הצגת המקור של הדף "סברא"

{{עריכה|הסברא מוצגת רק כמקור לדינים שאין להם מקור בתורה, וחסר הסבר על סברא בהקשר של טעמי הלכות|נושא=יהדות|כל הערך=כן}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=מונח הלכתי|ראו=[[סברה]]}}
'''סברא''' היא הגדרה לנימוק לוגי [[הלכה|הלכתי]] המצויה בשני אופנים:
* תיאור של היגיון פשוט בעל תוקף אקסיומטי כזה שאינו נצרך לאזכור מפורש בתורה או על פי דרשה, קיומה של סברא כזו נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התלמוד וכוחה תקף בכל הנושאים והיבטים ההלכתיים כדין דאורייתא. דוגמה למקרה כזה הוא הכלל [[שלא יהא חוטא נשכר]].
* טעם או נימוק המבקש להציע נטייה על פי הכרעה בשכל, מבלי להיות מוכח. 

== מקור ==
כוחה של הסברא בהלכה גדול כל כך, עד שכאשר ישנו פסוק מסוים המבהיר הלכה מסוימת שניתן להבין אותה מסברא שואלים חכמי התלמוד "למה לי קרא, סברא הוא" (=למה לנו פסוק? הרי סברא היא), כך למשל שואלת הגמרא על חכם שרצה לומר כי דין [[המוציא מחבירו עליו הראיה]] נלמד מהפסוק {{ציטוטון|מי בעל דברים יגש אליהם}}, למה צריכים אנו פסוק? הרי סברא היא שמי שרוצה להוציא מחבירו ולא טוב לו המצב הנוכחי הוא זה שצריך לחפש ראיות לדבריו, כמו שהחולה הוא זה שהולך ל[[רופא]] ומוכיח לו שהוא [[חולה]] ורק אז יטפל בו הרופא ולא אם יבוא לרופא, כשאין לו סיבה הגיונית לחשוש שמא הוא חולה{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|מו|ב}} ועל פי הסבר רבינו יהונתן ב[[שיטה מקובצת]] שם}}.

== חשיבות הסברה ==
יש שטענו שדין שנלמד מסברא ייחשב כדין [[דאורייתא]]<ref name=":0">[[פני יהושע]] {{תלמוד בבלי|ברכות|לה|א}} ד"ה "בגמרא אלא סברא" </ref>, אך יש שטענו שהוא עדיין ייחשב דרבנן<ref>[[צל"ח]] {{תלמוד בבלי|ברכות|לה|א}} ד"ה "ודע דבמסקנא דשמעתין".</ref> וכן משמע מלשון ה[[ראשונים]]<ref name=":0" />.

גם הדינים הנלמדים מסברא, מתחלקים לשניים: ישנם כאלו שאין צורך לכל פסוק כדי להוכיח אותם כמו חיוב החזרת הלוואה כספית (שנלמדת מסברת {{מונחון|ממוני גבך|ממוני מונח אצלך}}), וישנם כאלו שיש צורך לפסוק כדי לדעת אותם כמו דיני [[מזיק וניזק]]{{הערה|תוספות ב{{בבלי|כתובות|נו|א}}}}, אך גם הם מתקבלים על הדעת.

הרמב"ם כותב ב[[משנה תורה]], כי עלינו לקרב את התורה ככל האפשר לדרך הסברא, אך חלילה מלתלות אותה בסברא, ולקיים אותה רק כאשר מבינים את סברותיהם או בהתאם למסתבר.

בדומה כותב הרמב"ם:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שאיפת ההמון.... יותר חביב עליהם וערב לסכלותם לעשות את התורה והשכל שני קצוות הסותרים זה את זה, ומבארים כל דבר נגד המושכל וטוענים בו שהוא נס... בין במה שסופר ממה שכבר עבר, ובין במה שרואים במצב הנוכחי ובין במה שנאמר שהוא יארע בעתיד. ואנחנו שואפים לאחד בין התורה והמושכל... זולתי מה שנאמר בו בפירוש שהוא נס|מקור=רמב"ם, איגרת תחיית המתים)}}

== לקריאה נוספת ==

* [[משה אביגדור עמיאל]], '''מידות לחקר ההלכה''' ([http://hebrewbooks.org/33168 חלק א'], [http://hebrewbooks.org/33170 חלק ב'], [http://hebrewbooks.org/33169 חלק ג']), ירושלים תרצ"ט - תל אביב תש"ה. (באתר [[היברובוקס]])

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{קצרמר|הלכה}}
[[קטגוריה:הלכה]]