט''' (ב[[איטלקית]]: '''Il Pirata''') היא אופרה בשתי מערכות של [[וינצ'נצו בליני]] שהוצגה לראשונה בתיאטרון [[לה סקאלה]] ב[[מילאנו]] ב-[[27 באוקטובר]] [[1827]]. אופרה זו הביאה למלחין הכרה ותהילה [[אירופה|אירופית]].

== הרקע ==
זוהי האופרה השלישית של בליני, אך הייתה הראשונה, שה[[לברית]] שלה נכתבה על ידי הסופר האיטלקי [[פליצ'ה רומאני]] (הם אמנם כבר עבדו ביחד לפני כן על העיבוד המחודש של [[ביאנקה ופרננדו]] האופרה השנייה של בליני). מכאן ואילך זה היה תחילתו של אחד משיתופי הפעולה החשובים ביותר בתולדות [[האופרה האיטלקית]]. [[ג'ובאני רוביני]] (שהיה טנור מפורסם ביותר כמו [[אנריקו קארוזו]] מאה שנים מאוחר יותר) שיחק את התפקיד הראשי בהשמעת הבכורה במילאנו ומאוחר יותר גם בבכורה ב[[וינה|ווינה]] יחד עם אשתו אדלייד קומלי-רוביני (Adelaide Comelli-Rubini) ב-[[1828]], גם ב[[נאפולי]] הוצגה האופרה בהשתתפות בני הזוג רוביני, וכך גם ב[[פריז]] וב[[ניו יורק]] ב-[[1832]]. רוביני שר את התפקיד הגברי גם ב[[לונדון]] עוד במהלך חייו של בליני, אך לאחר מכן נשכחה במהרה.

האופרה הוצגה שוב ב-[[1935]], לציון מאה שנה למותו של בליני, בניצוחו של [[טוליו סראפין]] ובכיכובו של [[בנימינו ג'ילי]]. היצירה חודשה בשנת [[1951]] בעיר הולדתו של המלחין ב[[קטניה (עיר)|קטניה]], אך הגילוי המחודש האמיתי שלה היה בזכותה של [[מריה קאלאס]]. היא שרה לראשונה את התפקיד הנשי באופרה ב[[קרנגי הול]] ולאחר מכן הקליטה אותה. מאז יצאו מספר הקלטות של היצירה והיא הוצגה במספר פסטיבלים.

== הדמויות ==
{| class="wikitable"
!'''דמות'''
! '''קול'''
|-
| '''גואלטיירו''', פעם רוזן מונטאלטו, כיום רב חובל פיראטים
| [[טנור|טֶנוֹר]]
|-
| '''ארנסטו''', נסיך קלדוריה
| [[קולות (מוזיקה)#בריטון|בָּרִיטוֹן]]
|-
| '''אימוג'נה''', אהבתו לשעבר של גואלטיירו, אשתו של ארנסטו
| [[סופרן|סוֹפּרָן]]
|-
| '''גופרדו''', נזיר, היה פעם מורה הבית של גואלטיירו
| [[קולות (מוזיקה)|בַּס]]
|-
| '''איטולבו''', הנאמן של גואלטיירו
| טֶנוֹר
|-
| '''אדל''', גברת חצר
| סופרן או [[מצו-סופרן]]
|-
|}
* '''מתרחש''' בסביבות שנת [[1260]] באזור קלדורה ב[[סיציליה]]

