הצגת המקור של הדף "ראס אל-ביאדה"

{{אי
| שם בשפת המקור = رأس البياضة
| סוג = [[לשון יבשה]]
| מפה = {{מממו|סוג=אתר טבע}}
}}
[[קובץ:16-28-EnnNaqoura-1942.jpg|250px|ממוזער|קטע המסילה העוברת במנהרות ראש הנקרה ובמנהרה בראס אל-ביאדה במפה משנת [[1942]]]]
[[קובץ:Ladder of Tyre, A Sketch of the Countries between Jerusalem and Aleppo (cropped).jpg|250px|ממוזער|ראס אל-ביאדה (Cape Blanco) במפה הישנה משנת [[1814]]]]
'''רָאס אֶל-בֶּיָאדַה''' (ב[[ערבית]]: '''رأس البياضة''', ב[[תעתיק]] מדויק: '''ראס אלביאצ'ה''') היא [[לשון יבשה]] על חוף [[הים התיכון]], הממוקמת כ-10 ק"מ צפונית ל[[ראש הנקרה]] ב[[נפת צור]] ב[[דרום לבנון]]. [[מצוק]] של ראס אל-ביאדה הוא קצהו הצפוני של [[רכס הרים|רכס]] [[סולמה של צור]].

== מקור השם ==
צבעו ה[[לבן]] הייחודי של הסלעי הכף הקנו למקום את השם "ראס אל-ביאדה" – "ראש לבן" בערבית.

== תיאור ==
ה[[לשון יבשה|כֵּף]] ראס אל-ביאדה מתאפיין ב[[קו חוף]] מפורץ, וסלעיו מכילים מרבצי [[מאובן|מאובנים]] שגילם בערך 65–100 מיליון שנים. בכף נמצאת גם [[מערה]] בשם "כַּהְף אל-חמאם" (בערבית: كهف الحمام) – "מערת היונים". המערה קיבלה את שמה מ[[יונת הסלע|יוני סלע]] שמאכלסות אותה. בנוסף, שוכנים בה מגוון [[זוחלים]] ו[[חרקים]].

מיקומו הגאוגרפי הייחודי הפך את ראס ביאדה לנקודת תצפית שממנה ניתן לראות גם את חוף [[מנסורי (לבנון)|מנסורי]] (בערבית: شاطئ المنصوري), המוכר כאתר ה[[קן|קינון]] האחרון של שני מיני [[צב ים|צבים]] ב[[מינים בסכנת הכחדה|סכנת הכחדה]] בלבנון, וגם את הפסגות [[שלג|המושלגות]] של [[הר חרמון|הר החרמון]], למרות שהן נמצאות במרחק כ-70 קילומטרים.

ראס ביאדה הוא [[אטרקציה תיירותית|אתר תיירות]] פופולרי בלבנון.

== היסטוריה ==
מספר חוקרים מזהים את המקום ראס אל-ביאדה עם לבנבן, המוזכר במקומות שונים ב[[ספרות חז"ל]] (לדוגמה [[מסכת גיטין|גיטין ז:]]) כקצה הצפוני של "הרצועה היוצאת" מ[[עכו]] צפונה.{{הערה|[https://www.hakolhayehudi.co.il/item/Land_Israel/ההר_הטוב_והלבנון__סודות_דרום_לבנון ההר הטוב והלבנון: סודות דרום לבנון], פרויקט ההר הטוב והלבנון של אתר [[הקול היהודי]], 1 באוקטובר 2024}}

{{ציטוטון|אמר ר"ש יכול אני להאכיל את הכהנים טהרות בבורסקי שבצדן ושבעירות שבלבנות מפני שסמוכין לים או לנהר|[[תוספתא]] [[מסכת אהלות|אהלות]]}}.

בשנת [[1941]], כחלק בבניית [[מסילת הרכבת חיפה–ביירות–טריפולי]] על ידי [[הצבא הבריטי]], נחצבה מנהרה באורך 1.27 ק"מ בתוך הצוק. [[מסילת רכבת|מסילת הרכבת]] הפסיקה להיות פעילה בסוף שנות ה-40 עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]] וניתוק [[הרכבת המנדטורית|רשת מסילות הברזל הארץ-ישראליות]] שבא בעקבותיה.

בלילה שבין 13 ל-14 במאי [[1948]], במסגרת [[מבצע בן עמי|מבצע בן-עמי]], בוצעה פעולת נחיתה של כח [[פלי"ם]] במטרה לפוצץ את [[גשר]] הרכבת ואת גשר הכביש בראס אל-ביאדה, כדי למנוע העברת אספקה ותגבורת לכוחות הערביים ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]]. הכוח, שכלל 13 לוחמים, בפיקוד עמוס בן-צבי, הועבר ב[[גוררת]] שהגיעה עד מרחק של כ-31 מטר מהחוף. במהלך הירידה לחוף, הכוח התגלה וכוחות לבנוניים פתחו לעברו באש. הלוחמים נסוגו בשחייה וב[[סירת גומי]], הלוחם פנחס סובול, נעדר.{{הערה|[https://www.palyam.org/IDF_Navy/hf_Hof_Levanon.php הפעולה בראס אל-ביידה] ב"אתר ההעפלה והרכש"}}

בראס אל-ביאדה פעל [[מוצב רותם]], שהיה המוצב הצפוני ביותר של [[חיל הים]] עד הנסיגה מלבנון בשנת [[2000]]. המוצב שימש כנקודה אסטרטגית משום שהשקיף מראש הצוק על אזור מפרץ העיר [[צור (לבנון)|צור]], ואפשר ל[[צה"ל]] לעקוב אחר תנועת [[כלי שיט]] המתקרבים ל[[מים טריטוריאליים|מים הטריטוריאליים]] של [[ישראל]]. מה[[מוצב]] גם ניתן היה לעקוב אחר הפעילות הקרקעית של [[חזבאללה]] בבסיסיו שמצפון ל[[רצועת הביטחון]], ולאתר יציאות של [[ירי תלול מסלול|נשק תלול מסלול]]. מוצב רותם פונה והועבר לאחריות גדוד 81 של [[צבא דרום לבנון|צד"ל]] ב-16 במאי 2000 וב-24 במאי, בעקבות התמוטטות צד"ל, ניטש המוצב.

ב-19 בנובמבר [[2024]], במסגרת [[התמרון הקרקעי בנפת צור במלחמת חרבות ברזל|התמרון הקרקעי בלבנון]] ב[[מלחמת חרבות ברזל]], כוחות צה"ל הגיעו לראס אל-ביאדה כבשו אותה וכבשו מחדש את מוצב רותם.{{הערה|שם=עדכון נוסף פיאלקוב 19 בנובמבר|{{ציוץ|orfialkov|אור פיאלקוב|1858924923214860390|"עדכון נוסף על הלחימה בגזרה המערבית בלבנון", 19 בנובמבר 2024}}}}

== גלריה ==
<gallery widths="250px" heights="250px" perrow="4">
קובץ:Ras el-Bayada headland.jpg
קובץ:Cape Blanco of the Ladder of Tyre.jpg
</gallery>

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{קצרמר|גאוגרפיה של לבנון}}

[[קטגוריה:לבנון: גאוגרפיה]]
[[קטגוריה:מחוז דרום לבנון]]
[[קטגוריה:לבנון: היסטוריה]]