הצגת המקור של הדף "רלטיביזם"

'''רֵלָטִיבִיזם''' ('''Relativism'''; מלשון 'relative', "יחסי"; בעברית: '''יַחְסוּתָנוּת'''{{הערה|{{מילון אקדמיה|352|102550_1|יַחְסוּתָנוּת}}}}) היא תפיסה הגורסת כי ל[[נקודת מבט (פילוסופיה)|נקודת מבט]] אין [[תקפות (לוגיקה)|תוקף]] או [[אמת (פילוסופיה)|אמת]] מוחלטת, אלא ערך יחסי בלבד הנקבע על-פי הבדלים ב[[תפיסה]] ובשיקול דעת.

==הנחות יסוד לרלטביזם==
* האמת היא יחסית. כל דבר שאדם חושב או מאמין בו עומד למבחן בזמן ובמקום בו הוא מתרחש{{הערה|[http://www.iep.utm.edu/relativi/ Internet Encyclopedia of philosophy]|כיוון=שמאל}}.
* אין אמת, או אמונה שטובה יותר או נכונה יותר מאחרות.

רלטביזם המחזיק בשתי ההנחות הללו נקרא רלטביזם מוחלט{{הערה|מתוך הרצאות בפילוסופיה לקהל הרחב, של פרופ' דוד אנוך, מרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים}}.
רלטיביזם יחסי לעומת זאת הוא סוג מרוכך יותר של רלטביזם. הוא גורס שיש אמיתות, אך כיוון שאנחנו מוגבלים ביכולת שלנו לדעת את האמת, עלינו לפעול בצורה רלטיבסטית. רלטיבזם יחסי הוא כלי המאפשר סוג אחר של שיח. הוא מאמץ את ההנחה הראשונה, אך אינו מאמץ לגמרי את ההנחה השנייה.

==ביקורת==
רלטיביזם ספג ביקורת בעיקר משני כיוונים, הומאנית-אנושית, ולוגית-פילוסופית.

הביקורת ההומאנית-אנושית על הרלטיביזם היא - שמאחר ורלטיביזם יגיד כי כל אמות מידה שתבחר תהיינה נכונות ומוצדקות - אזי יש פה הפחתה בערכי המוסר ובערכים הומאניים המוכרים ומוסכמים לכול.

הביקורת הלוגית-פילוסופי היא הסתירה העצמית. אם כל אמת היא יחסית, אז גם האמת הזאת - הטיעון שכל הטענות הן יחסיות - הוא יחסי.

== סוגי רלטיביזם ==
# רלטיביזם אינדיבידואלי: מה שהפרט חושב כנכון מבחינה [[מוסר]]ית הוא נכון מבחינה מוסרית עבור הפרט.
# [[רלטיביזם תרבותי]]: כל מה שה[[תרבות]] מניחה כנכון מבחינה מוסרית (עבור [[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] מסוימת) הוא אמנם נכון מבחינה מוסרית באותה תרבות. מושג נפוץ ב[[אנתרופולוגיה]], כביקורת על אבות ה[[דיסציפלינה]] אשר הגדירו תרבויות מסוימות כמתקדמות יותר מאחרות ([[אבולוציה תרבותית]]). הטוענים לרלטביזם תרבותי טענו כי לא ניתן לשפוט תרבות שונה משל החוקר עקב חוסר ההבנה של החוקר את הערכים והנורמות של החברה הנחקרת.
# [[רלטיביזם מוסרי]]: טענה שכל מעשה יכול להיות מוסרי או לא מוסרי בתלוי בזמן, בסביבה ובנסיבות. אין מעשה לא מוסרי בפני עצמו. שאלות מסוג זה עולות בנושא של [[מזל מוסרי]].
# [[רלטיביזם קוגניטיבי]]: טענה שהאמת היא יחסית. כל דבר שאנחנו יודעים הוא תלוי הקשר, מקום וזמן. ההגדרה הזו כוללת בחובה, גם רלטיביות [[תורת ההכרה|אפיסטמולוגית.]]
# [[רלטיביזם אסתטי]] הטענה שיופי הוא עניין יחסי. נוגע לשאלות של [[פילוסופיה של האמנות]].

==ראו גם==
* [[רורטי|ריצרד רורטי]]
* [[לודוויג ויטגנשטיין]]

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{סטנפורד||Relativism}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}

{{פילוסופיה|מונחים}}

{{בקרת זהויות}}

{{קצרמר|פילוסופיה}}

[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:אתיקה]]