הצגת המקור של הדף "סורא"

{{פירוש נוסף|נוכחי=עיר בדרום בבל|אחר=מילה בשפה הערבית שמשמעותה 'פרק'|ראו=[[סורה]]}}
{{מפת מיקום|מדינה=עיראק|שם=סורא|אורך=44.45|רוחב=31.883333|מפורט=כן|כותרת=כן|סוג=עיר}}
[[File:Map of Babylonian Jewry at the time of the Talmud.png|thumb|300px|מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד]]
'''סורא''' הייתה [[עיר]] בדרום [[בבל]] (כיום, [[עיראק]]) אשר הייתה ממוקמת ממערב לנהר ה[[פרת]]. בסורא פעלה [[ישיבת סורא]], שהייתה אחד המרכזים האינטלקטואליים הגדולים של היהדות, מהמאה ה-2 ועד המאה ה-11. אדמות הסביבה של סורא התפרסמו בגידוליהן, בעיקר כרמים, שדות [[חיטה]] ו[[שעורה תרבותית|שעורה]] ומטעי פירות.

[[יוסף בן מתתיהו]] כותב בספרו [[קדמוניות היהודים]], שלאחר ביטול ממלכתם הקטנה (שהייתה על אדמות בבל, והוקמה על ידי [[מרד חנילאי וחסינאי|חסינאי וחנילאי]], יהודים בבלים, כ-45 שנים לפני חורבן [[בית המקדש|בית המקדש השני]]), פקד משבר חמור ביותר את יהודי דרום בבל. גל של פעולות תגמול אנטי-יהודיות גרם לסדרה של הגירות, והתרוקנות של מרכזים רבים כמו סורא. חלק מהיהודים נמלטו לעיר [[סלאוקיה על החידקל|סלוקיה]] שעל שפת ה[[חידקל]]. בעיר זו, הייתה מלחמה בין ה[[יוון|יוונים]] ובין ה[[סוריה|סורים]], ולאחר בואם של היהודים לשם, הם השלימו, ועשו יד אחת נגד היהודים. התוצאות היו הרס וחורבן של סלוקיה היהודית, ומותם של רבים מהיהודים שהיגרו לשם. לאחר ההרס הרב, פנו יהודי סלוקיה (לשעבר) לעיר [[קטסיפון]], בירת [[האימפריה הפרתית|מלכות הפרתים]], אך גם שם התנכלו להם. כדי להציל את נפשם, ברחו רוב יהודי המקום לערים [[נהרדעא]] ו[[נציבין]], שהיו ערי מבצר, שבהם יד היהודים הייתה על העליונה. מכיוון שרוב יהודי דרום בבל עברו דרך תלאות זו עד לערים אלו, נתדלדל היישוב היהודי בדרום בבל, וקהילות סורא וסביבותיה נחרבו.

כ-180 שנה לאחר חורבן והתדלדלות העם הזו, החלה קהילת סורא להתאושש, ואף נמצאו שם יהודים רבים ב[[המאה ה-3|מאה השלישית]].

לאחר ש[[רב (אמורא)|רב]] חזר לבבל בתחילת [[המאה השלישית]], הוא נוכח במצב הרוחני העגום של קהילת סורא ולכן בשנת [[225]], בחר לעזוב את המרכז התורני של יהודי בבל אז, [[נהרדעא]], ולהקים [[ישיבה]] בסורא. [[ישיבת סורא|ישיבה זו]] הפכה למרכז תורני חשוב בדרום בבל ובבבל בכלל, ולימים הפכה לאחת משתי ישיבות בבל הגדולות, סורא ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]].

יש הסוברים ([[רב שרירא גאון]], ספר הקבלה) שסורא היא העיר '''מתא מחסיא''' המוזכרת ב[[תלמוד]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1532 סורא], אנציקלופדיית דעת}}, ואולם, מתא מחסיא, המוזכרת בתלמוד, מובאת שם פעמים רבות כעיר סמוכה או בפרבר של העיר סורא, והישיבה שהתקיימה במתא מחסיא הועברה או שימשה מעת לעת כסניף נוסף לישיבת סורא.

עד המאה ה-10 היו רוב תושביה של סורא יהודים. כאשר נסע [[בנימין מטודלה]] לאזור בסביבות שנת 1170, הוא כבר לא מצא בו יישובים יהודיים.

==לקריאה נוספת==
* מ. יודלביץ, '''העיר סורא''': (פרקים א-ב), [[סיני (כתב עת)|סיני]], שנה א, עמ' קסח-קעד; (פרקים ג-ד), שנה א, עמ' רסח-רעה.

==קישורים חיצוניים==
* יואל פלורסהיים, [http://lib.pshita.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17678 ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל - סורא ופומבדיתא], באתר [https://web.archive.org/web/20090806024041/http://pshita.cet.ac.il/ פשיטא].

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}

{{קצרמר|תולדות עם ישראל}}
{{Coord|31.883333|N|44.45|E|display=title|type:city}}
[[קטגוריה:יהדות בבל]]
[[קטגוריה:בבל]]