==עלילה==
=== מערכה 1 ===
גואלטיירו הוגלה על ידי יריבו הפוליטי ויריבו לאהבה ארנסטו בהאשמות מפוברקות. הרוזן הפך לחסר ארץ ואז הפך לשודד ים. ספינתו של גואלטיירו הסתבכה בסערה גדולה בתחילת האופרה ונחתה על רצועת חוף בה היה ארנסטו האדון. לאחר שנחת עם הצוות, גואלטיירו נתקל בנזיר זקן שאותו הכיר את המורה שלו לשעבר. הוא מספר לו שאהבתו לשעבר, אימוג'נה, הפכה לאשתו של ארנסטו. אביה של הנערה עונה בכלא עד שהסכים לנישואים בתמורה לשחרור בתו. כאשר לאימוג'נה נודע על הספינה הטרופה, נתנה הוראות לטפל בניצולים. היא לא יודעת מי ביניהם, אבל מתייסרת בספקות. בחלומה ראתה לוחם מדמם גוסס שאמר לה שהיא אחראית למותו. כשהיא היא הופכת לנסיכה, אימוג'נה וגואלטיירו נפגשים שוב, האהבה הישנה ביניהם מתלקחת שוב. גואלטיירו מבקש מהנסיכה לברוח איתו, אבל אימוג'נה לא יכולה לעזוב את משפחתה.

=== מערכה 2 ===
ארנסטו חוזר הביתה עייף מלהילחם בשודדי הים. הוא מתוודע בחשדנות שבביתו שוכנו אנשי הספינה הטרופה. כשהוא פותח את דלת הסלון אשתו וגואלטיירו מדברים שם על הגורל הבלתי צפוי. ארנסטו מזהה מיד את יריבו לשעבר. שני הגברים מתחילים ב[[דו-קרב]] והמזל מעדיף את גואלטיירו, ארנסטו מת. רב חובל הפיראטים נתפס ונידון למוות על ידי בית משפט של האבירים. ואימוג'נה משתגעת. היא רואה שוב את החלום המבשר הרעות ואז היא יודעת כבר שהגבר הגוסס בחלום היה בעלה.

== המוזיקה ==
בליני ניצל עד תום את האפשרויות שהסתתרו בטכניקת השירה החדשנית של רוביני ויצר אופרה שבה החוש הלירי של הליברטיסט מגדיר את צורת המוזיקה של האופרה. הלחן עוקב אחר קצב הטקסט במדויק, הפתרון הזה מעניק לו כוח הבעה מדהים. המלחין מעמיק יותר מאי פעם בייצוג הדמות דרך האופי של כל מילה או ביטוי שבטקסט. בליני העניק גם למקהלה תפקיד גדול מאי פעם ועזר להביא דברים לאחדות דרמטית קרובה. בעבודה זו החל המלחין למצוא את קולו האינדיבידואלי, האישי. הפיראט הפך לאב-טיפוס של האופרה הרומנטית האיטלקית. דחיית הסוף הטוב, הטירוף של הגיבורה, היו חידושים של בליני ורומאני שקבעו ביסודו את התוצאה הסופית של אופרות דומות בעלילתן.

== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* Eisenbeiss, Philip (2013), ''Bel Canto Bully: The Life of the Legendary Opera Impresario Domenico Barbaja''. London: Haus Publishing, 2013 {{ISBN|1908323256}} {{ISBN|978-1-908323-25-5}}
* Galatopoulos, Stelios (2002), ''Bellini: Life, Times, Music: 1801–1835''. London, Sanctuary Publishing Ltd. {{ISBN|9781860744051}}
* Kimbell, David (2001), "''Il pirata''" in Holden, Amanda (Ed.), ''The New Penguin Opera Guide'', pp. 47–48. New York: Penguin Putnam. {{ISBN|0-140-29312-4}}
* Lippmann, Friedrich; McGuire, Simon (1998), "Bellini, Vincenzo", in Stanley Sadie, (Ed.), ''The New Grove Dictionary of Opera'', Vol. One. London: Macmillan Publishers, Inc. {{ISBN|0-333-73432-7}} {{ISBN|1-56159-228-5}}
* Weinstock, Herbert (1971), ''Bellini: His life and His Operas'', New York: Knopf. {{ISBN|0394416562}}
</div>

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{קישורי סינגלים}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:אופרות]]
[[קטגוריה:אופרות באיטלקית]]